מלון חוף בע"מ נ. מדינת ישראל

5 1 בבית המשפט העליון ע"פ 4817/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. מלון חוף בע"מ 2. אברהם אמסלם 3. שמואל אמסלם 4. אהרן אמסלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב' לכמן בשם המערערים: עו"ד שלומי בלומנפלד פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (השופטת ב' לכמן) מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. ביום 24.1.2022 הגישו המערערים – חברה בע"מ ובעליה – את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בקשה לביטול צו למניעה או להסרת פגיעה בסביבה שהוצא בהתאם לסעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, הואיל ומלון בבעלות המערערת 1 חוסם את המעבר החופשי לציבור בחופי הכינרת. בבקשתם טענו המערערים, בין היתר, כי לא נערך להם שימוע ראוי טרם הוצאת הצו, וכי המשיבה מסרבת להעביר לידיהם את החומר שהוביל להוצאתו. עוד ביקשו המערערים כי ביצוע הצו יעוכב עד להכרעה בבקשה. ביום 1.3.2022 התקיים דיון שבמהלכו העבירה המשיבה חומרים מסוימים לבא-כוח המערערים. בסוף הדיון ציינה אחת מנציגי המשיבה "אנחנו מתחייבים לא להפעיל את הצו עד לסיום ההליך המשפטי", אך לא ניתנה החלטה שיפוטית בהקשר זה. ביום 8.5.2022 קבע המותב דיון נוסף ליום 13.7.2022, והוסיף כי בהינתן העובדה ש"אין כעת מחלוקת שבידי [המערערים] כל החומרים העומדים בבסיס הוצאת הצו", מן הראוי שהמשיבה תזמן את המערערים לשימוע נוסף "ויהיה בדבר כדי לייתר את המשך ניהול ההליך". למחרת הודיעו המערערים כי נקבע מועד לשימוע, ובהתאם ביקשו להורות על ביטול הדיון "ועל סגירת תיק זה". המשיבה מצידה עמדה על קיום הדיון וטענה כי ביטולו יאיין את הצו שהוצא. על רקע זה דחה המותב ביום 11.5.2022 את הבקשה לביטול הדיון, והורה לצדדים לעדכן בדבר תוצאת השימוע. ביום 23.5.2022 הגישו המערערים בקשה לדחיית מועד הדיון, והסבירו כי דרוש להם פרק זמן להתמודדות עם סערה שהתחוללה באזור הכינרת וגרמה לנזקי רכוש. המותב דחה את הבקשה בהמשך אותו היום, וציין בהחלטתו: "מאחר ויש כיום הסכמה מלאה שכל המסמכים הנדרשים לשימוע נמצאים כעת בידי [המערערים], ונקבע מועד לשימוע נוסף [למערערים], סבור בית המשפט שבכך נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה". ביום 10.7.2022 הגישה המשיבה הודעת עדכון בה ציינה כי מספר ימים קודם לכן נערך למערערים שימוע, שבעקבותיו החליטו גורמי המשיבה ביום 10.7.2022 כי אין מקום לשנות מהצו שהוצא. בהמשך אותו היום הגישו המערערים בקשה נוספת לביטול הדיון, והציעו להגיש מועדים אפשריים לדיון. למחרת, ביום 11.7.2022, דחה המותב את בקשת המערערים וציין: "[...] משנמסרו [למערערים] המסמכים שעמדו בבסיס הוצאת הצו כנגדם, הדיון בבקשה שבפניי הפך להיות לא רלוונטי, וכפי שנקבע בהחלטה לעיל, נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, לפיכך, דין הבקשה להימחק. איני רואה להתיר [למערערים] לתקן את הבקשה כך שתתייחס לסופה שגרמה נזק למעקות הבטיחות בחוף, והם נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה, ככל שהם סבורים שיש בידם עילה לבקשה, משמדובר במסכת עובדתית שונה שהיא בגדר חזית חדשה. לאור האמור, יודיעו הצדדים האם הם עומדים על קיום הדיון [...]." למחרת הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לקיים את הדיון, בין היתר, על מנת שבית המשפט "ייתן החלטה סופית לגופה של הבקשה שבנדון". בפתח הדיון, אשר התקיים כאמור ביום 13.7.2022, ביקש בא-כוח המערערים כי המותב יפסול את עצמו והגיש בקשה בכתב בנושא. לטענת בא-כוח המערערים, ההחלטות שניתנו ביום 23.5.2022 וביום 11.7.2022 מלמדות כי המותב גיבש עמדה סופית לפיה יש לבטל את הבקשה לביטול הצו, וזאת חרף העובדה שבקשת המערערים כוללת טענות נוספות "חוץ מהשימוע" אשר טרם נדונו, ובהן טענה לשיהוי בהוצאת הצו. עם זאת, בא-כוח המערערים הוסיף וציין: "לנו אין שום התנגדות למחוק את הבקשה ולהגיש בקשה חדשה כפי שצוין בהחלטה אבל אני חייב לצורך כך החלטה שמאפשרת לי לעשות זאת לאור לוחות הזמנים שקבועים בחוק, אם בית המשפט יקבע שזכותנו להגיש בקשה חדשה מתי שאנחנו רוצים ועד אז לא יהרסו לנו את הדברים אני מוחק את הבקשה ומגיש בקשה חדשה עד ליום ראשון הקרוב". בא-כוח המערערים הוסיף והסביר כי לא הגיש את בקשת הפסלות לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון ש"מבחינתי ההזדמנות הראשונה זה דיון בבית משפט", וכן מכיוון שסבר בזמן אמת כי המותב "לא נתן דעתו עד הסוף לפני מתן ההחלטה". על כן, כך הוסבר, בקשת הפסלות הוגשה משניתנה החלטה נוספת ביום 11.7.2022 אשר מבהירה את עמדת המותב באופן ברור. באת-כוח המשיבה הביעה התנגדות לבקשת הפסלות, והמותב דחה את הבקשה על אתר. בדחותו את הטענה כי הבקשה לביטול הצו כללה גם טענה לשיהוי, הדגיש המותב כי "הבקשה כל כולה מתבססת בטענה לקבלת חומרי חקירה כדי להשלים את טענותיו [של בא-כוח המערערים] בשימוע המתקיים אצל המשיבה". עוד הבהיר המותב כי בשים לב לנסיבות העניין "סבור בית משפט זה כי די שהבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק, אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה והמסמכים נמסרו לידי [המערערים] ואם מבקשים [המערערים] לתקן את הבקשה ולהגיש בקשה על סמך אירועים חדשים שיתכבדו ויעשו כן בצורה מסודרת". לבסוף ציין המותב כי לעמדתו "הבקשה הוגשה אך ורק כטקטיקה לעכב את ביצועו של הצו", ומכל מקום טענות המערערים הן "ערעוריות" במהותן ואין מקום לדון בהן במסגרת הליכי פסלות. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי ההחלטות מיום 23.5.2022 ומיום 11.7.2022 מעידות על "נעילת" דעתו של המותב "קודם להשמעת הטיעונים וקודם לשמיעת העדים". המערערים משיגים על הקביעה לפיה הבקשה לביטול הצו לא כללה טענת שיהוי, והם עומדים על טענתם לפיה הגישו את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה. בהקשר אחרון זה מוסבר כי בא-כוח המערערים נמנע מלהעלות את טענת הפסלות מיד לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון שסבר כי "טענת הפסלות הינה טענה בה יש לנקוט בזהירות קודם שתועלה", ורק בעקבות ההחלטה מיום 11.7.2022 הבין בא-כוחם כי עמדת המותב היא "נחרצת וסופית". עיינתי בטענות המערערים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. הנימוק המרכזי שעמד בבסיס בקשת המערערים לביטול הצו אכן עסק בטענות הנוגעות לאי-העברת חומרים ואי-קיום שימוע. אולם, לאחר הגשת הבקשה חלו התפתחויות עובדתיות במישור זה: המערערים קיבלו חומרים שונים לעיונם ואף נערך להם שימוע נוסף. בעקבות כך ציין המותב בפני הצדדים כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה. המערערים מבקשים ללמוד מכך שהמותב חרץ לשבט את כל טענותיהם – לרבות אלו שאינן קשורות להעברת החומרים ולשימוע – ועל רקע זה טוענים לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שפורט לעיל, בהחלטתו מיום 23.5.2022 ציין המותב כי "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה" (ההדגשה הוספה), וביום 11.7.2022 הוסיף כי הדיון בבקשה "הפך להיות לא רלוונטי" וכי המערערים "נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה". בהחלטת הפסלות הבהיר המותב פעם נוספת כי "הבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק" וכי "אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה" (ההדגשה הוספה). על רקע זה, אני סבורה כי המערערים מנסים לקרוא בהחלטות המותב את מה שאין בהן. כל שצוין בהחלטות הוא כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה, נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשתה, וכי על המערערים להעלות את טענותיהם העדכניות במסגרת בקשה חדשה. עמדה זו של המותב אף לא הייתה כרוכה בקביעת ממצאים עובדתיים או משפטיים כלשהם ביחס לטענות המערערים לגופן – שכן, כפי שציינו המערערים עצמם, טרם הוגשו ראיות וטרם נשמעו עדים בהליך. ככל שתינתן החלטה סופית בעניין מחיקת הבקשה עקב שינוי הנסיבות, וככל שהמערערים יבקשו להשיג על נימוקיה, יהא ביכולתם לעשות כן בהליכי ערעור מתאימים (ראו והשוו: ע"א 3443/22 זמן שעונים ותכשיטים בע"מ נ' רוטמן (10.8.2022)), אך עילת פסלות – אין. בשולי הדברים אוסיף, כי דומה שהמערערים אינם חולקים כלל על הצורך בהגשת בקשה חדשה בנסיבות שנוצרו ובא-כוחם אף הצהיר בדיון מיום 13.7.2022 כי למרשיו "אין שום התנגדות" לפעול כך, אך התנה זאת בכך שבית המשפט יעכב את ביצוע הצו. בנסיבות אלו, נראה אכן כי הטענות שמעלים המערערים, יותר משהן מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או על "נעילת" דעתו ביחס להשגות המערערים על הצו, הן מלמדות על התנהלות טקטית מצד המערערים, כפי שציין המותב בצדק. זאת ועוד – סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". בענייננו, עוד ביום 23.5.2022 הביע המותב בבירור את עמדתו לפיה "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה" – ולמעשה ניתן לזהות עמדה זו כבר בהחלטה מיום 8.5.2022, בה צוין כי השימוע עשוי "לייתר את המשך ניהול ההליך". חרף זאת המתינו המערערים למעלה מחודש וחצי – שבמהלכו נערך להם שימוע נוסף, בהתאם להצעת המותב, ואף הגישו ביום 10.7.2022 בקשה בנוגע למועד הדיון. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי המערערים העלו את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה, ואין בידי לקבל את ההסבר שלפיו בא-כוחם סבר בתחילה כי המותב "לא נתן דעתו עד הסוף" בנושא. העובדה שלא התקיים דיון בפני המותב במהלך תקופה זו, אף היא אינה מצדיקה את השתהות המערערים בהעלאת טענת הפסלות (ראו והשוו: ע"פ 8885/21 אלבז נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (26.1.2022)). מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048170_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1