הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ. מור רן, עו"ד

פסק-דין בתיק על"ע 4807/01 בבית המשפט העליון על"ע 4807/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ ג ד המשיב: עו"ד רן מור ערעור על פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי-הדין מיום 31.5.01 בתיק בד"א 37/00 שניתן על-ידי כב' חברי בית הדין י' מלמן, צ' פומרוק וי' אשד תאריך הישיבה: ל' בחשוון התשס"ג (05.11.02) בשם המערער: עו"ד עמוס ויצמן בשם המשיב: בעצמו פסק-דין על-פי הוראת סעיף 60 לחוק לישכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961 (החוק), אסור היה לו לעורך-דין לעסוק בה-בעת גם בעריכת דין וגם בראיית-חשבון. על רקע הוראת חוק זו נתקיימו ההליכים בבית-המשפט המחוזי ובבית הדין המשמעתי הארצי. ביני לביני, ביום 15.1.02, תוקן סעיף 60 שלחוק ובוטל האיסור הנחרץ לעסוק בעריכת דין ובראיית חשבון בה-בעת. על-פי הוראת סעיף 60 לאחר שתוקנה אסור הוא עורך-דין לעסוק בעריכת-דין ובראיית חשבון רק "בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כעורך-דין לבין העיסוק האחר." ביודענו כי ההליכים בעבירת המשמעת שהועמד עליה לדין טרם הסתיימו, השאלה הנשאלת היא, כיצד אוצל תיקון החוק על עניינו של המשיב. בנושא זה יש לזכור את הוראת סעיף 4 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שעניינה (כלשון כותרת השוליים) "ביטול העבירה לאחר עשייתה". השאלה הנשאלת היא כיצד יפורש סעיף 4 כשהוא לעצמו, והאם יש מקום כי הוראת סעיף 4 תוחל גם על הליכי משמעת שלפי החוק. שאלות אלו לא עלו לדיון לפני בתי הדין למשמעת בענייננו ולו מן הטעם שפסק-הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לפני תיקון סעיף 60 שלחוק. המשיב מודיענו כי בדעתו להעלות טענה זו משיחזור עניינו לבית הדין המשמעתי המחוזי. בנסיבות אלו כולן הגענו לכלל מסקנה כי לא יהא זה ראוי שנדון בערעור הוועד המחוזי כפי שהוא מונח לפנינו. השאלות שמעלה הוועד המחוזי שאלות ראויות הן לדיון בהן, וגם שעתן של אלו תבוא. ואולם משעלתה השאלה החדשה האמורה לעיל סברנו כי לא יהא זה לא נכון ולא ראוי להידרש לשאלות שהעלה הוועד המחוזי לפנינו, שאלות חשובות ויפות כשלעצמן. מבלי שנביע דעה על נכונות פסק-הדין של בית-הדין המשמעתי הארצי - לא על פסק-הדין של הרוב ולא על פסק-הדין של היחיד - אנו מחליטים לדחות את ערעור הוועד המחוזי. נדגיש שוב כי דחייה זו אין לפרשה אלא כדחייה פורמלית גרידא, להבדילה מדחייה לגופם של דברים. עניינו של המשיב יעלה אם כן שוב לפני בית-הדין המשמעתי המחוזי, כהכרעת בית הדין המשמעתי הארצי, והמשיב יהא רשאי להוסיף ולטעון לעניינו של סעיף 4 לחוק העונשין. רשמנו לפנינו את הודעת בא-כוח הוועד המחוזי ולפיה עומד הוא בתוקף על טיעוניו כי בית הדין המשמעתי הארצי טעה בפירוש הדין שלעניין וכי בכוונתו להוסיף ולעמוד על טיעוניו בכל עת שיעלה הצורך בכך (למעט בהליך שלפנינו). היום, ל' בחשוון תשס"ג (5.11.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01048070_G01.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il