פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 481/23

סלומון נ' תל אביב-יפו ואח'

עתירה נגד החלטת ביניים של בית משפט לעניינים מקומיים שדחתה בקשה לזימון עדי הגנה בהליך פלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/01/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 481/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) סלומון נגד תל אביב-יפו ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת ביניים של בית משפט לעניינים מקומיים שדחתה בקשה לזימון עדי הגנה בהליך פלילי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 481/23

סלומון נ' תל אביב-יפו ואח'

עתירה נגד החלטת ביניים של בית משפט לעניינים מקומיים שדחתה בקשה לזימון עדי הגנה בהליך פלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית משפט לעניינים מקומיים שסירב לזמן עדים מטעמו בהליך פלילי שמתנהל נגדו בגין עבירות על חוקי עזר עירוניים. העותר טען כי העדים נחוצים כדי להוכיח שביטול היתר העסק שלו נעשה שלא כדין. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים. נקבע כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות, וכי לעותר שמורה הזכות להעלות את טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיורשע.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ג' כנפי-שטייניץ, ח' כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יונתן סלומון

נתבעים

  • בית המשפט לעניינים מקומיים, תל אביב-יפו
  • בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
  • עיריית תל אביב-יפו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההליך הפלילי אינו האכסניה המתאימה לבירור סוגיות מנהליות הנוגעות להליך קבלת או ביטול היתר עסק.
  • אין רלוונטיות לעדותם של העדים המבוקשים להגנת הנאשם.
טיעוני ההגנה
  • יש לאפשר זימון עדים כדי להוכיח שביטול רישיון העסק וההיתר נעשו שלא כדין.
  • בית המשפט לעניינים מקומיים שגה בדחיית הבקשה לזימון עדים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העדים המבוקשים רלוונטיים להוכחת הגנת הנאשם בהליך הפלילי בגין הנחת דבר ברחוב ללא היתר.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובה.
  • העותר ניסה לתקוף החלטת ביניים בהליך פלילי באמצעות עתירה לבג"ץ.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עפמ"ק 24534-01-23
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
הפניות לפסקי דין אחרים
  • פק"ח 1736-02-22
  • חע"מ 63785-01-22
  • עת"ם 2209-09-21

תגיות נושא

  • סדר דין פלילי
  • החלטות ביניים
  • זימון עדים
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 481/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב העותר: יונתן סלומון נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט לעניינים מקומיים, תל אביב-יפו 2. בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו 3. עיריית תל אביב-יפו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יצחק סלומון פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו עתירה לביטול החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופטת ש' קוטין), בדיון המאוחד בפק"ח 1736-02-22 ובחע"מ 63785-01-22 מיום 22.12.2022, בגדרה נדחתה בקשת העותר לזימון שלושה עדי הגנה מטעמו. נגד העותר, חברה שבשליטתו (להלן: בית העסק), ונאשמת נוספת, הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, המייחס להם עבירות של הנחת דבר ברחוב ללא היתר כדין ואי-מילוי דרישה לסילוק כיסאות משטח הרחוב. במסגרת ההליך הגישה המאשימה תעודת עובד ציבור על פיה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, לא היה לבית העסק היתר להוצאת שולחנות וכיסאות למרחב הציבורי. ביום 6.11.2022 הגיש העותר בקשה לזימון עדים לדיון ההוכחות שנקבע בתיק, בגדרה ביקש להזמין שלושה עדים, שעדותם נועדה להוכיח כי ביטול רישיון העסק וביטול ההיתר במועדים האמורים נעשו שלא כדין. בהחלטתו מיום 22.12.2022 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת העותר לזימון עדים בקובעו כי "טענתו של הנאשם כי במועדים הרלוונטיים לביצוע העבירה הוא אחז בהיתר כדין, הא ותו לא. הנטל על הנאשם להוכיח זאת. בית משפט זה אינו האכסניה המתאימה לדון בסוגיית הליך קבלתו של היתר או ביטולו ומשכך נדמה כי אין כל רלוונטיות לעדותם של העדים המבוקשים ולא יהיה בהם כדי לתרום להגנתו של הנאשם". על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עפמ"ק 24534-01-23), אשר נדחה בפסק דין מיום 10.1.2023. בית המשפט המחוזי (השופט ע' קאפח) עמד על הכלל ולפיו אין זכות ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי, אלא במקרים נדירים וחריגים. בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את טענות העותר לגופן, תוך שציין, כפי שקבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי ההליך הפלילי אינו האכסניה המתאימה לבירור הסוגיה המנהלית. לצד זאת ציין כי "אין בפסק דין זה כדי לכבול שיקול הדעת של בית משפט קמא על פי ההתפתחויות במהלך שמיעת הראיות". להשלמת התמונה יצוין, כי עובר להגשת כתב האישום מושא ההליך הפלילי, הגיש בית העסק עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בה עתר להורות לעיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה) לחזור בה מביטול רישיון העסק וההיתר להעמדת שולחנות וכיסאות במרחב הציבורי שניתן לו (עת"ם 2209-09-21). במהלך ההתדיינות, ולאחר תקופת ניסיון בה עמד בית העסק בתנאים שהציבה העירייה, חודשו רישיון העסק וההיתר. העותר טוען בעתירתו, בעיקרו של דבר, כי על בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בטענתו לביטולו של ההיתר שלא כדין, ולפיכך היה עליו להתיר זימונם של העדים שנתבקשו בהיותם רלוונטיים להוכחת טענה זו. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מבלי להידרש לתגובה. כפי שנקבע לא אחת, עתירה לבג"ץ אינה 'מסלול חלופי' לתקיפת החלטות ביניים בהליכים פליליים, תוך עקיפת הכלל השולל ערעור על החלטות מעין אלו. עתירה שכזו דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות, אלא במקרים חריגים בהם החלטת הביניים ניתנה בחוסר סמכות או שרירות קיצונית, במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או כאשר דחיית העתירה תגרום לנזק שלא ניתן יהיה לתקנו בשלב הערעור על פסק הדין הסופי (ראו מיני רבים: בג"ץ 4739/21 קרוואני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 6-5 (8.7.2021); בג"ץ 7210/20 טאייב נ' בית משפט השלום בקריות, פסקה 6 (28.10.2020); בג"ץ 2882/18 פלוני נ' קופת חולים לאומית, פסקה 13 (31.5.2018); בג"ץ 8365/17 חלבי נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסקה 6 (31.10.2017)). למותר לציין כי כלל זה חל אף בנוגע להחלטות שעניינן זימון עדים (ראו: בג"ץ 669/15 עמרם נ' כבוד השופטת עינת רון (2.2.2015); בג"ץ 4368/08 כהן נ' כבוד השופט שכיב סרחאן (2.6.2008); בג"ץ 1747/06 סנקר נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (19.3.2006)). עניינו של העותר אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו. בית המשפט לעניינים מקומיים בחן את בקשתו של העותר לזימון עדים וסבר כי אלה אינם רלוונטיים להגנתו של העותר. אין מדובר בהחלטה בלתי הדירה כטענת העותר, וזכותו של העותר להעלות את מלוא טענותיו כנגד החלטה זו שמורה לו לשלב הערעור על פסק הדין, ככל שיורשע בדין. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בשבט התשפ"ג (‏30.1.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23004810_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il