פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4822/96

זוטייבה הלנה נ. שר הפנים

עתירה לרישום ילדיה של העותרת בתעודת הזהות שלה והענקת אזרחות ישראלית להם, על רקע חשד לנישואי פיקציה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 14/12/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4822/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות ומרשם אוכלוסין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לרישום ילדיה של העותרת בתעודת הזהות שלה והענקת אזרחות ישראלית להם, על רקע חשד לנישואי פיקציה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4822/96

זוטייבה הלנה נ. שר הפנים

עתירה לרישום ילדיה של העותרת בתעודת הזהות שלה והענקת אזרחות ישראלית להם, על רקע חשד לנישואי פיקציה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אזרחית זרה שנישאה לאזרח ישראלי וקיבלה אזרחות, ביקשה לרשום את ילדיה הקטינים כאזרחים ישראלים. במהלך הטיפול בבקשה, עלו חשדות במשרד הפנים כי נישואיה היו פיקטיביים. במהלך הדיון בבג"ץ התברר כי העותרת וילדיה שוהים בחו"ל. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי אין טעם להמשיך בה, שכן המדינה הודיעה על כוונתה לפתוח בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת. בית המשפט הורה למדינה לקיים הליך שימוע מסודר לעותרת בטרם שלילת האזרחות, וציין כי זכויות הילדים תלויות בזכויות האם.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים מ' חשין, ד' ביניש, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זוטייבה הלנה
  • זוטייבה ייבגני (קטין)
  • זוטייבה אלכס (קטין)

נתבעים

  • שר הפנים
  • בתיה כרמון, ממונה אשרות וזרים, משרד הפנים
  • ויולט יעקב מנהלת מחוז הלשכה המחוזית למנהל האוכלוסיה
  • פקיד הרישום עפ"י חוק מרשם אוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • נישואי העותרת לאזרח ישראלי היו נישואי פיקציה.
  • העותרת לא שיתפה פעולה עם משרד הפנים בבירור זכאות ילדיה.
  • העותרת שוהה בחוץ לארץ ולא בישראל.
טיעוני ההגנה
  • העותרת נסעה לחוץ לארץ מחשש לגירוש ללא שימוע ראוי.
מחלוקות עובדתיות
  • אמיתות הנישואין של העותרת לאזרח ישראלי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תצהירי המשיבים

שלב ההליך

עתירה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4822/96 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרים: 1. זוטייבה הלנה 2. זוטייבה ייבגני (קטין) 3. זוטייבה אלכס (קטין) נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. בתיה כרמון, ממונה אשרות וזרים, משרד הפנים 3. ויולט יעקב מנהלת מחוז הלשכה המחוזית למנהל האוכלוסיה 4. פקיד הרישום עפ"י חוק מרשם אוכלוסין התנגדות למתו צו על תנאי תאריך הישיבה: י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) בשם העותרים: עו"ד שפירא ליאור, עו"ד קנובל ערן בשם המשיבים: עו"ד בריקסמן דנה פסק-דין השופט מ' חשין: העותרת, שאינה יהודיה, הגיעה לישראל מרוסיה ונישאה לד"ר בוריס אגמי, אזרח ישראל. מכוח נישואיה אלה זכתה העותרת לקבל תעודת עולה ולאחר-מכן תעודת זהות ישראלית. העותרת הוסיפה וביקשה לרשום את ילדיה הקטינים מנישואיה הקודמים - העותרים מס' 2 ומס' 3 - בתעודת הזהות שלה, ולהעניק אף להם אזרחות של ישראל. לבדיקת זכותם של הילדים נתבקשה העותרת ונתבקש בא-כוחה, מספר פעמים, למסור מידע אודות הילדים, ואגב הליך זה - אשר העותרת לא שיתפה בו פעולה - החלו עולים ספיקות באשר לאמיתות נישואיה לד"ר אגמי. קראנו את תצהירי המשיבים ושמענו את טיעוניו של בא-כוח העותרת, ואחרי כל אלה הגענו לכלל מסקנה כי אכן יש יסוד לחשדות שעלו בלב אנשי משרד הפנים כי נישואיה של העותרת לד"ר אגמי לא היו נישואי-אמת. בשים-לב לדברים שנאמר להלן, אין צורך שנוסיף ונפרט. תוך כדי ההליך שהיה לפנינו ביקשנו לברר מספר פרטים באשר לעותרת, אך בא-כוחה לא ידע להשיב לנו על שאלותינו. משביקשנו ממנו כי יברר את הדברים עם מרשתו, הסתבר כי העותרת אינה נמצאת כלל בארץ אלא ברוסיה, ארץ מולדתה. משהוספנו ושאלנו את בא-כוחה של העותרת כיצד זה שהעותרת נמצאת ברוסיה ואינה נוכחת בבית-המשפט בדיון החשוב בעניינה, השיב לנו עורך-דין שפירא כי העותרת נסעה לחוץ-לארץ מחשש שמא תגורש מן הארץ בלא שתינתן לה זכות שימוע ראויה. טענה זו לא הבנו פישרה, והרי אם מבקשת העותרת להמשיך ולהתגורר בארץ, חייבת היא ממילא להיות בארץ. אם כך פני הדברים, כיצד זה שמתגוררת היא ברוסיה ולא בארץ? שאלה היא ותהי לשאלה. בין כך ובין אחרת, אי-נוכחותה של העותרת בארץ - ובהליכים שבעתירתה - מעוררים תמיהה קשה. בתצהיר התשובה שהוגש מטעם המדינה הודע לנו, כי בדעת משרד הפנים להתחיל בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על יסוד החשד כי נישואיה לד"ר אגמי היו נישואי-פיקציה. שאלנו את באת-כוח המדינה מדוע זה לא פתח משרד הפנים בהליכי-שלילה עד-כה, ותשובתה היתה כי ביקשו שלא לפתוח באותם הליכים תוך כדי הליכי הבג"ץ. ואולם לאחר סיום הליכי הבג"ץ יתחילו מיד בהליכי שלילת אזרחותה של העותרת. בנסיבות אלו איננו רואים טעם בהמשך שמיעתה של העתירה, ואנו מחליטים לדחותה. הנחתנו היא זו, כי רשויות משרד הפנים יתחילו לאלתר - ולא יאוחר משבועיים מהיום - בהליכים לשלילת אזרחותה של העותרת על-פי הנוהל המקובל. באומרנו "נוהל מקובל" כוונתנו היא, כי תינתן לעותרת זכות מלאה לשימוע - לרבות הבאת ראיות מטעמה - וכי אם יוחלט לשלול את אזרחותה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם אלא לאחר שיעברו למיצער שבועיים ימים מיום שיוחלט על שלילת האזרחות. למותר לומר, כי אם תחזור העותרת ארצה, לא יינקטו נגדה כל הליכים שהם זולתי ההליכים לשלילת אזרחותה כאמור. אשר לילדי העותרת: זכותם של אלה תלויה בזכותה של העותרת, וממילא אין צורך שנכריע בה לעת הזו. ממילא שוהים בניה של העותרת בחוץ-לארץ - כמוהם כעותרת - ועל-כן אין הם נפגעים בכל דרך שהיא. אנו מחליטים לדחות את העתירה. לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, י' בכסלו תשנ"ח (9.12.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96048220.G03