יאיר שפרן נ. אלון החזקות ברבוע הכחול -ישראל בע"מ

פסק-דין בתיק רע"א 479/12 בבית המשפט העליון רע"א 479/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המבקש: יאיר שפרן נ ג ד המשיבה: אלון החזקות ברבוע הכחול - ישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) ביום 11.12.2011 וביום 12.1.2012 בתיק ת"צ 13263-12-10 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד שירלי פורר פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור המופנית נגד שלוש החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) במהלך הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. 2. המשיבה מפעילה את רשת השיווק למוצרי מזון "מגה" (להלן – מגה). המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה (להלן – בקשת האישור). הבקשה הוגשה בחודש דצמבר 2010. בבקשה נטען, כי המשיבה מציעה למכירה ברשת מגה תחליפי גבינה וחמאה, שהם מוצרים צמחיים, תוך הצגתם כמוצרים העשויים מחלב. לטענת המבקש, הצגה מטעה זו הובילה לפגיעה באוטונומיית הפרט של צרכני רשת מגה הרוכשים את אותם מוצרים. המשיבה הגישה כתב תשובה לבקשת האישור והמבקש, מצידו, השיב לתשובת המשיבה (להלן – תשובת המבקש). 3. המשיבה עתרה למחיקת סעיפים מתשובת המבקש (להלן – בקשת המחיקה). בהחלטה מיום 11.12.2011 נעתר בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' מרוז) לבקשה זו. בתמצית נקבע, כי הסעיפים נשוא בקשת המחיקה כוללים טענות עובדתיות חדשות שלא הועלו בבקשת האישור, בלא שהוכח שלא ניתן היה להעלותן באותו מועד. היינו, הסעיפים נמחקו מחמת הרחבת חזית אסורה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי בתשובת המבקש נוספה עילת תביעה חדשה. דעתי היא, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור ככל שהיא מופנית נגד ההחלטה האמורה. כבר ציינתי בעבר, במקרה דומה, כי "השאלה מתי חורגות טענות מגדר 'תגובה' והופכות לחזית טיעון חדשה אינה פשוטה לעתים. בעניין זה נתון יתרון ברור לערכאה הדיונית, הבקיאה בחומר שבתיק, וערכאת הערעור לא תמהר להתערב בשיקול דעתה" (רע"א 7818/09 Merck Sharp & Dohme (Israel 1996) Ltd. נ' אוחנה, פיסקה 2 (טרם פורסם, 11.1.2010)). עיינתי בטענות המבקש. איני סבור כי קיימת במקרה דנא הצדקה להתערבות ערעורית בשיקול דעתה של הערכאה המבררת, בנושא מחיקת סעיפים מכתב התשובה. יוער, כי בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי ייתכן שהיה מקום להורות על מחיקת תשובת המבקש אך בהתחשב באורכה הבלתי סביר, 78 עמודים (אורכה של בקשת האישור הוא 27 עמודים, ואורכה של תשובת המשיבה לבקשת האישור הינו 40 עמודים). בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי, כי מרבית הטענות בתשובת המבקש חזרו למעשה על האמור בבקשת האישור "מבלי לחדש מאומה". בית המשפט אף פסק הוצאות על הצד הגבוה עקב אורכה של תשובת המבקש (ראו עוד, לגבי סמכותו של בית המשפט להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל הגשת כתב טענות החורג במידה קיצונית מן הסביר, רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anthon Hubner CMBH & Co. KG (טרם פורסם, 27.3.2011)). סיכומם של דברים הוא, כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות ככל שהיא מופנית נגד החלטת המחיקה. 4. המבקש מלין, כמו כן, על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שניתנה במקביל להחלטת המחיקה (באותו היום), לדחות את בקשת המבקש למתן צו לעיון ולהעתקת מסמכים ספציפיים (להלן – בקשת העיון). בהחלטה קצרה קבע בית המשפט המחוזי, כי על יסוד ההחלטה בבקשת המחיקה "נשמט היסוד לבקשה זו". עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי אף לגופו של עניין, ו"על יסוד הנימוקים המפורטים בתגובת המשיבה לבקשה", דינה של בקשת העיון להידחות. איני רואה מקום להתערב בהחלטה זו. אף שרצוי היה כי בית המשפט המחוזי היה מנמק את החלטתו, הרי בסופו של דבר צדק בית המשפט משכרך את בקשת המחיקה עם בקשת העיון. זאת, מן הטעם שבקשת העיון עצמה הוגשה, בעיקרה, בהתחשב בטענות מרכזיות של המבקש שנמחקו, בסופו של דבר, במסגרת החלטת המחיקה (ראו סעיפים 6-4 לבקשת העיון). 5. בקשת רשות הערעור מופנית נגד החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, מיום 12.1.2012, בה נדחתה בקשת המבקש לצרף לבקשת האישור תצהיר של לקוחה של רשת מגה שרכשה, לפי הטענה, מוצרים שונים דרך אתר האינטרנט של החברה. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי התצהיר המבוקש מהווה הרחבת חזית, שכן הוא מתייחס למוצרים נוספים שנרכשו ברשת מגה, מעבר למוצרים שצוינו בבקשת האישור. כמו כן טענה המשיבה, כי המבקש מנסה לעקוף את החלטת המחיקה, בה נמחקה הטענה בדבר רכישת מוצרים דרך האינטרנט. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הבקשה לצירוף תצהיר. הוא ציין בהחלטתו כי הבקשה מהווה, במהותה, בקשה לצרף תובע מייצג אחר לבקשת האישור. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי, כי "אין זו פעם ראשונה שמוגשים [מטעם המבקש] מסמכים לבית המשפט שמטרתם לערוך תיקון בבקשה לאישור במסווה של הוספת טיעונים וראיות". לאחר שעיינתי בטענות המבקש הגעתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטה זו. טענות המבקש לא שכנעוני כי הבקשה לצירוף תצהיר אינה מהווה אף היא ניסיון להרחבת חזית. 6. איני רואה להתערב, כמו כן, בגובה ההוצאות – 5,000 ש"ח – שנפסקו לחובת המבקש בהחלטה הראשונה, זו מיום 11.12.2011. אולם, עניין אחד המצדיק התערבות הוא קביעתו של בית המשפט המחוזי בהחלטה הנוספת, זו מיום 12.1.2012, לפיה יצורף מע"מ להוצאות הנוספות שנפסקו ("בכפוף לתוצאות") לחובת המבקש (אף הפעם 5,000 ש"ח). ראשית יצוין, כי אין זה ברור מן ההחלטה האם השימוש בדיבור "הוצאות" משמעו פסיקת שכר טרחת עורך דין או הוצאות משפט (לבעייתיות בשימוש בדיבור "הוצאות", ראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 398-397 (2005) (להלן – עניין סיעת ביאליק)). מכל מקום, אין ספק שלא היה מקום לצרף מע"מ לסכום שנפסק. זאת, בין אם כוונתו של בית המשפט הייתה לפסוק הוצאות משפט (ראו עניין סיעת ביאליק, שם), ובין אם הכוונה הייתה לפסוק שכר טרחת עורך דין (ראו תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת, בעקבות תיקון משנת 2010, כי לשכר טרחת עורך דין לא יצורף סכום השווה למע"מ). 7. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. זאת, פרט לקביעה בנוגע לצירוף רכיב המע"מ לסכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבה בהחלטה מיום 12.1.2012. בסוגיה זו בלבד החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור, במובן זה שלא יצורף מע"מ לסכום ההוצאות שנפסק בהחלטה מיום 12.1.2012 (5,000 ש"ח). מאחר שנתבקשה תשובה אך ורק לגבי סוגיית צירוף המע"מ, ומאחר שהמשיבה הותירה את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט, איני רואה מקום לפסוק הוצאות בבקשת רשות הערעור. ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ב (15.7.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12004790_S02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il