ע"א 4823-11
טרם נותח
פלוני נ. פלוני
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 4823/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4823/11
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה
בירושלים (השופט א' כץ) מיום 18.6.2011 שלא לפסול
עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 59493-03-11
בשם המערערת: עו"ד טליה רם
בשם המשיב: עו"ד אברהם יצחק (רמי) קסל
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט א' כץ, להלן: בית המשפט), מיום 18.6.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 59493-03-11 או בכל תיק אחר המתנהל בין בעלי הדין בבית המשפט, ובקשה לעכב את ההליכים המתנהלים בין בעלי הדין עד להכרעה בערעור.
1. בעלי הדין הם בני זוג לשעבר אשר חתמו על הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק-דין ביום 13.9.2010. בעלי הדין הסכימו אז כי עם אישור הסכם הגירושין, ייסגרו כל ההליכים בבית המשפט וכי לא ייעשה בהם כל שימוש. עוד הוסכם כי בעלי הדין ימנו מומחה מלווה או מגשר המקובל על דעת שניהם לשם קבלת חוות דעת בנוגע להרחבת מסגרת הביקורים של בנם הקטין אצל המשיב. לאחר חתימת ההסכם הגישה המערערת בקשה דחופה להורות על הסדרי ראייה בפיקוח. שופט תורן (ד' טפרברג) הורה על הפסקת הביקורים עד להחלטה אחרת. לאחר קבלת תגובת המשיב, ביטל בית המשפט ביום 4.4.2011 את החלטת השופט התורן וקבע כי הביקורים יימשכו כסדרם, תוך הגבלתם באופן מסוים וזאת עד לתום החקירה המשטרתית בתלונה שהגישה המערערת נגד אחיו של המשיב. בית המשפט נימק החלטתו בכך שמהיכרות לעומק של ההליכים המשפטיים הממושכים שהתנהלו בעבר בין בעלי הדין, הוא אינו רואה צורך להמשיך לעכב את הסדרי הקשר בין המשיב לבין בנו הקטין או להורות על קיומם בפיקוח ו/או להטיל עליהם מגבלה כלשהי, ולכן קבע כי הביקורים יתקיימו כסדרם עד למתן החלטה אחרת. המערערת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור. בית המשפט דחה את הבקשה ואף השית הוצאות על המערערת. המערערת הגישה בקשת רשות ערעור יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי (אשר נמחקה מאוחר יותר, לבקשת המערערת, עם סגירת התלונה במשטרה). במקביל, הורה בית המשפט ביום 21.4.2011 על מינוי מומחה מטעמו לחוות דעתו בנוגע להרחבת מסגרת הביקורים. בקשת המערערת לבטל את ההחלטה בשל חוסר סמכות בהתחשב בתוכן הסכם הגירושין נדחתה ביום 28.5.2011. בית המשפט קבע כי הוא שב וממנה את המומחה המלווה, כפי שקבע בהחלטה שנתן לפני חתימת הסכם הגירושין. בית המשפט הוסיף כי על-פי האמור בבקשה שהגיש המשיב לפי פקודת בזיון בית המשפט ובכתב ההגנה שהגישה המערערת, הסיק כי המערערת מסרבת לשתף פעולה עם המומחה ומסרבת לשאת בהוצאותיו. לאור החלטה זו הגישה המערערת בקשה לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה בטענה של חשש ממשי מדעה קדומה בניהול התיק.
2. בית המשפט לא מצא ממש בבקשה ולכן דחה אותה. בית המשפט קבע כי בניגוד לדעת המערערת, אין לו כל דעה קדומה והוא אינו נעול בדעתו. בית המשפט ציין כי מינה מומחה מוסכם, ואף אם דרך מינויו לא היתה כפי שנקבע בהסכם הגירושין, הרי שאין זו עילה לפסילתו, שכן בעלי הדין לא הגיעו להבנה בדבר יישומו של ההסכם ודרך ביצועו, והמערערת עצמה עתרה למינוי מומחה. לפיכך החליט כאמור בדרך שראה לנכון בנסיבות העניין, תוך שקילת שיקולים עצמאיים, בלתי מוטים ומונחים על-פי דין. בית המשפט הוסיף כי למערערת יש אפשרות לערער על החלטותיו על-פי דין. לפיכך דחה, כאמור, את הבקשה תוך חיוב המערערת בשכר טרחת בא-כח המשיב.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
3. המערערת שבה וטוענת בערעורה כי דעת בית המשפט נעולה ומגובשת, בהסתמך על דיונים והליכים קודמים שהתנהלו בין בעלי הדין בעבר, באופן המחייב את פסילתו. לטענתה, בית המשפט אינו מצליח להתעלם מהליכים קודמים שהתנהלו לפניו, למרות שלפי הסכם הגירושין שאושר על-ידו, לא ייעשה שימוש בהם. המערערת טוענת גם כי החלטת בית המשפט למנות מומחה מנוגדת לתוכן הסכם הגירושין שכן בעלי הדין היו אמורים למנות מומחה המקובל על דעת שניהם. בנוסף, המומחה שמונה קשור לאגף הרווחה בהיותו ממומן בעיקר על-ידי משרד הרווחה, וגם עובדה זו מנוגדת לתוכן ההסכם. לטענת המערערת החלטות בית המשפט מצביעות על חוסר יכולתו להתעלם מהליכים קודמים שהתנהלו בין בעלי הדין ולדון בבקשות החדשות בלב פתוח וללא משוא פנים. לדעת המערערת, בית המשפט פועל בחוסר אובייקטיביות, בהתעלמות מכל טענותיה, ובאימוץ עמדת המשיב, המנוגדת לתוכן הסכם הגירושין. המערערת משיגה גם על איחוד הדיון של התביעה לפי פקודת ביזיון בית המשפט עם התביעה להסדרי ראייה בפיקוח. לדעתה, משנענה בית המשפט כמעט לכל הסעדים שביקש המשיב בתביעתו, אין עוד טעם בניהול תביעתה בפניו, בייחוד כשקבע כי המערערת היא שמתנגדת לערב את שירותי הרווחה, חרף תוכן הסכם הגירושין. לדעת המערערת במקרה דנן בית המשפט לא רק שנחשף לתיקים הקודמים, אלא קבע מפורשות כי החלטותיו נובעות מאותה היכרות קודמת ועל סמך ההליכים הקודמים, ואף העלה החלטות קודמות ונתן להן תוקף מחודש. לטענת המערערת, החשש האמיתי, שלמעשה התממש, מוביל למסקנה כי נבצר מבית המשפט להמשיך ולדון בעניינה באובייקטיביות הדרושה, ואין לצפות שדעתו של בית המשפט תשתנה. לפיכך מבקשת היא לפסול את בית המשפט, ולמען הזהירות, אף לפנים משורת הדין, מחמת מראית פני הצדק.
4. המשיב הגיש תשובתו לערעור. לדבריו, המערערת היא עותרת סדרתית המנצלת לרעה את זכות הגישה לערכאות ומפרה סדרתית של החלטות בית המשפט. המשיב טוען כי המערערת החליפה באי-כח רבים בתקופה קצרה, ואף פסלה שני מומחים שמונו על-ידי בית המשפט. המשיב טוען עוד כי כל הבקשות המיותרות שהגישה המערערת נועדו לגרום ניכור בינו לבין בנו הקטין תוך גרימת נזק לקטין, ולשם כך נועדה גם התלונה שהגישה במשטרה. המשיב מציין כי הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שכן המערערת סירבה למנות מומחה כפי שהוסכם ביניהם, וגם כעת היא אינה מקיימת את החלטת בית המשפט מיום 21.4.2011 בדבר מינוי המומחה. המשיב טוען עוד כי בית המשפט עשה כל שניתן כדי להסדיר את היחסים בין בעלי הדין כשטובת הקטין לנגד עיניו. לדבריו, בקשת הפסלות וערעור זה הם ניסיון להימנע מקיום החלטות בית המשפט, וראיה לכך היא הבן הקטין לא נבדק עד היום על-ידי מומחה, תוך סיכול הסכם הגירושין על-ידי המערערת. לפיכך מבקש הוא לדחות את הערעור.
5. המערערת ביקשה להרשות לה להגיש תגובה לתשובת המשיב, ואף צירפה את התגובה לבקשתה. המערערת מציינת כי המחלוקת בינה לבין המשיב התנהלה במשך שנים עובר לחתימת הסכם הגירושין. המערערת מכחישה את טענות המשיב בנוגע להתנהלותה, ומזכירה כי בעלי הדין הסכימו שלא לעשות שימוש בהליכים קודמים בבית המשפט. המערערת מוסיפה עוד כי על פי הסכם הגירושין אישר המשיב כי המשמורת על הבן הקטין תהיה שלה. המשיב מתנגד לבקשה ומשיג על צירוף התגובה עוד בטרם קבלת היתר לכך. המשיב צירף התייחסות לתגובה גופה.
6. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי במכלול החומר שצורף. לצערי, מקריאת החומר מצטיירת תמונה עגומה של סכסוך ארוך ומתמשך בין בעלי הדין, כשבתווך נמצא, בעל כורחו, בנם הקטין. דין הערעור להידחות. ניכר בבקשת הפסלות ובערעור הפסלות כי נובעים הם מחוסר שביעות רצון המערערת מאופן ניהול ההליך על-ידי בית המשפט ומהחלטותיו, לרבות בנוגע למינוי מומחה מטעמו לחוות דעתו באשר להסדרי ראיית הקטין, חרף אופן המינוי עליו הסכימו בעלי הדין במסגרת הסכם הגירושין. ואולם, הלכה פסוקה היא כי השגות בעניינים אלה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (השווה: ע"א 6611/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.12.2008)), כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 6619/10 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 10.10.2010)). וכך אכן פעלה המערערת. זאת ועוד, כבר נקבע בעבר כי הרגישות והמתח המלווים את המשפט עשויים בנקל ליצור אצל בעל דין את התחושה כי השופט אינו מבין אותו, אולי אף אינו אוהד אותו או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם, בניהול הדיון, אין בית המשפט מתכוון אלא למלא תפקידו לפי הבנתו ומצפונו (ע"א 9572/10 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 6.3.2011)), והתרשמתי כי כך נהג בית המשפט גם במקרה דנן.
7. כן אוסיף כי לא מצאתי יסוד לטענות המערערת כי ההחלטות שקיבל בית המשפט ובייחוד ההחלטה שביסוד בקשת הפסלות, בין אם צודקות הן לגופן ובין אם לאו (ולכך איני נדרשת), מקימות עילת פסלות ומעוררות אפשרות ממשית למשוא פנים כלפיה (ע"א 4989/09 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 26.7.2009)), וזאת מעבר לחשש הסובייקטיבי שחשה המערערת, אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות, והדברים ידועים (ע"א 2211/11 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 4.7.2011)). יש לזכור בהקשר זה כי מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם המסקנה כי הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות, והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.12.2008)). משכך, ממילא נדחית גם הבקשה לעכב את ההליכים. וכן, משלא קמה כל עילה לפסילת בית המשפט, אף לא ראיתי לנכון לקבל את בקשת המערערת לפסילת בית המשפט לפנים משורת הדין או מחמת מראית פני הצדק.
8. לבסוף אציין כי על אף הסכסוך המר והממושך ביניהם יש לפעול בראש ובראשונה לטובת בנם הקטין. לפיכך טוב יעשו בעלי הדין אם ישכילו אמנם לפעול לטובת בנם הקטין ולאפשר למומחה (בין אם זה שמונה ובין אם אחר), לעשות עבודתו המקצועית ולחוות דעתו באשר לסוגית הרחבת מסגרת ביקורי הקטין אצל המשיב.
כאמור, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין לא אשית הוצאות חרף הגשת תשובת המשיב.
ניתן היום, כ"ט בתמוז התשע"א (31.7.2011).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11048230_N03.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il