פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4803/97

אברהם אבועזיז נ. מדינת ישראל

המערער טען כי יש להרשיעו בגניבה בלבד ולא בשוד, שכן לא השתמש באלימות בעת חטיפת התיק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/12/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4803/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירת שוד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער טען כי יש להרשיעו בגניבה בלבד ולא בשוד, שכן לא השתמש באלימות בעת חטיפת התיק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4803/97

אברהם אבועזיז נ. מדינת ישראל

המערער טען כי יש להרשיעו בגניבה בלבד ולא בשוד, שכן לא השתמש באלימות בעת חטיפת התיק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת שוד לאחר שחטף תיק ממתלונן והכה אותו באגרופו כאשר ניסה להימלט. בערעורו טען המערער כי מדובר בגניבה בלבד שכן לא השתמש באלימות בעת החטיפה, וכי האלימות המאוחרת נועדה להימלטות בלבד. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי גם אם לא הייתה אלימות בעת החטיפה, הרי שהתקיפה שבוצעה בעודו מחזיק בשלל הופכת את המעשה לשוד. כמו כן, נדחה הערעור על חומרת העונש לאור עברו הפלילי המכביד של המערער.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אברהם אבועזיז

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער חטף תיק מהמתלונן והכה אותו באגרופו לאחר שנתפס כדי להימלט.
  • התקיפה בוצעה בעוד המערער מחזיק בשלל הגניבה.
טיעוני ההגנה
  • חטיפת התיק לא לוותה באלימות ולכן מדובר בגניבה בלבד.
  • האלימות שהופעלה לאחר מכן נועדה להיחלץ מהלוכדים ולא כדי לשמור על השלל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הופעלה אלימות בעת חטיפת התיק.
  • האם המטרה באלימות שהופעלה לאחר מכן הייתה שמירה על השלל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המתלונן בבית המשפט המחוזי.
  • העובדה שהמערער הכה את המתלונן בעודו מחזיק בשלל.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 119/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4803/97 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: אברהם אבועזיז נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלם מיום 1.7.97 בת.פ. 119/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' וכסלר תאריך הישיבה: יט' בכסלו תשנ"ח (18.12.97) בשם המערער: עו"ד י' דוויק בשם המשיבה: עו"ד א' פטר בשרות המבחן: גב' זהבה מור פ ס ק - ד י ן המתלונן עמד ליד חנות במרכז מסחרי. הוא החזיק בידו תיק שהכיל 4000 ש"ח במזומנים ומסמכים אישיים. המערער חטף את התיק מידי המתלונן וברח. המתלונן רדף אחריו, ומשנתפס המערער בידי עובר אורח, דרש ממנו המתלונן להחזיר לו את תיקו. בתגובה הלם המערער במתלונן באגרופו. לבסוף, לאחר שעוברי אורח התגברו על התנגדותו, החזיר המערער למתלונן את כספו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירת שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. על המערער נגזרו עשרים ושמונה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על-תנאי. כן הופעלו נגדו שישה חודשי מאסר על-תנאי, מחצית התקופה במצטבר למאסר שהושת בגין עבירת השוד. בערעור כנגד ההרשעה נטען, כי לחטיפת התיק מידי המתלונן לא השתמש המערער באלימות כלשהי, ולפיכך מן הדין היה להרשיעו בעבירת גניבה בלבד. בכתב האישום נטען, וכך עלה גם מעדות המתלונן לפני בית המשפט המחוזי, שכתוצאה מדחיפתו על-ידי המערער ספג המתלונן מכה בראשו. הסניגור טען, שלקביעה זו לא הונחה תשתית ראייתית מספקת. כשלעצמנו לא ראינו צורך להכריע בטענה זו, שכן, גם אם נניח שבשלב חטיפת התיק לא חרג מעשהו של המערער מגדרה של גניבה, תתחייב המסקנה כי בדין הורשע בעבירת שוד בשל תקיפת המתלונן לאחר שנלכד. הסניגור טען, כי המערער היכה את המתלונן לא כדי לקיים בידו את שלל השוד אלא כדי להיחלץ מידי לוכדיו ולהימלט. טענה זו דינה להידחות, שכן מן הראיות נובע בבירור כי המערער היכה את המתלונן באגרופו בעודו מחזיק ברשותו את שלל הגניבה ובטרם החזירו למתלונן. מסקנתנו היא שדין הערעור על ההרשעה להידחות. בערעור על חומרת העונש אין מאומה. העונש שהושת על המערער אינו חמור כל-עיקר. למערער עבר פלילי מכביד ובקביעת עונשו זקף בית המשפט לזכותו את הודאתו בגניבה ואת החזרת שללה. הערעור נדחה. ניתנה היום, יט' בכסלו תשנ"ח (18.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97048030.F03