נזגי ברהינה אורבמרים נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 4747/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4747/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: נזגי ברהינה אורבמרים נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. שר הפנים 3. רשות האוכלוסין וההגירה עתירה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד אורן בן בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד הוראת שהייה שהוצאה לעותר ביום 29.5.2014, ולפיה על העותר לשהות במרכז השהייה "חולות" עד לגירושו מהארץ. 1. העותר, אזרח אריתריאה, נכנס לארץ לפני כשש שנים ומאז ועד ליום 2.3.2014 שהה בארץ בהיתרי שהייה זמניים. ביום 2.3.2014 הומצאה לעותר הוראת שהייה ראשונה והוא נדרש להתייצב במרכז השהייה "חולות" עד לגירושו. העותר הגיש בקשה להארכת רישיון ישיבה למשך 12 חודשים וזו נדחתה, וביום 29.5.2014 הומצאה לעותר הוראת שהייה שנייה. ביני לביני, הגיש העותר בקשה למקלט מדיני אשר טרם הוכרעה. בעתירה שלפנינו מבקש העותר לבטל את הוראת השהייה ואת צו הגירוש שניתן בעניינו, ולחילופין, לשחררו ממרכז השהייה "חולות" עד לסיום בירור תובענות אזרחיות שהוא צד להם, או עד שתתקבל החלטה בבקשתו למקלט מדיני. 2. דין העתירה להידחות על הסף בשל סעד חלופי. המתכונת הדיונית לבירור טענותיו של העותר, היא על דרך של הגשת עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע. הוראת השהייה ניתנה על ידי ממונה ביקורת הגבולות בקציעות מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן: חוק למניעת הסתננות). סעיף 12(8) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, קובע כי החלטה של רשות בענייני מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים שניתנה, בין היתר, לפי החוק למניעת הסתננות, נתונה לביקורת שיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים על דרך של הגשת עתירה מנהלית. ודוק: על פי סעיף 1(3) לתוספת לצו הכניסה לישראל (שינוי התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשע"ד-2014, הוקנתה לבית הדין לעררים הסמכות לדון בהחלטות רשות שניתנו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות. ברם, מאחר שהוראת השהייה בעניינו של העותר ניתנה בקציעות, אזי לאור צו הכניסה לישראל (תיקון מס' 22) (תחילה והחלה בהדרגה) התשע"ד-2014, הקובע כי בית הדין לעררים יתחיל את פעילותו ביום 1.6.2014 ויחול על החלטה של רשות שניתנה באזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים בירושלים, תל-אביב יפו ומחוז מרכז, הרי שתרופתו של העותר היא בבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע. 3. זאת ועוד. מהעתירה עולה כי לאחר שניתנה הוראת השהייה על ידי ממונה ביקורת הגבולות, ניתנה גם החלטה בעניינו של העותר בבית הדין למשמורת, אשר לאחריה הגיש העותר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. משום מה, ומסיבה לא ברורה, החליט העותר למחוק את העתירה מאחר שסבר שהגשתה תחסום דרכו מלהגיש עתירה לבית משפט זה. זאת, על אף שסעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות קובע כי החלטת בית הדין למשמורת נתונה ככלל לערעור מנהלי. 4. בשולי הדברים אציין כי מספר ימים לאחר הגשת העתירה, הגיש העותר בקשה למתן צו ארעי להורות על שחררו ממשמורת עד לסיום מבצע "צוק איתן" בטענה כי אין לשוהים במתקן "חולות" מרחב מוגן. כאמור בהחלטתי מיום 23.7.2014, המדינה הבהירה כי קיימים מרחבים מוגנים הנותנים מענה לכלל אוכלוסיית השוהים בכל אחד מהפלחים של מרכז השהייה, ובמקום פועלת מערכת אזעקה ומערכת כריזה בשפות טיגרית, עברית, אנגלית וערבית. 5. לסיכום, מאחר שלעותר עומד סעד חלופי, דין העתירה להדחות על הסף. ניתן היום, ד' באב התשע"ד (31.7.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14047470_E05.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il