פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4725/95
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת ד' ביניש
המערערות 1. "צ'מפיון ראנט-א-קאר" בע"מ
2. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ
נגד
המשיבים: 1. אייל פורטל (קטין)
2. פנחס פורטל
3. רבקה פורטל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 6.6.95 בת"א 1439/88
שניתן על ידי כבוד השופט ד' קציר
תאריך הישיבה: ח' באלול התשנ"ז (10.09.97)
בשם המערערות: עו"ד יוסף מלמן
בשם המשיבים: עו"ד יצחק שמפרבר
פסק-דין
במאי 1983 נכווה המשיב 1, אז קטין בן 18 חודש, מאש שפרצה במכונית בה הושאר על ידי אביו שיצא מן המכונית לחנות מכולת על מנת לקנות מצרכים. הקטין נמצא חרוך בחלקי גוף שונים. מקור האש לא הוברר והשאלה העומדת לדיון בפניננו, כפי שעמדה בפני בית משפט קמא, היא: האם הייתה התאונה תאונת דרכים.
בית משפט קמא השיב על שאלה זו בחיוב ועל כך הערעור בפנינו. דעתנו היא כדעתו של בית המשפט המחוזי.
נראה, כי אין מחלוקת על כך שנעשה "שימוש" ברכב בעת חנייתו הקצרה כשהפעוט בתוכו והמחלוקת היא על הקשר הסיבתי.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8) התשנ"א1990- אינו חל על המקרה שארע קודם לתיקון. המבחן שנקבע על ידי בית משפט זה לעניין הקשר הסיבתי הדרוש לפי חוק הפיצויים (קודם לתיקון), הוא מבחן הסיכון. "נזק נגרם 'עקב' שימוש ברכב מנועי אם הנזק הוא בתחום הסיכון (העקרי או המשני) שהשימוש ברכב יוצר (פרשת שולמן [1])... חניה היא שימוש לוואי של הרכב. נזק הנגרם בשל החניה נופל למסגרת הסיכון שהחניה גורמת והיא מהווה על כן נזק שנגרם 'עקב' שימוש ברכב מנועי". (ע"א 8061/95 עוזר נ. אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 522, 548). אכן, "נזק הנגרם בתוך רכב ושהרכב משמש בו רק זירה לארוע, בלא קשר לסיכון שהשימוש בו (העיקרי או המשני) יוצר, אינו נזק הנגרם 'עקב' השימוש ברכב". (שם, שם) אולם "נזק הנגרם בשל התלקחות הדלק שבמכונית חונה הוא נזק שנגרם 'עקב' השימוש... " (שם, שם).
השארת הפעוט על ידי האב ברכב החונה, בהמתנה קצרה לשובו של האב מן החנות, הייתה בגדר "שימוש" ברכב. שימוש זה יצר מלכוד לפעוט בתוך הרכב ובכך יצר הוא סיכון שהתממש על ידי דליקה שפרצה ברכב ואחזה בפעוט ובמושב עליו ישב. הדליקה ארעה בתוך הרכב ואין יודעים את מקורה משום שחומר החקירה נגנז ואיננו. מצב דברים זה יוצר סבירות גבוהה לכך שמקור האש הוא ברכב עצמו. די לנו בכך, כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הסיכון שבשימוש לבין הנזק. לפיכך אינני נדרשת לשאלה אם גם בהנחה שהאש אחזה במושב ובפעוט שלא מתוך אביזר או ציוד של הרכב עצמו, עדיין היה מקום לראות בעובדות המיוחדות של מקרה זה, קשר סיבתי בין השימוש לנזק.
הערעור נדחה. המערערות תשלמנה למשיבים הוצאות בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, ח' באלול תשנ"ז (10.9.97).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
95047250.J03