אמיר דהאן, עו"ד נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 4772/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4772/05 - א' בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עדיאל העותרים: 1. אמיר דהאן, עו"ד 2. ראובן המבורגר, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. כב' השופטים סגל, נועם, כרמל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אמיר דהאן פסק-דין השופט י' עדיאל: 1. לפנינו הליך אשר הוכתר כ"עתירה לשינוי החלטת ביניים בהליך פלילי", והוגש בידי עורכי הדין אמיר דהאן וראובן המבורגר. בעתירה זו, אם נכנה כך את ההליך (ולכך אתייחס בהמשך), מבקשים העותרים לבטל את החלטת ההרכב היושב לדין בתפ"ח 816/05 לקיים ביום 22.5.05 את חקירתו הנגדית של עד המדינה בתיק הפלילי. לחלופין מבקש עורך דין דהאן כי ישוחרר מייצוג מרשו. 2. מגישי העתירה הם הסניגורים של הנאשמים ברצח השופט עדי אזר ז"ל. העותר 1 מייצג את הנאשם 2 במשפט, והעותר 2 מייצג את הנאשם 1. משפט הרצח מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפני הרכב השופטים סגן הנשיא צ' סגל, והשופטים י' נועם ור' כרמל, אשר נגדם מכוונת עתירה זו. יצויין, כי אף שעל פני הדברים, העתירה הוגשה בשם שני הסניגורים, הרי שהטיעונים בה, רובם ככולם, נוגעים לעניינו של עורך דין אמיר דהאן, העותר 1 (להלן - העותר). 3. על-פי המתואר בעתירה, התבקש העותר על-ידי בית המשפט המחוזי, ביום 30.3.05, לייצג את הנאשם 2 במשפט הרצח. ביום זה היה העותר בשירות מילואים, אשר ממנו השתחרר רק ביום 7.4.05. העותר נענה לבקשת בית המשפט והתמנה לבא-כוחו של הנאשם. ביום 21.4.05 התקבל במשרדו של העותר, לטענתו, רק חלק מחומר הראיות בתיק. לטענת העותר, חומר הראיות בתיק כולל למעלה מ-25,000 עמודים מצולמים ומאות קלטות אודיו התומכות בכתב האישום. כדי לאפשר לסניגורים להתכונן לישיבות ההוכחות, הציע בית המשפט כי במועדים שכבר נקבעו (בימים 15, 17, 22 ו-24 לחודש מאי 2005) תישמע החקירה הראשית של עד המדינה. הסניגורים נענו להצעה, למרות שלטענתם לא סיימו ללמוד את חומר הראיות, וזאת "בהתחשב בתפקידיו המוגבלים של סניגור בחקירה ראשית". מועד החקירה הנגדית נקבע ליום 10.6.05. בסופו של דבר, הסתיימה החקירה הראשית ביום 15.5.05, וההרכב הורה כי החקירה הנגדית תחל ביום 17.5.05. נוכח מחאת הסניגורים, דחה בית המשפט את מועד החקירה הנגדית ליום 22.5.05. העותר הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו. ההרכב החליט, ביום 17.5.05, כי "אין מקום לשינוי ההחלטה, אשר הביאה בחשבון את 'מצוקת' ב"כ הנאשמים עקב סיום החקירה הראשית מוקדם מן המתוכנן, שכתוצאה ממנה בוטלה ישיבת הוכחות שהייתה קבועה להיום". במצב דברים זה, טוען העותר, נותר שבוע אחד בידי הסניגורים לצורך סיום לימוד חומר החקירה ופגישות עם הנאשמים בכלאם לצורך הכנת החקירה הנגדית. בנסיבות הקיימות ובלוח הזמנים שנקבע, כך נטען, אין כל אפשרות לנהל הגנה מקצועית וראויה. על כן לוקה ההחלטה, לטענת העותר, באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות. על רקע זה, כאמור, מבקש העותר כי תבוטל החלטה לפיה תתקיים חקירתו הנגדית של עד המדינה ביום 22.5.05. לחלופין מבקש העותר כי ישוחרר מייצוג הנאשם 2, באשר הוא "אינו חפץ לעשות רמיה את מלאכתו שהוטלה עליו על ידי בית המשפט והסניגוריה". העותר מוסיף, כי עתירתו מוגשת על דעת הסניגור הציבורי המחוזי בירושלים, אשר ביקש להודיע כי לא יהא בידו לייצג את הנאשם כראוי במסגרת הזמנים שקבע בית המשפט המחוזי. 4. מעיון בעתירה, כפי שנוסחה והוגשה, קשה להבין אם מדובר בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק המופנית נגד החלטת ההרכב לקיים את מועד החקירה הנגדית כאמור, או שמא מדובר בערעור פלילי בו קובל העותר על סירובו של ההרכב לשחרר אותו מייצוג הנאשם. ניתן אף לסבור על בסיס צורתה וניסוחה על העתירה כי העותר בחר באחד מן ההליכים - עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק או ערעור פלילי - כדי לבקש את שני הסעדים. מחד, ההליך מוכתר, כאמור, "כעתירה". בית המשפט אף מתבקש בפתח העתירה "ליתן בדחיפות צו ביניים המורה למשיבים לבטל את מועדי הדיון שנקבעו לחקירה נגדית של עד המדינה...". כן צירף העותר לעתירה תצהיר מטעמו, כנוסח התצהירים המצורפים לעתירות המוגשות לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. מאידך, בכותרת המסמך שהגיש העותר נכתב "בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים"; בגוף הבקשה מכנה העותר את עצמו כ"מערער", ומפרט את "נימוקי הערעור". לעתירה אף צורפה "בקשה לדיון דחוף", אשר בגופה נכתב כי "זוהי בקשה לערוך דיון דחוף בערעור פלילי על החלטת ביניים". 5. ככל שמדובר בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, וכך אתייחס למסמך זה בהמשך, אני סבור כי אין מקום להושיט לעותרים את הסעד המבוקש. החלטות בדבר קביעת מועדי הישיבות הן, מטבע הדברים, החלטות המסורות לשיקולה של הערכאה הדיונית. בית משפט זה קבע, ושב וקבע לא אחת, כי: "בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של היעדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור. קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול דעתו של הגורם השיפוטי המוסמך בבית המשפט ... לכל מי שמבקש להשיג על התוצאה של החלטה יש, למעשה, פתרון: בתחום האזרחי יש אפשרות לבקש רשות ערעור, וכך הדבר גם מופעל כיום. בתחום הפלילי ניתן לכלול נושאים כגון אלה בטענות הערעור, אם יהיה ערעור (ואם יש בטענות משום ממש) ... הניסיון לשלב את בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים האזרחיים או הפליליים, כל אימת שבית המשפט לא יהיה נכון, למשל, לדחות משפט עקב אי יכולתו של עורך הדין להתייצב לדיון ... לא יתרום לתקינות ההליכים אלא היפוכו של דבר" (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (ההדגשה במקור). כן ראה: בג"ץ 3687/05 לירן נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב - כב' השופט אברהם טל (טרם פורסם); בג"ץ 2484/04 ניסנביץ נ' הרכב בית משפט מחוזי בראשות השופט צבי סגל (לא פורסם); בג"ץ 5127/03 ראובן נ' בית המשפט לתעבורה בירושלים - כב' השופטת רות זוכוביצקי (לא פורסם)). העותר לא הצביע על חריגה מסמכות בהחלטת בית המשפט. בנסיבות העניין גם לא שוכנענו כי עלינו להתערב בשיקול דעתו של ההרכב בעניין זה, של מועד תחילתה של החקירה הנגדית. שהרי כפי שנאמר, מדובר בנושא המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, שבידה האפשרות היותר טובה, לפי הבנתה והכרתה את התיק, לקבוע את המועד בו התיק יהא בשל לשמיעה, תוך שהיא נותנת דעתה גם ליכולתם של הסניגורים להיערך כראוי לניהול הגנת הנאשמים. כמו כן, כאמור בבג"ץ 583/87 הנזכר לעיל, את הטענות כנגד החלטת בית המשפט המחוזי ניתן יהא, במקרה הצורך, להעלות בערכאת הערעור. בשלב זה, אין לאפשר את עקיפת הכלל לפיו החלטות ביניים במשפט פלילי אינן ניתנות לערעור, באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראה בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב שלושה שופטים: ד"ר א' וינוגרד, ע' שצקי, א' מישר, פ"ד לז(3) 467, 470 -471; בג"ץ 4686/02 פיכמן נ' בית המשפט המחוזי בחיפה (לא פורסם)). למעלה מן הנדרש, אציין כי העותר גם לא מיצה סעדיו בפני בית המשפט המחוזי. שהרי אם העותר לא הצליח בימים שחלפו מאז מתן ההחלטה של בית המשפט, חרף מאמצים ראויים שעשה, להיערך כראוי לחקירה הנגדית, עד שהוא מבקש לאפשר לו להשתחרר מהייצוג (ועל כך ראה בהמשך) - והעיון בחומר שהוצג לפנינו לא מעלה שהדברים הוצגו בדרך זו בפני ההרכב - אינני רואה מניעה לכך שהעותר יחזור ויפנה בעניין זה לבית המשפט בפתח הדיון. יש גם לזכור, שהעותר מייצג את הנאשם 2, וחקירתו הנגדית תחל רק בסיום החקירה הנגדית על-ידי בא-כוח הנאשם 1. 6. אשר לבקשת העותר לשחררו מהייצוג, לא מצאנו בבקשה שלפנינו או בנספחים המצורפים לה פנייה כלשהי של העותר לבית המשפט המחוזי בבקשה לשחרורו מהייצוג. העותר אמנם צירף את העתק הדף האחרון של הבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי לעיון מחדש, אולם הסעד המבוקש בבקשה הוא "לבטל את הדיונים הקבועים לימים 22/5/05 ו-24/5/05 או לקבוע במקומם עדויות טכניות ונקודתיות לפי איתורה של התביעה והסכמת הצדדים". בקשה לשחרור מייצוג לא נזכרת כאן. גם בפרוטוקולים של הדיונים שצירף העותר לעתירתו לא מצאנו בקשה כזו. גם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.5.05 בבקשה לעיון מחדש, שהעתקה צורף לעיוננו, איננה מתייחסת לבקשת שחרור מייצוג. בנוסף, אף כי בבקשת העותר לדיון דחוף בבית משפט זה, אשר הוגשה עם העתירה ביום 19.5.05, נכתב כי "הערעור נסב על החלטת בית המשפט מהיום", החלטה כזאת לא צורפה. לפיכך, אינני רואה מקום בשלב זה לדון בסעד זה, של שחרור העותר מהייצוג. מובן כי אין באמור כדי למנוע מהעותר לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לשחרור מן הייצוג, ולערער על ההחלטה, אם בקשתו תסורב. העתירה נדחית. ניתן היום, י"א באייר תשס"ה (20.5.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05047720_I01.docש.י. מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il