פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4771/05

יצחק זוזיאשווילי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט צ' סגל מלדון בתיק רצח, בטענה לחשש למשוא פנים עקב מעקבים שבוצעו לכאורה אחרי השופט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/05/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4771/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט צ' סגל מלדון בתיק רצח, בטענה לחשש למשוא פנים עקב מעקבים שבוצעו לכאורה אחרי השופט.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4771/05

יצחק זוזיאשווילי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את השופט צ' סגל מלדון בתיק רצח, בטענה לחשש למשוא פנים עקב מעקבים שבוצעו לכאורה אחרי השופט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, הנאשם ברצח השופט עדי אזר ז"ל, ביקש לפסול את השופט צ' סגל מלדון בתיקו. הטענה הייתה כי בפרשת ההגנה יוצגו ראיות על מעקבים שביצע המערער אחרי השופט סגל, מה שיוצר חשש למשוא פנים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בשל שיהוי ובהעדר פירוט עובדתי. בערעור לבית המשפט העליון, הנשיא א' ברק קבע כי המערער לא הציג תשתית עובדתית מספקת להוכחת חשש ממשי למשוא פנים. נקבע כי בהעדר תשתית כזו, לא ניתן לפסול שופט, שכן הדבר יאפשר לבעלי דין לבחור את המותב הנוח להם. הערעור נדחה, תוך רישום הצהרת המדינה כי אם תוגש בקשה מפורטת בעתיד, לא תועלה טענת שיהוי.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יצחק זוזיאשווילי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בקשת הפסלות לוקה בשיהוי.
  • טענת המערער כוללנית מדי ואינה מגובה בנתונים עובדתיים.
  • חומר הראיות אינו מגלה מעקב שבוצע אחרי השופט סגל.
  • גם לו היו מעקבים, אין בכך כדי להוות עילה לפסילת שופט מקצועי.
טיעוני ההגנה
  • המערער יציג בפרשת ההגנה ממצאים שליליים הקשורים לשופט סגל.
  • קיים חשש ממשי למשוא פנים המקים עילת פסלות.
  • העברת הדיון למותב אחר בשלב זה תחסוך אי-נוחות למערער ולמערכת המשפט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם בוצעו מעקבים אחרי השופט סגל.
  • האם קיימת תשתית עובדתית המבססת חשש למשוא פנים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 816/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • משוא פנים
  • רצח

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 4771/05 בבית המשפט העליון ע"פ 4771/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: יצחק זוזיאשווילי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 816/05 מיום 15.5.2005 שניתנה על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, י' נועם ור' כרמל בשם המערער: עו"ד ראובן המבורגר בשם המשיבה: עו"ד זיווה קנדלי; עו"ד שרון הר-ציון פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צ' סגל, י' נועם, ר' כרמל) מיום 15.5.2005 שלא לפסול את השופט צ' סגל מלדון בתפ"ח 816/05. 1. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו את רצח השופט עדי אזר ז"ל. עדותו של עד המדינה בפרשה נקבעה ליום 15.5.2005. בפתח ישיבת ההוכחות באותו יום ביקש המערער את פסילתו של אב בית הדין, סגן הנשיא צ' סגל. נטען, כי במסגרת פרשת ההגנה יובאו עדויות על מעקבים שביצע המערער אחר השופט סגל. מעקבים אלו אחרי השופט סגל ואחרים בוצעו, כך נטען, לא למטרת רצח אלא למטרות אחרות. נטען כי מעקבים אלו מעלים ממצאים לא מחמיאים לכאורה על השופט סגל. על כן, כך נטען, על השופט סגל לפסול עצמו בשל החשש למשוא פנים. המשיבה טענה כי בקשת הפסלות לוקה בשיהוי, שכן המערער ידע מזה מספר חודשים על המותב הדן בעניינו. כן נטען, שטענת המערער כוללנית מדי ואינה מגובה בנתונים עובדתיים. לדעת המשיבה, חומר הראיות הקיים בתיק לא מגלה מעקב שבוצע אחרי השופט סגל. אמנם, לפי עדותו של עד המדינה היה ניסיון לערוך מעקב אחרי שופט בירושלים. עם זאת, מעקב זה לא יצא לפועל. בקשת הפסלות נדחתה על ידי בית המשפט. וכך הוא נוסח ההחלטה: "הטענה הכללית והסתמית, באופן ובצורה שבה הועלתה על אף בקשות חוזרות ונשנות להבהרתה, שלא נענו, ובמועד שבו הועלתה, שאינו המועד המיידי בו ניתן וצריך היה להעלותה, אינה מקימה כל עילה לפסלות שופט. הבקשה נדחית". כמו-כן, בית המשפט סירב לבקשת המערער לדחות את המשך הדיון עד ההחלטה בערעור הפסלות. 2. על החלטות אלו הוגש הערעור שבפניי. ביום 19.5.2005 החלטתי כי הדיון בתיק יעוכב עד מתן החלטה אחרת. הדיון בערעור התקיים ביום 22.5.2005. המערער חזר על עיקר טענתו לפיה עתיד הוא להעלות, במסגרת פרשת ההגנה, גרסה חלופית ובה ממצאים שליליים הקשורים לשופט סגל. במצב זה, כך נטען, נוצר חשש ממשי למשוא פנים, המקים עילת פסלות. לעניין כוללניותה של טענת הפסלות, השיב המערער כי אין ברצונו לחשוף, בשלב זה, את גרסתו במלואה. עם זאת, הסכים המערער למסור לבית המשפט שמות עוקב ונעקב המהווים חלק מתיזת ההגנה שלו, אך אינם מופיעים בעדות עד המדינה. כן הדגיש המערער שמבקש הוא את פסילתו של השופט סגל, המופיע ברשימת הנעקבים, אך לא את פסילתם של השופטים האחרים במותב. כן הוסיף המערער, שקבלת טענת הפסלות בשלב מוקדם זה, עדיפה מהעלאת הממצאים האמורים במהלך פרשת ההגנה. זאת, כיוון שהעברת הדיון למותב אחר, טרם העלאת טענות הפסלות לגופן, תחסוך אי-נוחות למערער ולמערכת המשפט. 3. המשיבה חזרה על עיקר טענותיה כי בקשת הפסלות, בצורתה הקיימת, כוללנית מדי. קבלתה תאפשר למערער לבחור את המותב הרצוי לו. לדעת המשיבה, לא עולה מחומר הראיות שבידיה כי היו מעקבים אחרי שופטים בירושלים. עם זאת, הצהירה המשיבה בפניי, כי אם תועלה בקשת הפסילה בשנית, בעת פרשת ההגנה, עם פירוט עובדתי כנדרש, לא תישמע טענת שיהוי כנגד המערער. כן הוסיפה המשיבה כי גם לו היו מעקבים אחרי השופט הדן בתיק, אין בכך כדי להוות עילה לפסילתו של שופט מקצועי. 4. על מנת להביא לפסילת השופט יש להראות בסיס לקיומו של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, במובן זה ש"ננעלה" דעתו של השופט היושב בדין (ראו בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב ראש ועדת החקירה, פ"ד מח(3)). לאחר שעיינתי בחומר המונח לפני, נחה דעתי כי בנסיבות המקרה לא קם חשש ממשי אובייקטיבי כאמור. המערער לא הרים את נטל ההוכחה לביסוס התשתית העובדתית לטענת הפסלות הנטענת על ידו. לטענותיו אין עיגון בחומר הראיות (השוו: ע"א 1798/01 שמואלי נ' עתי"ם – סוכנות החדשות הישראלית (לא פורסם)). המערער, מטעמיו הוא, איננו מציג בפני בית המשפט כל תשתית עובדתית לבירור טענתו כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט סגל. בהעדר תשתית כזו, קשה לקבל את טענת הפסלות כנגד השופט סגל. אחרת, ייפתח פתח רחב לכל בעל דין לבחור את המותב המתאים לו. רציונל זה עמד ביסוד הפסיקה שקבעה כי הגשת תלונה, על ידי בעל דין, כנגד שופט אין בה כדי להקים עילה לפסילתו, וכוחו של רציונל זה יפה גם בענייננו (ראו והשוו: ע"א 5714/97 מזור נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"פ 1867/01 מיארה נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 865). המערער מציין כי אפשר וטענותיו יועלו שוב, בעיצומו של ההליך. לעניין זה רשמתי לפניי את עמדת המשיבה, כי לא תיטען טענת שיהוי כנגד המערער. בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור הזה להידחות. ניתן היום‏, ‏י"ד אייר, תשס"ה (23.5.2005). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05047710_A02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il