זוטייבה הלנה נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4822/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרים: 1. זוטייבה הלנה 2. זוטייבה ייבגני (קטין) 3. זוטייבה אלכס (קטין) נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. בתיה כרמון, ממונה אשרות וזרים, משרד הפנים 3. ויולט יעקב מנהלת מחוז הלשכה המחוזית למנהל האוכלוסיה 4. פקיד הרישום עפ"י חוק מרשם אוכלוסין התנגדות למתו צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) בשם העותרים: עו"ד שפירא ליאור, עו"ד קנובל ערן בשם המשיבים: עו"ד בריקסמן דנה פסק-דין השופט מ' חשין: העותרת, שאינה יהודיה, הגיעה לישראל מרוסיה ונישאה לד"ר בוריס אגמי, אזרח ישראל. מכוח נישואיה אלה זכתה העותרת לקבל תעודת עולה ולאחר-מכן תעודת זהות ישראלית. העותרת הוסיפה וביקשה לרשום את ילדיה הקטינים מנישואיה הקודמים - העותרים מס' 2 ומס' 3 - בתעודת הזהות שלה, ולהעניק אף להם אזרחות של ישראל. לבדיקת זכותם של הילדים נתבקשה העותרת ונתבקש בא-כוחה, מספר פעמים, למסור מידע אודות הילדים, ואגב הליך זה - אשר העותרת לא שיתפה בו פעולה - החלו עולים ספיקות באשר לאמיתות נישואיה לד"ר אגמי. קראנו את תצהירי המשיבים ושמענו את טיעוניו של בא-כוח העותרת, ואחרי כל אלה הגענו לכלל מסקנה כי אכן יש יסוד לחשדות שעלו בלב אנשי משרד הפנים כי נישואיה של העותרת לד"ר אגמי לא היו נישואי-אמת. בשים-לב לדברים שנאמר להלן, אין צורך שנוסיף ונפרט. תוך כדי ההליך שהיה לפנינו ביקשנו לברר מספר פרטים באשר לעותרת, אך בא-כוחה לא ידע להשיב לנו על שאלותינו. משביקשנו ממנו כי יברר את הדברים עם מרשתו, הסתבר כי העותרת אינה נמצאת כלל בארץ אלא ברוסיה, ארץ מולדתה. משהוספנו ושאלנו את בא-כוחה של העותרת כיצד זה שהעותרת נמצאת ברוסיה ואינה נוכחת בבית-המשפט בדיון החשוב בעניינה, השיב לנו עורך-דין שפירא כי העותרת נסעה לחוץ-לארץ מחשש שמא תגורש מן הארץ בלא שתינתן לה זכות שימוע ראויה. טענה זו לא הבנו פישרה, והרי אם מבקשת העותרת להמשיך ולהתגורר בארץ, חייבת היא ממילא להיות בארץ. אם כך פני הדברים, כיצד זה שמתגוררת היא ברוסיה ולא בארץ? שאלה היא ותהי לשאלה. בין כך ובין אחרת, אי-נוכחותה של העותרת בארץ - ובהליכים שבעתירתה - מעוררים תמיהה קשה. בתצהיר התשובה שהוגש מטעם המדינה הודע לנו, כי בדעת משרד הפנים להתחיל בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על יסוד החשד כי נישואיה לד"ר אגמי היו נישואי-פיקציה. שאלנו את באת-כוח המדינה מדוע זה לא פתח משרד הפנים בהליכי-שלילה עד-כה, ותשובתה היתה כי ביקשו שלא לפתוח באותם הליכים תוך כדי הליכי הבג"ץ. ואולם לאחר סיום הליכי הבג"ץ יתחילו מיד בהליכי שלילת אזרחותה של העותרת. בנסיבות אלו איננו רואים טעם בהמשך שמיעתה של העתירה, ואנו מחליטים לדחותה. הנחתנו היא זו, כי רשויות משרד הפנים יתחילו לאלתר - ולא יאוחר משבועיים מהיום - בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על-פי הנוהל המקובל. באומרנו "נוהל מקובל" כוונתנו היא, כי תינתן לעותרת זכות מלאה לשימוע - לרבות הבאת ראיות מטעמה - וכי אם יוחלט לשלול את אזרחותה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם אלא לאחר שיעברו למיצער שבועיים ימים מיום שיוחלט על שלילת האזרחות. למותר לומר, כי אם תחזור העותרת ארצה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם זולתי ההליכים לשלילת אזרחותה כאמור. אשר לילדי העותרת: זכותם של אלה תלויה בזכותה של העותרת, וממילא אין צורך שנכריע בה לעת הזו. ממילא שוהים בניה של העותרת בחוץ-לארץ - כמוהם כעותרת - ועל-כן אין הם נפגעים בכל דרך שהיא. אנו מחליטים לדחות את העתירה. לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048220.G03