שרן מרים השכל נ. יו"ר ועדת הכנסת

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 47365-07-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרת: שרן מרים השכל נגד המשיבים: 1. יו"ר ועדת הכנסת 2. ועדת הכנסת 3. הכנסת עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: בעצמה בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העתירה שלפנינו הוגשה היום (16.7.2026) על ידי חברת הכנסת שרן השכל (להלן: העותרת), ובמסגרתה נתבקשנו להורות בהקדם על כינוס ועדת הכנסת על מנת שזו תידון בבקשת העותרת להתפלג מסיעת "הימין הממלכתי" ולהכיר בעותרת כסיעת יחיד, בהתאם להוראות סעיף 59 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק הכנסת). זאת, על רקע מיזוג נטען בין סיעת "הימין הממלכתי" לבין סיעת "הליכוד" (להלן, יחדיו: הסיעות), שהעותרת אינה מעוניינת ליטול בו חלק (בהתאם לחלופה שבסעיף 59(3) לחוק הכנסת). לפי הנטען בעתירה, ככל שעניינה של העותרת לא ידון בפני ועדת הכנסת עובר לפיזורה הקרוב של הכנסת, תסוכל אפשרותה לממש את ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק הכנסת, באופן הפוגע באופן מהותי בזכויותיה, ועשוי להוביל לנזק בלתי הפיך. בהתאם לכך, העתירה והטענות שהועלו בה הופנו כלפי יו"ר ועדת הכנסת, ועדת הכנסת והכנסת (להלן: משיבי הכנסת). בתגובה המקדמית מטעם משיבי הכנסת, נמסר – בהסתמך על תשובתה של יועמ"ש הכנסת ליו"ר ועדת הכנסת, ותשובתו של יו"ר הכנסת לעותרת (שניהם התקבלו היום, ככל הנראה לאחר הגשת העתירה) – כי יש לדחות את העתירה, שכן התנאים להפעלת סעיף 59 לחוק הכנסת אינם מתקיימים בעניינה של העותרת. כך, מאחר שעד כה לא הוגשה בקשה של הסיעות להתמזג, ובהתאם אין טעם בכינוס ועדת הכנסת (ראו סעיף 59(3) לחוק הכנסת, העוסק במקרים בהם "ההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, ובלבד שחברי כל סיעה המתנגדים למיזוג עושים כן כסיעה אחת [...]"). ואולם, הודגש בתגובה המקדמית מטעם משיבי הכנסת כי ככל שתוגש בקשת מיזוג בין הסיעות – "בקשתה של העותרת תאושר במסגרת הדיון באישור המיזוג בוועדה" (שם, בסעיף 6). עוד צוין, כי העותרת לא צירפה לעתירה משיבים נוספים – ובהם הסיעות. על רקע זה, התבקשה העותרת להודיע מדוע לא תימחק עתירתה. ואולם, העותרת הודיעה כי היא עומדת על העתירה, וטענה, בעיקרם של דברים, כי הסיעות כבר התמזגו בפועל – אך הן אינן מגישות בקשת מיזוג על מנת לקפח את זכויותיה של העותרת, תוך עקיפת ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק הכנסת. בצד זאת, העותרת אישרה כי לא ניתן לדון בעתירה מבלי לצרף כמשיבות את הסיעות; ולעמדתה יש להורות על צירופן, ולא על מחיקת העתירה. דין העתירה להימחק, משעניינה מוצה. כעולה מהאמור, העתירה – כפי שהיא הוגשה במקור – הופנתה כלפי עבודת ועדת הכנסת, ובהתאם התבקשנו להורות לה להתכנס כדי לדון בעניינה של העותרת. ואולם, כפי שהובהר בתגובה המקדמית, לעמדת גורמי הכנסת הוראות סעיף 59 לחוק הכנסת אינן מתקיימות בנוגע לעותרת בשלב זה, וככל שתוגש בקשת מיזוג בין הסיעות – הרי שבקשתה של העותרת תאושר במסגרת הדיון באישור המיזוג. בכך ניתן תשובה לטענות העותרת כלפי התנהלות ועדת הכנסת, ועל כן העתירה מיצתה את עצמה. בהמשך לכך, ובכל הנוגע לטענות החדשות שהציגה העותרת במסגרת תשובתה לשאלת בית המשפט – טענות אלה מופנות בעיקרן כלפי התנהלות הסיעות ביחס לאישור המיזוג, ולא כלפי עבודת ועדת הכנסת. משכך, הרי שמדובר בנושא לעתירה נפרדת, המצריך, בין היתר, משיבים שונים (קרי, הסיעות) והנחת תשתית עובדתית ומשפטית שונה. אין איפוא הצדקה לדון בטענות הללו במסגרת העתירה דנן (ראו והשוו: בג"ץ 3831/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הוועדה למתן היתרים, פסקה 7 ‏(‏31.7.2019‏)‏‏; בג"ץ 6720/20 פלונית נ' בית הדין הגדול לערעורים, פסקה 5 ‏(‏31.12.2020‏)‏‏; בג"ץ 8760/21 רגבים נ' שר הבטחון, פסקאות 9-8 ‏(‏14.9.2022‏)‏‏). סיכומו של דבר, העתירה נדחית בזאת וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. טענותיה וזכויותיה של העותרת שמורות לה. ניתן היום, ב' אב תשפ"ו (16 יולי 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט