לימודי חוץ אס.איי בע"מ נ. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתי

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4758/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרת: לימודי חוץ אס.איי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 2. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם 3. דוד בונלי, ממונה מחוז תל אביב והמרכז, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 4. הוועדה הארצית – האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד איתן לירז; עו"ד רפאל יולזרי; עו"ד יעד רותם; עו"ד חן דוקר בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת לסיים את הליך הבירור שנוהל בעניינה בקשר עם הפרה לכאורית של נוהל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: המשרד), להסיר את הסנקציות אשר הוטלו עליה במסגרתו, ולבטל את החלטת משיב 3 (להלן: הממונה) להעביר את עניינה של העותרת לדיון בפני משיבה 4 (להלן: הוועדה הארצית). לחלופין, היא עותרת לכינוס מיידי של הוועדה הארצית לצורך קבלת החלטה סופית בעניינה או לקביעת לוח זמנים לקבלת ההחלטה. בתמצית, בעקבות פרסום שגוי באתר האינטרנט של העותרת לפיו אחד מהקורסים המוצעים על ידה מפוקח על ידי המשרד ומקנה לבוגריו תעודה ממשלתית, נפתח נגדה על ידי הממונה הליך לבירור ההפרה והוקפאה אפשרותה לפתיחת קורסים חדשים. לאחר ששלחה העותרת לממונה מכתבים מטעמה בהם שטחה את טענותיה, החליט הממונה, לאור קשיים שמצא בעמדתה, ביום 20.5.2021 על העברת עניינה של העותרת להחלטת הוועדה הארצית תוך מתן המלצה להסרת הפיקוח מטעם המשרד על פעילות העותרת (המלצה שמשמעה שהעותרת אינה יכולה לפתוח קורסים המוכרים על ידי המשרד). העותרת פנתה לוועדה הארצית מפעם לפעם בדרישות לקדם את ההליך בעניינה ונענתה באשר לקצב ההתקדמות. לאחר מספר פניות מטעמה ומשלא מצאה העותרת את קצב ההתקדמות בטיפול בעניינה כמספק, ביום 6.7.2021 הוגשה העתירה שלפנינו. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12.7.2021 שלחה הוועדה הארצית לעותרת מכתב בו תיארה את הספקות הנוגעים לעמדה אשר הוצגה על ידי העותרת בנוגע לפרסום המטעה, והזמינה אותה להתייחס לטענות. במסגרת חלופת מכתבים נוספת הועברו לעותרת מסמכים שדרשה לקבל במסגרת ההליך ונדחה לבקשתה המועד להגשת התייחסות מטעמה. לטענת העותרת, התנהלות המשיבים, אשר מקורה בפגם טכני וזניח שנפל בתום לב באחד מדפי אתר האינטרנט שלה ותוקן מיד עם היוודעו ובטרם התקבל מכתב הממונה על אודות ההפרה, משתקת את פעילותה וגורמת לה ולתלמידיה נזקים כבדים. המשיבים מושכים את ההליכים זמן רב, שעה שכל פעילותה של העותרת המפוקחת על ידי המשיבים מוקפאת ומשותקת. בהתנהלותם חרגו המשיבים חריגה קיצונית מאמות מידה של מידתיות וסבירות אשר הן כפופות להן. כן חרגו מחובות נוספות המוטלות על הרשות המנהלית, ובפרט מן החובה לפעול במהירות ראויה, אשר הפרתה אף עשויה להוות ראיה לקיומם של שיקולים זרים העומדים בבסיס עמדת הרשות. התנהלות המשיבים כוללת גם חריגה מסמכות ומנהליו הפנימיים של המשרד. מנגד טוענים המשיבים בתגובתם המקדמית כי העותרת מבקשת לתקוף הליך שימוע בעודו מתנהל ובטרם התקבלה בו כל החלטה, חלף הצגת טענותיה במסגרת ההליך, ומשכך יש לראות בעתירתה עתירה מוקדמת אשר יש לדחותה על הסף. הבעייתיות בניהול העתירה במקביל להליך השימוע מתבטאת גם בסתירה הפנימית המתגלה בהתנהלותה של העותרת, אשר בגדרי העתירה מבקשת להורות על כינוס הוועדה לאלתר, אך באותה שעה מבקשת במסגרת הליך השימוע דחיית מועד להעברת התייחסותה. דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה המוגשת לפניו בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגוף העניין העומד על הפרק (בג"ץ 6367/20 אלהדלין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 7 (28.4.2021); בג"ץ 7741/17 המועצה המקומית כוכב יאיר – צור יגאל נ' שר הפנים, פסקה 7 (17.10.2017); בג"ץ 3796/15 דוראד אנרגיה בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, פסקה 4 (12.7.2015)). בפרט, אין בית משפט זה נדרש להשגות על אודות אופן התנהלותו של הליך שימוע בטרם קבלת החלטה על ידי הרשות המוסמכת (ראו: בג"ץ 7957/20 פלונית נ' שר התקשורת, פסקה 3 (7.1.2021); בג"ץ 4894/15 הפורום הישראלי לאנרגיה נ' ממשלת ישראל, פסקאות 14-13 (22.7.2015)). העותרת מיהרה להגשת העתירה בשעה בה הליך השימוע עודנו בעיצומו. בשלב זה, המסגרת המתאימה להעלאת טענותיה היא הליך השימוע עצמו, שעה שבתום ההליך, ככל שתרצה ויהיה בכך צורך, תוכל לטעון נגד החלטת הרשות (בג"ץ 5596/19 שניב תעשיות נייר בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, פסקה 8 (22.9.2019)). בנוסף אציין כי בניגוד לטענותיה הנחרצות של העותרת על אודות "גרירת רגליים מקוממת" של הרשות כמו גם "סחבת ממש" המאפיינת את התנהלותה, עיון בהשתלשלות העובדתית של הטיפול בעניינה, בחלופת הדברים בין הצדדים ובקצב התקדמות ההליכים מלמד על התנהלות רצופה של ניהול ההליך על שלביו השונים, תוך בחינת נסיבות המקרה ואיסוף אינדיקציות שונות לצרכי בירור ובחינה מעמיקים של נסיבות הפרסום, לצד מתן זכות טיעון לעותרת. איני סבור אפוא כי העותרת הצביעה על מחדל המצדיק את פנייתה המוקדמת בעתירה לבית משפט זה, טרם תתקבל החלטה בעניינה. העתירה נדחית אפוא. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 7,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ג' באלול התשפ"א (‏11.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21047580_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1