פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 4768/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4768/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט י' אלון
העותר:
ולדימיר אברוטיס
נ ג ד
המשיבים:
1. לשכת התביעות המשטרתיות מחוז ירושלים
2. בית משפט השלום בירושלים, כב' השופט כרמל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד איגור יוטקין
בשם המשיבים:
עו"ד מיכל צוק
פסק-דין
השופט י' אלון:
1. נגד העותר, ועמו אדם נוסף, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, המייחס להם עבירה של תקיפה לפי סעיף 380 בנסיבות המחמירות שבסעיף 382(א) לחוק העונשין. בישיבה השניה של בית המשפט (ביום 12.11.06) טען סניגורו של העותר טענה מקדמית של פגם בכתב האישום, וזאת כדלהלן.
העבירה המיוחסת לעותר הינה מסוג פשע. על אף זאת לא קיימה התביעה את חובתה לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ליידע את העותר בטרם הגשת כתב האישום ולאפשר לו להביא בפניה טענותיו לעניין זה. לאור זאת, כך טענת הסניגור, יש לבטל את כתב האישום.
המדינה אישרה כי אכן מתוך טעות היא לא מילאה אחר הוראות סעיף 60א' לחסד"פ. אולם, אין הדבר מצדיק, לטענתה, את ביטול כתב האישום.
ביום 7.3.07 דחה בית משפט השלום (כב' השופט ר' כרמל) את בקשת העותר. בהחלטה המפורטת והמנומקת כדבעי, מצא השופט כי בהתאם לעיקרון הבטלות היחסית ניתן לרפא הפגם האמור בדרך של דחיית מתן תשובת העותר לכתב האישום על מנת לאפשר לו, במהלך תקופת הדחייה, לבקש את התביעה לקיים את השימוע.
בעתירה זו שבפנינו מבקש העותר כי נורה לתביעה "למשוך את כתב האישום", לערוך שימוע לעותר ורק לאחריו לבחון עמדתה בשאלה אם יש מקום להגשת כתב האישום אם לאו. כן עותר הוא לצו ביניים לעיכוב המשך הליכי משפטו עד להכרעה בתביעה.
2. מהותה של העתירה הינה למעשה ניסיון לתקיפת החלטת הביניים של בית משפט השלום בגידרם של ההליכים הפליליים המתנהלים בפניו כנגד העותר. ברם,
"כידוע, אין בעל דין זכאי לערער על החלטות ביניים הניתנות במסגרת הליכים פליליים (למעט חריגים ספציפיים).
בית משפט זה חזר ושנה, כי לא יתערב בהליכים פליליים המתנהלים בפני בתי המשפט הרגילים, אלא במקרים חריגים ונדירים בהם מועלית טענה ממשית בדבר חוסר סמכות או מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי ...
גם אם נניח כי הטענות המועלות על ידי העותרים מוצדקות הן – וכמובן איננו מביעים כל עמדה בסוגיה זו – הרי שאין הן נופלות בגדרו של איזה מהחריגים דלעיל.
משכך, דינה של העתירה להדחות. באם יורשעו העותרים בסופו של ההליך, יוכלו הם להשיג כמובן על ההחלטות נשוא עתירה זו בפני ערכאת הערעור" (בג"ץ 2484/04 ניסנביץ נ' הרכב בית משפט מחוזי, לא פורסם (2004)).
וכדברים האמורים בבג"ץ 2484/04 הנ"ל, כך גם בענייננו.
טענת העותר כי מבקש הוא לתקוף בעתירתו את המעשה המינהלי של התביעה ולא את החלטת הביניים של בית משפט השלום, מנוגדת על פני הדברים למהות העתירה וטענותיה.
לאור זאת, החלטנו לדחות העתירה על הסף.
ניתן היום, י"ג בתשרי התשס"ח (25.9.2007).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07047680_A03.doc עכב
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il