מדינת ישראל נ. שמעון בן טוב

פסק-דין בתיק ע"פ 4816/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4816/05 ע"פ 4830/05 - ב' בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערערת בע"פ 4816/05: המערער בע"פ 4830/05: מדינת ישראל שמעון בן טוב נ ג ד המשיב בע"פ 4816/05: המשיבה בע"פ 4830/05: שמעון בן טוב מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 6.4.05, בת.פ. 768/04, שניתן על ידי סגן הנשיא צ' סגל והשופטים י' נועם ור' כרמל תאריך הישיבה: י"א בחשון התשס"ז (02.11.06) בשם המערערת בע"פ 4816/05 והמשיבה בע"פ 4830/05: עו"ד אלעד פרסקי בשם המשיב בע"פ 4816/05 והמערער בע"פ 4830/05: בשם שירות המבחן למבוגרים עו"ד מיכאל הורוביץ גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. אלה הם שני ערעורים כנגד גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הרשיע את המערער בביצועם, במקרים רבים, של מעשים מגונים ומעשי סדום, וגזר לו 16 שנות מאסר ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. המערער הורשע על פי הודאתו, ותמציתן של העובדות שיוחסו לו היא זו: במספר רב של מקרים הציע המערער לילדים ולנערים, שאת חלקם פגש באקראי, להתלוות אליו לביתו. לאחר שרכש את אמונם, שכנעם המערער להתפשט ולאפשר לו לצלמם בעירום. במקרים אחרים צילם המערער את עצמו מבצע בגופם של הילדים מעשים מיניים (מעשים מגונים ומעשי סדום). במקרים נוספים שכנע המערער את הילדים לבצע מעשים מיניים זה בזה, ולעתים הזמין לביתו אחדים מחבריו המבוגרים כדי לבצע בנערים מעשים דומים, אותם הוא תיעד בצילום תוך כוונה להפיצם באמצעות באתר באינטרנט. 2. בע"פ 4830/05 מלין המערער כנגד חומרת העונש. נטען, כי הוא שוב אינו אדם צעיר; בעל רקע של אשפוזים פסיכיאטרים בטרם עלייתו ארצה; ובצעירותו נפל קורבן להתעללות מינית. נוכח כל אלה סבור המערער כי על בית משפט קמא היה לשים את הדגש בענישתו על הפן הטיפולי והשיקומי, ולדחות מפניו את שיקול הגמול. מנגד, טוענת המשיבה בע"פ 4816/05, כי אף שהעונש שנגזר למערער אינו קל, הוא אינו נותן ביטוי הולם לחומרת המעשים ולרשעות הגלומה בהם, כאשר גם על בנו בן ה-11 של חברו לא חס המערער. המדינה הוסיפה והדגישה, כי לא בילד אחד פגע המערער, אלא בשורה של ילדים, תוך שהוא מקדים לכך תכנון, יוזמה ונחישות להשגת יעדו. לבסוף נטען, כי לא רק את תאוותו בלבד ביקש המערער לספק, אלא גם את תאוותם של בוגרים אחרים, ולשיא שפלותו הגיע כאשר החליט להפיק מהעבירות גם רווח כספי נאה על ידי הקמתו של אתר אינטרנט בו התכוון לפרסם את תמונותיהם של הקטינים שעה שהשתתפו באקטים מיניים. 2. קשה וחמור הוא כתב האישום בגינו הורשע המערער. נראה כי מדובר במי שלוקה בסטייה קשה בתחום המיני, שהוגדר כ"חסר יכולת בסיסית ביותר להתחשבות בצרכי האחר, ובפרט כשמדובר בילדים". כתב האישום עוסק בארבעה ילדים-נערים, בהם בחר המערער כדי לתת פורקן לסטייתו, והוא עשה זאת תקופה ממושכת, ללמדך עד כמה אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בתופעה רציפה שהסכנה הגלומה בה לסובבים אותו אינה טעונה פרשנות. עד כמה מעוררים סלידה ושאט נפש היו מעשיו של המערער, ילמדו התיאורים הקשים שהובאו בכתב האישום, עליהם נמנענו מלחזור מפאת כבודם של הקטינים. עם זאת, לא נוכל שלא להזכיר כי המערער לא חס גם על ילדו הקטין של חברו הטוב, וגם אותו צירף לרשימת קורבנותיו. זאת ועוד, לא רק את עצמו כפה המערער על קורבנותיו, אלא גם את אחדים מחבריו, תוך שהוא עצמו מתעד את הכל בצילום מתוך כוונה להפיק ממעשי העבירה גם רווח כספי. נוכח האמור, אנו סבורים שאף כי העונש שנגזר למערער אינו קל, אין בו חומרה המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור. לא זו אף זו, לא נסתיר את דעתנו, כי לו נדרשנו לגזור את עונשו של המערער כערכאה דיונית, אפשר גם אפשר שהיינו מחמירים עמו אף יותר ממה שנעשה בפועל. ואם החלטנו שלא לעשות זאת, אנו נוהגים כך הואיל ואין זו דרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין עם המערער. מכאן גם הצורך שראינו להבהיר את השקפתנו, לאמור, המאסר שנגזר למערער אין בו כדי לשקף, בכל מקרה, רמת ענישה ראויה ואף לא רף עליון של חומרה, ובעתיד יידון כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו. התוצאה היא אפוא כי לא ראינו מקום לשנות מגזר-דינו של בית המשפט המחוזי, ועל כן אנו דוחים את שני הערעורים. ניתן היום, י"א בחשוון התשס"ז (2.11.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05048160_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il