פלסטין מעאלי נ. פרקליטות מחוז מרכז

פסק-דין בתיק בג"ץ 4792/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4792/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרות: 1. פלסטין מעאלי 2. הדיל מעאלי 3. ראיה מעאלי נ ג ד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז מרכז 2. בית משפט המחוזי פתח תקוה עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרות: עו"ד צמל לאה בשם המשיבה 1: עו"ד גורני הילה פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בעתירה שבפנינו מבקשות העותרות, פלסטיניות תושבות ראמאללה, כי יינתן להן לעיין בראיות או בתמצית הראיות, שעל יסודן הגישה משיבה 1 כתב-אישום נגד יהודי (להלן: "הנידון"), אשר יידה לעבר מכוניתן גוש אספלט גדול בעת שנסעו סמוך ליישוב יצהר שבשומרון, וגרם לפציעתן. הרקע לעתירה הוא התנגדותן של העותרות להסדר טיעון שנקשר עם הנידון, ואומץ בידי בית-המשפט המחוזי בפניו הוא עומד לדין. מכוח אותו הסדר, הוחלפו האישומים החמורים שבכתב-האישום המקורי – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והחזקת נשק - בעבירה של חבלה חמורה. להשקפת העותרות, הסדר זה מקל באופן מופרז עם הנידון, שהודה והורשע על-פי הודייתו. 2. התנגדות להסדר טיעון היא, כידוע, מזכויותיו של מתלונן על-פי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, שבסעיף 17 קובע כך: 17. זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין זה לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין (...). טענת העותרות היא, כי כדי שיוכלו לבסס את התנגדותן, נדרש להן חומר הראיות שבתיק. המשיבה מתנגדת לכך, ומטעימה כי לא זו בלבד שאין חוק זכויות נפגעי עבירה מעניק לעותרות את זכות העיון המבוקשת, אלא שעותרת 1 ובעלה הם עדי תביעה בתיק, וקודם שיסתיים ההליך ממילא לא ניתן היה לחשוף אותם למכלול הראיות שבידיה. לכך יש להוסיף כי קודם שהוגשה העתירה, הניחו העותרות לפתחו של בית-המשפט המחוזי בו מתנהל משפטו של הנאשם, בקשה להשהיית ההליך עד שיינתן להן לעיין בחומר, אולם בית-המשפט דחה את הבקשה. 3. אין בידינו להיעתר לעתירה, ולכך ארבע סיבות. ראשית, העותרות איחרו את המועד. הרשעתו של הנידון היא עובדה מוגמרת ומבחינה זו נגועה העתירה בשיהוי. שנית, כידוע, בית-משפט זה לא יתערב לגופם של הליכים המתנהלים בפני ערכאות אחרות, אלא מקום בו התגלה פגם מנהלי חמור. שלישית, ולעצם הדברים, אין לקרוא אל חוק זכויות נפגעי עבירה אלא את מה שיש בו, והזכות לעיון בחומר ראיות אינה מן הזכויות שהוא מקנה למתלונן (ראו סעיף 8(א) לחוק, וכן בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נגד היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 25 לפסק-דיני (טרם פורסם, 26.2.08)). ולבסוף, עובדת התנגדותן של העותרות להסדר הטיעון הייתה נהירה לבית-המשפט המחוזי, והעותרות לא הניחו כל יסוד למסקנה כי זה לא הביאה בחשבון קודם להחלטתו לאמץ את ההסדר. 4. נוכח מכלול זה של טעמים, דינה של העתירה להידחות על הסף, וכך אנו עושים. ניתן היום, כ"ט בסיון התשס"ט (21.06.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09047920_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il