מדינת ישראל נ. קורליאונה וינר עדיאל

פסק-דין בתיק רע"ב 4796/17 בבית המשפט העליון רע"ב 4796/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם כבוד השופט מ' מזוז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: קורליאונה וינר עדיאל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז בעת"א 5861-12-16 מיום 14.05.2017 שניתן על ידי כבוד השופטת ק' רג'יניאנו תאריך הישיבה: י"א בתמוז תשע"ז (5.7.17) בשם המבקשת: עו"ד סיגל אבנון; עו"ד יונתן ברמן בשם המשיב: עו"ד רועי לביא פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. ראינו לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. האיסור שאותו מטילה המבקשת (באמצעות הנציבה) על המשיב, נועד לשלול ממנו קשר טלפוני – בכל פעם לתקופה בת חודש – מכוח הסמכות המוקנית לה בפקודה 04.36.00 שכותרתה "קשר טלפוני של אסירים"; זאת בהתחשב בכך שמדובר באסיר המרצה עונש מאסר שביעי בגין עבירות שונות אותן ביצע בין היתר באמצעות הטלפון מתוך בית הכלא (זיוף, מרמה, התחזות ועוד). 2. בית המשפט המחוזי הנכבד לא כפר בסמכות נציבת שב"ס להחליט למנוע מהמשיב לקיים קשר טלפוני, אך סבר כי משמדובר בשלילת טובת הנאה מאסיר, הרי שהחלטתה כפופה לכללי הביקורת השיפוטית, ובכלל זה מבחן הסבירות ומבחן המידתיות. הערכאה הדיונית סברה – לאחר עיון בחומר המודיעיני – כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה ככל שהיא מונעת מהמשיב קשר טלפוני עם משפחתו, שכן אין מידע מודיעיני המלמד על מעורבות אפשרית של בני משפחתו בביצוע העבירות על ידו. בנוסף, צוין כי בני המשפחה ממילא מורשים לבקרו בכלאו. משכך נפסק כי יש להתיר למשיב לקיים שיחות טלפוניות עם הוריו ועם אחיו, תוך שצוין כי השב"ס מוסמך להאזין לשיחותיו של המשיב, במקרה הצורך. 3. לטענת המבקשת מניעת השימוש בטלפון לבני המשפחה נדרשת, שכן קיים חשש לשלום הציבור באם יותר למשיב לקיים שיחות טלפון כאמור. הודגש כי לא מוקנית למשיב זכות קנויה לקיים שיחות טלפון, ומדובר בשלילת הטבה מתבקשת בנסיבות. עוד נטען כי כתב האישום האחרון מייחס לבני המשפחה (אף אם לא ביודעין) מעורבות במעשיו של המשיב במסגרת אחד מהאישומים הכלולים בו. העבירות שבביצוען הורשע המשיב ביום 4.12.2016, שכולן בוצעו באמצעות טלפון ומתוך כתלי בית הסוהר, הן: הונאה בכרטיס אשראי; קשר לפשע; התחזות כאדם אחר במטרה להונות; זיוף; מרמה בנסיבות מחמירות ועוד. כן נטען כי באוקטובר 2016 הוגש נגד המשיב כתב אישום בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק ב-16 אירועים שונים בהיותו כלוא. בנוסף הוצג לעיוננו "גיליון אשמה (דין משמעתי) – אסירים" מיום 2.7.2017 ממנו עולה כי על אף האיסור – שעודנו בתוקף מכוח החלטת בית משפט זה מיום 15.6.2017 – המשיב טלפן, ללא בקשת רשות, לפרקליט המייצג את המדינה בתיק המתנהל נגדו בבית משפט השלום בנתניה. יצוין כי בא כוחו של המשיב לא כפר בכך, אך ניסה להסביר את הטעם לשיחה בכך שהמשיב אינו מיוצג עוד על ידי הסניגוריה הציבורית בתיק דנן ומייצג את עצמו. כן נטען על ידי המבקשת כי אפשרות ההאזנה לשיחותיו של המשיב כרוכה בעלויות כספיות לשב"ס ושלפיכך אין היא מענה הולם לקושי שהוצג. 4. לטענת המשיב, האיסור אינו ראוי ואינו סביר ובפרט בהתחשב במשכו. יתר על כן, נטען כי מאחר שקרובי משפחתו של המשיב רשאים לבקרו במקום כלאו, אין טעם ענייני בהגבלת שיחותיו הטלפוניות עמם. נטען כי לא נפלה שגגה בקביעת בית המשפט קמא שאיזן כדבעי בין השיקולים והחליט כפי שהחליט. 5. כאמור, החלטנו לקבל את הערעור מטעמי המבקשת. החלטת הנציבה להאריך את האיסור בכל פעם בחודש אחד הינה סבירה לטעמנו והיא נועדה לאפשר לשב"ס לקיים ביקורת עצמית תכופה יותר על ההצדקה בהותרת האיסור על כנו. המשיב הינו אכן "שור מועד" בכל הכרוך בשימוש לרעה בטלפון. ועל כך מעידים עברו הפלילי, ובפרט העבירות החמורות שבביצוען הורשע, שנעשו באמצעות מכשיר טלפון מבין כותלי בית הכלא. היינו מחליטים כך אף אלמלא העמדתו לדין משמעתי כמפורט בפסקה 3 לעיל, אך בהתנהלותו במקרה זה (אותה אישר בא כוחו), יש רק כדי להמחיש שהמשיב אינו יודע להציב לעצמו גבולות. ניתן היום, ‏י"א בתמוז התשע"ז (‏5.7.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17047960_W02.doc מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il