אריה שירזי נ. מדינת ישראל באמצעות היועמ"ש

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4785/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר המערער: אריה שירזי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.5.2019 בת"א 59182-02-18 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"א באייר התשפ"א (3.5.2021) בשם המערער: עו"ד אילה סגל-גבסי; עו"ד תומר אשש בשם המשיבה: עו"ד טרודי האני פסק-דין 1. העובדות הצריכות לעניין פורטו בפסק דינו של בית המשפט קמא ועל כן לא נאריך בדברים. בתמצית שבתמצית נספר לקורא כי בהליך פלילי שהתנהל נגד המערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגיעו הצדדים, בעקבות הליך גישור, להסדר טיעון, ולפיו המדינה תעתור להשית על המערער עונש מאסר בפועל של עד 12.5 שנים. בית המשפט המחוזי אימץ את הסדר הטיעון והשית על המערער, בין היתר, תשע שנות מאסר בפועל. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט העליון נדחה (ע"פ 6888/17 אריה (ריקו) שירזי נ' מדינת ישראל (10.12.2018)). 2. כחודשיים לאחר שניתן גזר הדין בבית המשפט המחוזי ולמעלה משנה לפני שמיעת ערעורו של המערער בבית המשפט העליון, הגישה הפרקליטות בקשה לוועדת השחרורים, מכוח סעיף 20 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: החוק או חוק שחרור על תנאי). במסגרת זו, נתבקש כי השחרור המותנה שניתן למערער בשנת 2001 יופקע, כך שיהא עליו לשאת את יתרת המאסר (שקוצר בזמנו) העומדת על 33 חודשים; וכן כי יתרת המאסר תרוצה על ידי המערער במצטבר לעונש שהושת עליו בהליך הפלילי הנזכר לעיל. 3. המערער סבר כי פניית הפרקליטות לוועדת השחרורים, כמוה כהפרה של הסדר הטיעון, שכלל לא התייחס לאפשרות הפקעת השחרור על תנאי מהמאסר. פנייתו של המערער בעניין זה לבית המשפט המחוזי, אשר גזר את דינו, נדחתה, מן הטעם שבית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן גזר הדין. משכך, עתר המערער בתובענה אזרחית לבית המשפט קמא, וביקש כי בית המשפט יורה על אכיפת הסדר הטיעון, לחלופין, כי בית המשפט יצהיר שלא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים ולחלופי חלופין כי ההסכם בטל, כך שההליך הפלילי יוחזר לאחור, לשלב שבו המערער עדיין לא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. 4. בית המשפט קמא דחה את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, ונביא חלק מהדברים בלשונו: "הסדר טיעון שנעשה, הוא חלק מההליך הפלילי, ומשנעשה הסדר טיעון בין הצדדים, והצדדים מניחים את ההסדר על שולחנו של בית המשפט הדן בהליך הפלילי, הסדר הטיעון נטמע בהליך הפלילי, והוא חלק בלתי נפרד ממנו. הפועל היוצא מכך הוא, שבמקרה ולמי מהצדדים יש טענות כלשהן כלפי הצד השני בנוגע להתחייבויות שהצדדים קיבלו על עצמם בהסדר הטיעון, לא ניתן לדון בטענות אלה במסגרת הליך אזרחי, ויש להניח טענות אלה על שולחנו של בית המשפט הדן בהליך הפלילי. לשם דוגמה, נניח מקרה בו נאשם סבור שבמהלך המשא ומתן לקראת הסדר הטיעון, הוא טעה או הוטעה. כלום יעלה על הדעת, שהוא יהיה זכאי לפתוח בהליך אזרחי, כדי שבית המשפט יתערב בהליך הפלילי, ויעניק לו, באמצעות ההליך אזרחי, סעדים מתחום דיני החוזים? אזכיר, כי במקרה שלפני, התובע עותר לסעדים חילופיים, והם, שיוצהר שבין הצדדים לא נכרת הסדר טיעון, ולחילופי חילופין להצהיר, שהסדר הטיעון בטל. עם כל הכבוד, כלל לא מתקבל על הדעת, שבמסגרת ההליך האזרחי שלפני, ניתן יהיה להצהיר שבין הצדדים לא נעשה הסדר טיעון או שההסדר בטל, ובכך לבטל הן את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי והן את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון". כן הפנה בית המשפט קמא להנחיית פרקליט המדינה 8.3 "הסדרי טיעון המבטיחים אי הפקעת רישיון אסיר" (28.7.1999). בגדר הנחייה זו, פרקליטי המדינה מונחים שלא להתחייב בהסדרי טיעון כי לא תוגש בקשה להפקעת רישיון אסיר, מאחר שוועדת השחרורים היא הגוף המוסמך להחליט על ביטול השחרור. 5. על פסק דינו של בית המשפט קמא נסב הערעור שלפנינו, שבו נטען, בין היתר, כי אין למערער פורום משפטי אחר שבו יתאפשר לו להביא את ראיותיו להוכחת טענתו לפיה במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המדינה לא תבקש להפעיל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו (ואכן לא התבקשה הפעלתו), ולא תבקש להפקיע את רישיון האסיר שלו. 6. דין הערעור להידחות מטעמיו של בית המשפט קמא, ואנו מאמצים את פסק דינו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 7. כמו בית המשפט קמא, אף אנו סבורים כי ועדת השחרורים היא הפורום שבו יכול המערער להעלות את טענותיו. רשמנו לפנינו את הסכמת המדינה לכך שהוועדה תעשה שימוש בסמכותה לפי סעיף 20(ג) לחוק מאסר על תנאי ותפחית מחצית מתקופת המאסר. המערער טען כי עניינו נופל בגדרו של סעיף 22 לחוק, כך שאין מקום להפקעת רישיון האסיר שלו, ולמצער כי הוועדה אינה מוגבלת כלל בשיקול דעתה. איננו קובעים מסמרות בעניין זה. בפני המערער פתוחה הדרך לפנות אל ועדת השחרורים שתפעל כחוכמתה, וחזקה עליה כי תשים נגד עיניה את הנסיבות המיוחדות של המקרה. 8. אשר על כן הערעור נדחה, ולנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א באייר התשפ"א (‏3.5.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 19047850_E12.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1