פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4815/08

פלוני נ. שר הפנים

העותר ביקש להתיר את שהייתו בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/01/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4815/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שהייה בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להתיר את שהייתו בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4815/08

פלוני נ. שר הפנים

העותר ביקש להתיר את שהייתו בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, פלסטיני ששיתף פעולה עם גורמי הביטחון בישראל, עתר לבג"ץ בבקשה לאפשר לו ולמשפחתו לשהות בישראל מחשש לחייהם בשטחי הרשות הפלסטינית. המדינה, בהתבסס על החלטות ועדת המאוימים, טענה כי לא נשקפת לו סכנה, וכי הוא נוהג להיכנס לשטחי הרשות באופן תדיר, לעיתים אף לביצוע עבירות פליליות. בית המשפט העליון בחן את החומר החסוי שהוצג בפניו, מצא כי החלטת ועדת המאוימים מבוססת וסבירה, וכי אין עילה להתערב בה. לפיכך, העתירה נדחתה והעותר נדרש לעזוב את ישראל עם משפחתו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' ארבל, י' דנציגר, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • שר הפנים
  • השר לביטחון פנים
  • הוועדה לטיפול בטעוני הגנה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מבוקש על ידי הרשות הפלסטינית כחשוד בבגידה.
  • נשקפת סכנה ממשית לחיי העותר ובני משפחתו.
  • העותר נפגע מאירוע אלימות (בקבוק תבערה) שבו נפצע בנו.
טיעוני ההגנה
  • ועדת המאוימים קבעה כי לא נשקפת לעותר סכנה בשטחי הרשות.
  • העותר נכנס לשטחי הרשות פעמים רבות, גם לאחר האירוע שבו נפצע בנו, דבר המעיד על היעדר חשש ממשי.
  • קיימות אינדיקציות לכך שהעותר נכנס לשטחי הרשות לצורך ביצוע עבירות פליליות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לחיי העותר בשטחי הרשות הפלסטינית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המאוימים מיום 30.12.12.
  • חומר חסוי שהוצג בפני בית המשפט.
  • מידע משטרתי על כניסות העותר לשטחי הרשות.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4815/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4815/08 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. השר לביטחון פנים 3. הוועדה לטיפול בטעוני הגנה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ו' בשבט תשע"ג (17.1.13) בשם העותר: עו"ד מ' טפלו בשם המשיבים: עו"ד ה' גורני פסק-דין בפנינו בקשת העותר כי תותר שהייתו בישראל על רקע טענתו כי נשקפת סכנה לחייו על רקע שיתוף פעולה שלו עם גורמי הביטחון (שלגבי קיומו, בהיקף מסוים, אין מחלוקת). העתירה הוגשה ביום 28.5.08, עניינו של העותר הועבר לבדיקת ועדת המאוימים, ששבה וקבעה שלא נמצאה מסוכנות לגביו (למעט תקופה שבה ניתנו היתרים זמניים). בקשות העותר להוסיף מסמכים, התומכים בטענותיו, כמו גם בקשות לשינוי מקום מגוריו בת.ז. הפלסטינית ובקשה למתן רישיון לנהיגה בישראל, נדונו וסורבו. במהלך השנים שנקפו מאז, שהה העותר בארץ מכוח אישורי מת"ק שניתנו לו לתקופות זמן קצובות ואשר התחדשו מידי פעם. בא כוח העותר חוזר ומדגיש את המסוכנות הנשקפת למרשו בהיותו מבוקש על ידי הרשות, בין היתר, כחשוד בבגידה. לתמיכה בטענותיו הוא מתאר את הפגיעה שנפגע ילדו של העותר מבקבוק תבערה ומתאר את החשש שמרשו מצוי בו. בתגובתה האחרונה של המשיבה נטען כי על אף החלטת ועדת המאויימים מיום 17.1.12 על הפסקת מתן היתרי שהייה, הרי שלאור טענותיו החדשות של עותר ועד לבדיקתן על ידי הוועדה, הונפקו לו ולמשפחתו היתרים זמניים לשהייה בישראל. בדיקה מחודשת של טענותיו ובדיקת כלל החומר הביאה את ועדת המאוימים למסקנה כי לא נשקפת לו סכנה בשטחי הרשות. המשיבים מדגישים את העובדה שהעותר נכנס לשטח הרשות פעמים רבות, לרבות לאחר האירוע שבו נפצע בנו, מה שמשמיט את הטיעון בדבר חשש שלו ו/או סכנה הנשקפת לו מהימצאות שם. עוד צוין כי ממשטרת ישראל נמסר כי בעניינו של העותר קיים מידע רב על עבירות ברכב וקיימות אינדיקציות עדכניות לכך שהעותר נכנס לתחומי הרשות גם לשם ביצוע עבירות פליליות. שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים ועיינו בהסכמת בא כוח העותר בחומר החסוי ולא מצאנו עילה להתערב בהחלטת המשיבים, המתבססת על החלטת הוועדה מיום 30.12.12 ועל אינדיקציות ברורות שהוא שב וחוזר לאזור, להן מצאנו תימוכין בחומר החסוי שהיה בפנינו. משכך העתירה נדחית. משפג תוקפם של היתרי השהייה שניתנו לעותר, עליו לעזוב את ישראל עם משפחתו לאלתר. ניתן היום, ‏ו' בשבט התשע"ג (‏17.1.2013). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08048150_B39.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il