בג"ץ 47225-01-25
טרם נותח

פלוני נ. משטרת ישראל/ מחוז מרכז

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 47225-01-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל – מחלקת תביעות פלילי 2. פלונית 3. משרד החינוך – בית ספר ממ"ד "אור תורה" עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבה 1 (להלן: המשיבה) לא לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה שנוהל בעניין העותר. מדובר בעתירה שנייה המוגשת באותו עניין, כאשר עתירה קודמת אותה הגיש העותר נדחתה זה מכבר בפסק דינו של בית משפט זה (בג"ץ 2849/24 פלוני נ' משטרת ישראל – מחלקת תביעות פלילי (6.11.2024); להלן: העתירה הקודמת). כלל העובדות הרלוונטיות פורטו בהרחבה בעתירה הקודמת ודומה שאין צורך לשוב ולהרחיב בעניינן (ראו פסקאות 2-1 לפסק הדין בעתירה הקודמת). בתמצית נציין כי המשיבה 2 – גרושתו של העותר (להלן: המתלוננת) – הגישה נגדו תלונה, אשר בעקבותיה נחקר העותר באזהרה בחשד לביצוע עבירה של תקיפה סתם של בת זוג לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 10.7.2023 הודיעה המשיבה לעותר כי הוחלט שלא להעמידו לדין משום שלא נמצאו ראיות מספיקות לשם כך, ועל כן נסגר תיק החקירה בעילה של "חוסר ראיות מספקות". העותר שהיה מיוצג, הגיש עתירה לבית משפט זה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעילה של "חוסר ראיות". לאחר שהתקבלה תגובת המשיבה ולאחר שהוגשה תשובה מטעמו של העותר לתגובה זו, דחה בית משפט זה ביום 6.11.2024 את העתירה בפסק דין מנומק ומפורט, שעיקרו בכך שהעתירה לא העלתה כל עילה להתערבות שיפוטית. העותר לא השלים עם תוצאת פסק הדין וביום 10.11.2024 הגיש בקשה לעיון חוזר. ביום 26.11.2024 דחה בית משפט זה את הבקשה, תוך שהבהיר כי כלל טענותיו של העותר נבחנו במלואן והוחלט על דחייתן מהטעמים שפורטו בפסק הדין (להלן: ההחלטה בבקשה לעיון חוזר). על אף החלטות אלה, העותר הגיש את העתירה דנן בה התבקש פעם נוספת כי נורה על שינוי עילת הסגירה של תיק החקירה. בפתח עתירתו הנוכחית, טוען העותר כי בבקשה לעיון חוזר אותה הגיש בעתירה הקודמת, הוא 'הצהיר' כי ככל שהבקשה לא תתקבל – הוא ישוב ויגיש עתירה חדשה אליה יצרף את המתלוננת, וכן את בית הספר של ילדם המשותף אשר ערך מזכר שגולל את תיאור האירוע מפי הילד (להלן: המזכר). לטענתו, הואיל ובית המשפט לא הורה לו להימנע מלהגיש עתירה נוספת, יש בכך כדי להעיד שבית המשפט אישר את הגשת העתירה הנוכחית. לגופם של דברים, שב העותר על טענותיו כנגד החלטת המשיבה לסגור את תיק החקירה בעילה של "חוסר ראיות". העותר טוען, פעם נוספת, לפגמים מהותיים שנפלו לשיטתו בהליך קבלת ההחלטה של המשיבה, לרבות ביחס לאי צירופו של המזכר להליך הקודם, ושב על גרסתו העובדתית לפיה הוא לא תקף או דחף את המתלוננת. דין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים. הלכה פסוקה היא כי "נושא או שאלה שהוכרעו בפסק דין סופי מקימים מחסום דיוני מלהמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו נושא או שאלה" (בג"ץ 4800/19 ועד שכונת צור באהר נ' מנהל קשת צבעים (הגדר), פסקה 7 (22.9.2019)). כלל זה יפה גם להליכים המתנהלים בבג"ץ (ראו מיני רבים בג"ץ 69709-08-24 קלדרון נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 9 (8.9.2024); בג"ץ 2528/24 אבו עסא נ' שר הפנים, פסקה 9 (10.6.2024); בג"ץ 8188/22 פרידמן נ' ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, פסקה 9 (18.12.2022)). בענייננו, הסעד המבוקש בעתירה הנוכחית ועיקר הטענות המועלות בה הובאו לפתחו של בית משפט זה במסגרת העתירה הקודמת. אלה נדונו והוכרעו בפסק דין מפורט ומנומק אשר קבע כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיבה לסגור את תיק החקירה בעילה של "חוסר ראיות". העותר לא השלים עם הכרעה זו והגיש בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, אף שכפי שצוין בהחלטה בבקשה לעיון חוזר, לא קיים בדין הליך מעין זה. גם בהחלטה בבקשה זו הובהר לעותר שכלל טענותיו נשקלו ונבחנו, וכי עיקרן קיבל התייחסות במסגרת פסק הדין עצמו. בית המשפט הדגיש כי אינו נדרש להתייחס לכלל הטענות במסגרת פסק הדין אלא למרכזיות שבהן. משכך, ברי אפוא כי אין מקום לשוב ולדון בטענות המועלות בעתירה הנוכחית לאחר שאלה נדונו והוכרעו. בשולי הדברים, נבהיר כי אין להלום את טענת העותר ולפיה ההחלטה בבקשה לעיון חוזר הקנתה לו זכות דיונית להגיש את העתירה הנוכחית. הצהרתו של העותר בבקשה לעיון מחדש כי ככל שהבקשה לא תתקבל – הוא ישוב ויגיש עתירה חדשה, אינה עולה בקנה אחד עם הדין ומשכך נעדרת משמעות משפטית. ל"הצהרה" זו גם לא הייתה רלוונטיות לדיון בבקשת העותר לעיון חוזר בפסק הדין, ועל כן העובדה שבית המשפט לא התייחס אליה – אין משמעותה כי הוא היה סבור כי העותר אכן רשאי לשוב ולעתור לבית המשפט. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין. משלא התבקשה תגובת המשיבים – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ה (27 ינואר 2025). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת