פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4748/15

ח"כ אראל מרגלית נ. הממשלה ה-34 של מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל סעיף בהסכם קואליציוני המעניק לשר התקשורת סמכות וטו על הצעות חוק בתחום התקשורת, בטענה שהוא כובל את שיקול הדעת של חברי הכנסת והשרים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 21/10/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4748/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הסכמים קואליציוניים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל סעיף בהסכם קואליציוני המעניק לשר התקשורת סמכות וטו על הצעות חוק בתחום התקשורת, בטענה שהוא כובל את שיקול הדעת של חברי הכנסת והשרים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4748/15

ח"כ אראל מרגלית נ. הממשלה ה-34 של מדינת ישראל

העותר ביקש לבטל סעיף בהסכם קואליציוני המעניק לשר התקשורת סמכות וטו על הצעות חוק בתחום התקשורת, בטענה שהוא כובל את שיקול הדעת של חברי הכנסת והשרים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, ח"כ אראל מרגלית, עתר נגד סעיף בהסכם הקואליציוני של הממשלה ה-34, שקבע כי חברי הקואליציה לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת ללא אישור שר התקשורת (שהיה באותה עת ראש הממשלה). העותר טען כי מדובר בכבילת שיקול דעתם של נבחרי הציבור באופן המנוגד לתקנת הציבור. המשיבים טענו כי מדובר בהסכם פוליטי לגיטימי המבוסס על משמעת קואליציונית, וכי אין בו כדי למנוע הפעלת שיקול דעת כדין. בית המשפט העליון קבע כי הסעיף הוא הצהרתי בלבד, אינו מונע מחברי הכנסת והשרים להביע דעתם, וכי אין בו כדי להפקיע את סמכויותיהם. לאור זאת, ובהסכמת העותר, העתירה נמחקה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, צ' זילברטל, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ח"כ אראל מרגלית

נתבעים

  • הממשלה ה-34 של מדינת ישראל
  • ראש הממשלה ושר התקשורת
  • סיעת "הליכוד" בכנסת ה-20
  • סיעת "כולנו" בכנסת ה-20
  • סיעת "הבית היהודי" בכנסת ה-20
  • סיעת "ש"ס" בכנסת ה-20
  • סיעת "יהדות התורה" בכנסת ה-20
  • היועץ המשפטי לכנסת
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסעיף מעניק לשר התקשורת שיקול דעת מוחלט ובלתי מבוקר.
  • הסעיף נוגד את תקנת הציבור בכך שהוא כובל את שיקול דעתם של שרי הממשלה וחברי הכנסת.
טיעוני ההגנה
  • חזקה על הממשלה שתפעיל שיקול דעת כדין.
  • אין לפרש את הסעיף כהפקעת שיקול דעת, אלא כחלק ממשמעת קואליציונית רגילה.
  • מדובר בהסכם פוליטי שאינו שווה ערך לחוזה אזרחי.
  • הסעיף הוא הצהרתי בלבד ולא מונע דיון ענייני.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הסעיף כובל את שיקול הדעת של נבחרי הציבור או מהווה הצהרת כוונות פוליטית לגיטימית.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • הסכמים קואליציוניים
  • משמעת קואליציונית
  • שיקול דעת מנהלי
  • תקשורת

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4748/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4748/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז העותר: ח"כ אראל מרגלית נ ג ד המשיבים: 1. הממשלה ה-34 של מדינת ישראל 2. ראש הממשלה ושר התקשורת 3. סיעת "הליכוד" בכנסת ה-20 4. סיעת "כולנו" בכנסת ה-20 5. סיעת "הבית היהודי" בכנסת ה-20 6. סיעת "ש"ס" בכנסת ה-20 7. סיעת "יהדות התורה" בכנסת ה-20 8. היועץ המשפטי לכנסת 9. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ח' בחשון התשע"ו (21.10.15) בשם העותר: עו"ד אלעד מן, עו"ד יובל יועז בשם המשיבים 1, 2 ו-9: בשם המשיב 3: בשם המשיב 4: בשם המשיב 5: בשם המשיב 6: בשם המשיב 7: בשם המשיב 8: עו"ד שרון רוטשנקר; עו"ד יונתן ברמן עו"ד אבי הלוי עו"ד סהר פינטו עו"ד איתן הברמן עו"ד נדב עשהאל אין התייצבות עו"ד ד"ר גור בליי פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עתירה זו מכוונת עצמה כנגד סעיף המופיע בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בממשלה ה-34 בין כל סיעות הקואליציה, וזו לשונו: "הנהגת רפורמות בשוק התקשורת הממשלה תנהיג רפורמות מקיפות בשוק התקשורת. סיעת הליכוד [...] ויתר הסיעות המצטרפות לקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות הללו. כמו כן, סיעות הקואליציה וחבריהן, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן יתנגדו לכל יוזמה ו/או הצעה בתחום התקשורת, ששר התקשורת יתנגד לה". ב. כידוע לעת הזאת מכהן ראש הממשלה כשר התקשורת, ועל פי הטענה שבעתירה ניתן לשר התקשורת "שיקול דעת מוחלט ובלתי מבוקר", ועל כן נוגד הסעיף את תקנת הציבור, שכן כובל הוא את שיקול דעתם של שרי הממשלה וחברי הכנסת. ג. המשיבים כולם מתנגדים לקבלת העתירה. מטעם היועץ המשפטי לממשלה (שהצהיר כי חוות דעתו ניתנה גם על דעת ראש הממשלה והממשלה), נטען כי חזקה על הממשלה שיפעילו דעתם על פי הוראות הדין, ומבחן הסעיף יהא בשעת הפעלתו, בלא שיש בו כדי לכבול מראש את הממשלה, וזאת מתוך הנחה שכאשר תתקבל החלטת ממשלה, תהיה הקואליציה מחויבת לה. מטעם הכנסת נטען, כי אין לפרש את הסעיף כאילו הופקע מן השרים וחברי הכנסת שיקול הדעת בקשר לרפורמות, וגם אין בניסוח חידוש, שכן כפופים כל חברי הקואליציה למשמעת קואליציונית לפי ההסכמים. מטעם סיעת הליכוד נטען, כי המדובר בהסכם פוליטי, שיבוצע תחת עינו הפקוחה של היועץ המשפטי לממשלה, ובכפוף לזכות הכל להעמיד את הרפורמות למבחן שיפוטי. מטעם סיעת הבית היהודי נטען, בנוסף לטענות סף, כי המדובר בהסכמה שיש צורך ברפורמות, וכי אין מדובר בהסכם שוה ערך לחוזה במשפט האזרחי. בכל אלה דנו הצדדים לפנינו. ד. לאחר שמיעת הצדדים ושיג ושיח עמנו הצענו לעותר, והוא נענה, כי יחזור בו מן העתירה תוך שנרשום את עיקרי הדברים ששמענו והשמענו ואת העולה מהם. ה. אכן, קריאה ראשונה של הסעיף יוצרת רושם של "חתול בשק", שהרי הרפורמות שבהן מדובר טרם נודעו. כמובן שאין דופי בהצעת רפורמות, אך הדברם צריכים להיבחן במבחן המעשה, ולעבור מסננת של החלטת ממשלה ושל חקיקה לפי הצורך, ולא נסתמו חלילה פיותיהם של השרים וחברי הכנסת, בכפוף למשמעת קואליציונית "רגילה" שאין בה חדש. אין כאן איפוא סוג של "כרטיס פתוח" לשר. נעיר, עם זאת, כי במקום שר התקשורת היה צריך לומר "הממשלה", שכן לה הסמכות לעניין הצעות חוק ולעניין עמדת הקואליציה בכנסת – לה ולא לשר פלוני. ו. לפנינו איפוא טכסט הצהרתי, שכשלעצמו – בכפוף להערה האמורה – אינו מנוגד לדין, ואין לראותו כ"נשמע ונעשה" להבדיל מ"נעשה ונשמע". כך יש לפרש את ההסכם. ברי אמנם כי גם אין לראותו כחסר משקל, אך משקלו מוגבל להצהרה של כוונה לפעול לרפורמות ולהשיג תמיכה פרלמנטרית בהן ככל שיעברו את מסננת הממשלה. אכן, כפי שנאמר בבג"ץ 3301/10 גלאון נ' סיעת הליכוד (29.6.15) "אין ספק בעינינו כי הממשלה לא תעשה כל עיקר מעשה שהיועץ המשפטי יכריז עליו כבלתי חוקי". בשלב זה אין בידינו מטבע הדברים לקרוא אל תוך הסעיף "כוונות נסתרות", שכן אין הרפורמות גלויות וידועות עדיין, בשונה למשל מן האמירה בבג"ץ 3132/15 יש עתיד נ' ראש ממשלת ישראל (23.8.15), שלפיה "עלינו להביט למציאות נכוחה...", כאשר זו גלויה לעינינו ומצדיקה התערבות שיפוטית; בנידון דידן עדיין אין המציאות הצפויה פרושה לפנינו, כאמור. ז. סוף דבר, עסקינן בסעיף הצהרתי, המכוון למשמעת קואליציונית, אך אינו מונע לא מן השרים ולא מחברי הכנסת להביע דעתם בהליכים כדין, וגם היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת לא חדלו ממילוי תפקידם חלילה. בנתון לאמור נמחקת העתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בחשון התשע"ו (‏21.10.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15047480_T05.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il