עיריית ראש העין נ. בית המשפט העליון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4723/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת י' וילנר העותרות: 1. עיריית ראש העין 2. החברה הכלכלית לראש העין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט העליון 2. כב' השופט עופר גרוסקופף 3. אפרידר החברה לשיכון ופיתוח ישראל בע"מ עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' באדר התשפ"א (15.2.2021) בשם העותרות: בשם המשיבה 3: עו"ד ברוך חייקין; עו"ד ליאת שני דיכובסקי עו"ד גיא ממן; עו"ד שגית גליקסמן פסק דין הנשיאה א' חיות: זוהי עתירה לביטול פסק דינו של בית משפט זה מיום 16.4.2020 שניתן ברע"א 6774/19 (השופט ע' גרוסקופף), בטענה כי ניתן בחוסר סמכות בדן יחיד. 1. הבקשה ברע"א 6774/19 הוגשה על ידי המשיבה 3 (להלן: המשיבה) והיא נסובה על "החלטה ופסק דין חלקי" של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש) שדחה על הסף מחמת התיישנות חלק מתביעה שהגישה המשיבה נגד העותרות. העותרות הגיבו לבקשה וטענו כי יש לדחותה על הסף וכן לגופה ובין היתר, ציינו בסעיף 150 לתגובתן כי "ככל וטענות המשיבה כאמור בתגובה לא יתקבלו ע"י ביהמ"ש הנכבד, המשיבות תבקשנה לשמור מלוא טענותיהן כנגד הערעור גופו". 2. בפסק הדין שניתן ביום 16.4.2020 קבע בית משפט זה בדן יחיד כי הבקשה תידון כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד צוין כי בקשת רשות הערעור הוגשה בטעות וכי ככל שהדבר נוגע לדחיית חלק מן התביעה בשל התיישנות, מדובר למעשה בערעור בזכות. בית המשפט הוסיף ודן כדן יחיד בערעור לגופו, וקבע כי יש מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא בעניין ההתיישנות ולבטלן. לפיכך, הורה על קבלת הערעור ועל קיום דיון בפני בית משפט קמא בתביעה במלואה במתכונת שבה הוגשה לכתחילה. כמו כן צויין בפסק הדין כי משהעותרות לא ביקשו להעביר את ההליך לפסים של ערעור בזכות, ובשים לב לתוצאה שאליה הגיע בית המשפט, שאינה מסיימת את ההליך ושומרת לצדדים את הזכות להגיש ערעור בפני מותב תלתא – יש הצדקה משיקולי יעילות לדון בבקשה כפי שהוגשה, חלף העברתה למסלול של ערעור. זאת מכוח הסמכות שהוקנתה לו, לגישתו, בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). 3. העותרות לא השלימו עם תוצאה זו והגישו ביום 30.4.2020 בקשה לביטול פסק הדין בטענה שניתן בחוסר סמכות. המשיבה התנגדה לביטול פסק הדין וטענה, בין היתר, כי העותרות מושתקות מלטעון נגד פסק הדין מאחר שלא התנגדו להליך שבו נקטה ושתיקתן פירושה הסכמה. עוד טענה המשיבה כי גם לגוף הדברים יש לדחות את בקשת הביטול ובהקשר זה דבקה המשיבה בעמדתה כי מדובר בהחלטת ביניים שאין עליה ערעור בזכות ואשר באה בגדר החריגים שבסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). 4. בהחלטתו מיום 21.6.2020 דחה בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) את בקשת הביטול. הוא שב וקבע כי ככל שהדבר נוגע לדחיית חלק מתביעת המשיבה על הסף בשל התיישנות, קמה למשיבה זכות ערעור ועל כן הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה בטעות. אך לגישתו, תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט במצב דברים כזה סמכות לדון בבקשה כבערעור בדן יחיד. בית המשפט התייחס בהחלטתו לפרקטיקה שהתגבשה בהקשר זה ומכל מקום, כך קבע, העלאת טענת העדר הסמכות בשלב שבו הועלתה נגועה בחוסר תום לב מצד העותרות ועל כן קמה מניעות כלפיהן מלהעלותה. 5. בעתירה שבפנינו שבות העותרות וטוענות כי משקבע בית המשפט שבקשת רשות הערעור הוגשה על ידי המשיבה בטעות וכי היה עליה להגיש ערעור בזכות, פסק הדין מיום 16.4.2020 ניתן בדן יחיד בחוסר סמכות ויש לבטלו. המשיבה מצידה שבה ומעלה את הטענות שהעלתה בתגובה לבקשת הביטול. 6. לאחר שמיעת טענות הצדדים בעתירה ובהמלצתנו, הושגה הסכמה לפיה פסק הדין מיום 16.4.2020 יבוטל והדיון בערעור ייקבע לדיון בפני הרכב שלושה. המלצתנו באה נוכח החשיבות שראינו לשוב ולהבהיר כי מקום שבו מוגשת בטעות בקשת רשות ערעור על פסק דין שבגינו הערעור הוא בזכות, אין בית המשפט מוסמך לדון בעניין לגופו בדן יחיד. זאת בין אם סבר כי דין הערעור להתקבל ובין אם סבר כי דין הערעור להידחות, לפיכך, עליו להעביר את הערעור לדיון בפני הרכב. מסקנה זו נובעת מהוראת סעיף 26 לחוק בתי המשפט, בהעדר החרגה למקרים כגון דא בסעיף 26(4) בחוק, המונה את העניינים אשר בהם מוסמך לדון שופט אחד (ראו והשוו: בג"ץ 5837/19 נסאר נ' בית המשפט העליון (9.3.2020)). פסק הדין מיום 16.4.2020 מבוטל, אפוא, והמזכירות תקבע דיון בערעור בפני הרכב, בהקדם האפשרי. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ד' באדר התשפ"א (‏16.2.2021). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20047230_V06.docx דז מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il