פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4722/13

בני משפחת המנוח ניב הרוש ז"ל נ. כב' השופט מנחם מזרחי

העותרים ביקשו למנוע את נתיחת גופתו של המנוח ניב הרוש ז"ל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/07/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4722/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נתיחה שלאחר המוות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו למנוע את נתיחת גופתו של המנוח ניב הרוש ז"ל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4722/13

בני משפחת המנוח ניב הרוש ז"ל נ. כב' השופט מנחם מזרחי

העותרים ביקשו למנוע את נתיחת גופתו של המנוח ניב הרוש ז"ל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו למנוע את נתיחת גופתו של המנוח ניב הרוש ז"ל, שנפטר בבית הסוהר. המשטרה ביקשה לבצע נתיחה בשל חשד שמותו נגרם בעבירה, בהתבסס על גילו הצעיר, מצבו הבריאותי התקין ומידע מודיעיני. המשפחה התנגדה לנתיחה מטעמי מסורת וכבוד המת. בית המשפט העליון בחן את הראיות, לרבות חומר חסוי, וקבע כי מתקיימים התנאים בחוק המצדיקים נתיחה. עם זאת, כדי לצמצם את הפגיעה במשפחה, הורה בית המשפט על ביצוע נתיחה חלקית בלבד, תוך הנחיה לבצע את הנתיחה בשלבים ולשקול בכל שלב את הצורך בהמשכה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' ארבל, נ' סולברג, א' שהם
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בני משפחת המנוח ניב הרוש ז"ל
  • בן הרוש אברהם

נתבעים

  • כב' השופט מנחם מזרחי
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיום חשש סביר שמות המנוח נגרם בעבירה
  • הנתיחה חיונית לבירור סיבת המוות ושרשרת האירועים
  • הצורך בנתיחה חלקית ללקיחת דגימות לצורך בדיקות טוקסולוגיות
  • העדר אפשרות להמתין לתוצאות בדיקות אחרות מחשש לאובדן ממצאים
טיעוני ההגנה
  • העדר סימני אלימות על הגופה
  • פגיעה ברגשות המשפחה ובכבוד המת
  • התנגדות דתית ומסורתית לנתיחה
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה רפואית ומשפטית לביצוע נתיחה בנסיבות המקרה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת של פרופ' זייצב מיום 1.7.13 ומיום 2.7.13
  • חומר חסוי שהוצג לבית המשפט
  • ממצאי בדיקת CT שבוצעה למנוח

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה בדחיפות
  • התקיים דיון במעמד הצדדים
  • הוצג חומר חסוי בפני בית המשפט

תגיות נושא

  • נתיחה שלאחר המוות
  • כבוד המת
  • חוק חקירת סיבות מוות
  • משפט פלילי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • אישור ביצוע נתיחה חלקית בלבד

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 4722/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4722/13 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. בני משפחת המנוח ניב הרוש ז"ל 2. בן הרוש אברהם נ ג ד המשיבים: 1. כב' השופט מנחם מזרחי 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ד בתמוז תשע"ג (2.7.13) בשם העותרים: עו"ד ד' שוסהיים בשם המשיבה 2: עו"ד ע' אפשטיין פסק-דין השופטת ע' ארבל: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להימנע מביצוע נתיחה שלאחר המוות בגופתו של המנוח, ניב הרוש ז"ל. 1. ביום 28.6.13, בבית סוהר איילון, בשעה 11:00 לערך בעת ספירת האסירים לא קם המנוח ממיטתו, והסוהרים במקום והשותפים לתאו הבחינו כי יוצא מפיו קצף לבן וריר דמי. המנוח פונה למרפאת הכלא, ולאחר שבוצעה בו החייאה הועבר לבית חולים בעודו מחוסר הכרה (עם דופק עצמוני ומונשם), ושם נקבע מותו בשעה 13:55. על פי החומר שבידי המשטרה מצבו הרפואי של המנוח עובר לפטירתו היה תקין ללא מגבלות רפואיות. נוכח עברו הפלילי של המנוח, עברו הרפואי התקין והתמוטטותו הפתאומית, וכן בשל מידע מודיעיני המצוי בידי משטרת ישראל, פנתה המשטרה ביום 29.6.13 לבית משפט שלום בראשון לציון בבקשה כי יורה על פתיחה בחקירת סיבת מוות ויאפשר נתיחת גופתו של המנוח בהתאם לסמכות בית המשפט המנויה בסעיפים 19 ו-26 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק חקירת סיבות מוות). בדיון התנגדה באת-כוח העותרים דאז לנתיחת הגופה, תוך שציינה, בין היתר, כי המשפחה "מסכימה שתיעשה בדיקה חיצונית ובדיקת רעלים ואם בשלב השני לאחר מכן יש צורך בנתיחה עמוקה תוגש בקשה מתאימה". השופט מזרחי הורה על קבלת הבקשה ועל נתיחת הגופה בכפוף לביצוע בדיקת רעלים. בבוקר יום 30.6.13 הגישה באת-כוח העותרים דאז בקשה בה ציינה כי התברר לה בשיחתה עם המכון לרפואה משפטית שבדיקת רעלים עתידה לקחת חודש ימים ולפיכך המשפחה מסכימה לניתוח הגופה. המשטרה הסכימה מצידה למתן החלטה לניתוח מיידי תוך שהובהר כי בדיקת הרעלים הנדרשת תבוצע תוך כדי נתיחת הגופה. זמן קצר לאחר מכן הודיעה באת-כוח העותרים כי המשפחה מבקשת שלא לקיים את הנתיחה ולהביא את המנוח לקבורה מיידית לאור פסק הלכתי שניתן למשפחה. בדיון שנערך ביום 30.6.13 בפני השופטת יעקובוביץ ביקש אביו של המנוח לבטל את החלטת השופט מזרחי וציין כי המשפחה מתנגדת לנתיחה. השופטת יעקובוביץ דחתה את הבקשה תוך שפנתה למכון לרפואה משפטית בבקשה לזרז ככל שניתן את השלמת בדיקת הרעלים באופן שניתן יהיה להביא את המנוח לקבורה בהקדם. 2. יצוין כי בתאריך 30.6.13 ביצע ד"ר זייצב, רופא משפטי בכיר מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, בהסכמת המשפחה, בדיקה חיצונית, ומצא שלא נמצאו סימני חבלה טריה. בשעות הערב של אותו יום בוצעה בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) לפיה נמצאו סימנים חשודים לבצקת או דלקת ריאות, כבד שומני, ולא נמצאו סימני חבלה טריה. ד"ר זייצב ציין כי הבדיקה המינימאלית הנדרשת כדי לקבוע את סיבת המוות, היא נתיחה חלקית של בית החזה ללא הוצאת איברים פנימיים עם לקיחת דגימות קטנות של לב וריאות לבדיקה מיקרוסקופית. עוד צויין כי בזמן נתיחה חלקית ניתן לקחת נוזלי גופה לבדיקה טוקסולוגית לצורך איתור חומרים כימיים (אלכוהול, סמים וכו'). 3. ביום 1.7.13 הגיש עו"ד שוסהיים בשם המשפחה עתירה לבית משפט זה למניעת נתיחת גופתו של המנוח בהתאם להחלטת השופט מזרחי, היא העתירה דנן. בדיון שבפנינו טען בא-כוח העותרים כי בהיעדר סימני אלימות על הגופה, ובהתבסס על דעתו של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, כפי שנמסרה להם, מתנגדת המשפחה לנתיחת הגופה, תוך הדגשה כי מדובר במשפחה מסורתית המעוניינת לשמור על המסורת ועל כבוד המת. מהנתונים שעולים על פני השטח ברור, כך נטען, כי מותו של המנוח לא נגרם באחת העילות המוגדרות בחוק המתירות נתיחה. 4. המדינה סבורה כי מתקיימים שני התנאים הנדרשים מכוח חוק חקירת סיבות מוות המצדיקים עריכת נתיחה שלאחר המוות. זאת בעיקר נוכח ממצאי החקירה, העדויות שנגבו, ובמיוחד החשש שמותו של המנוח נגרם בעבירה. נטען כי ביצוע הנתיחה הוא חיוני לצורך חקירת מותו של המנוח, ובכדי לעמוד על שרשרת האירועים שהובילה למותו. עם זאת, בנסיבות העניין ובכדי לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה באינטרס המשפחתי נכונה המדינה להסתפק בנתיחה חלקית הכוללת פתיחת בית החזה ולקיחת דגימות קטנות מהלב ומהריאות. דיון והכרעה 5. בידוע, כדי לבצע נתיחה מכוח חוק חקירת סיבות מוות נדרשים שני תנאים על פי סעיפים 19 ו-26 לחוק חקירת סיבות מוות. האחד, על השופט החוקר לבחון אם מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953, לפיו בית המשפט יורה על ביצוע נתיחת גופה רק אם קיים יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה. לפי התנאי השני נדרש בית המשפט לבחון האם הנתיחה נדרשת לבירור סיבת המוות, דהיינו בירור הסיבה הרפואית למוות וכן בירור שרשרת הגרימה שהובילה להיווצרות סיבת המוות (ראה בג"ץ 754/03 בני משפחת שרחה יוסף ז"ל נ' כבוד השופט דוד מינץ, פ"ד נז(5) 817, 824-825; בג"ץ 11528/05 בני משפחת יוני אלזם ז"ל נ' כבוד השופטת גלית ציגלר (14.12.05)). 6. לאחר ששמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים ועיינו בחוות הדעת של פרופ' זייצב מיום 1.7.13 ומיום 2.7.13, וכן בחומר החסוי שהוצג לנו בהסכמת בא-כוח המשפחה, הבהרנו למשפחה כי אחד מכיווני החקירה הוא שמותו של המנוח יתכן שנגרם בעבירה מצידו של אחר, וכי מטרתה של הנתיחה אינה מכוונת בהכרח לנושא הסמים. עם כל הבנתנו לעמדת המשפחה ולתחושותיה שיסודן במסורת, ולאחר שניסינו להביא אותה לידי הסכמה לגבי ביצוע הנתיחה, איננו רואים מנוס בנסיבות המקרה מלהתיר את ביצוע הנתיחה החלקית. במכלול האיזונים כאשר אנו נותנים את דעתנו לגילו הצעיר של המנוח, יליד 1986; מצבו הבריאותי התקין עובר לפטירתו; העדר כל מגבלות רפואיות או סימנים אחרים היכולים להצביע על מצוקה כלשהי; המידע המודיעיני אליו נחשפנו; והעובדה שקיימת אפשרות שנתיחת הגופה תסייע בחקירת המשטרה שעשויה להוביל למסקנה שאכן המוות נגרם בעבירה; אנו סבורים שאכן מתקיימים התנאים העשויים להצדיק את אישור הנתיחה. יצוין כי מטבע הדברים עתירה מסוג זה הנידונה בדחיפות על יסוד חומר ראשוני בלבד שנאסף על ידי המשטרה, כשלוח הזמנים לוחץ, התמונה הנפרשת בפני בית המשפט היא ממילא חלקית. עם זאת, על פי החומר שהוצג בפנינו יש בסיס לקוות שהנתיחה תוכל להבהיר את התמונה ולהוביל את המשטרה למסקנות הנכונות. 7. עוד נוסיף כי מחוות הדעת שנערכה על ידי פרופ' זייצב ביום 2.7.13 עולה כי לא ניתן להמתין תחילה לתוצאות בדיקה טוקסולוגית ולאחר מכן להחליט על נתיחת הגופה, שכן קיים חשש שממצאים שונים יעלמו עקב שינויים בגופה. כמו כן, צוין כי ללא ביצוע נתיחה חלקית או מלאה ונטילת דגימות ישירות במהלכה, לא ניתן יהיה להסתמך על תוצאות הבדיקות הטוקסולוגיות. 8. הנתיחה שתבוצע תהיה חלקית כאמור במסמך שהוכן על ידי פרופ' זייצב. כפי שנאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, במקרים דוגמת זה שבפנינו בהם יש צורך בנתיחה ראוי לבצעה בשלבים, כך שבכל שלב על הרופא המשפטי לשקול אם יש צורך בהמשך הנתיחה לשם בירור סיבת המוות (ראה בג"ץ 3658/08 ניסים דואני נ' כב' השופט יחזקאל הראל (22.4.08)). אנו סמוכים ובטוחים שכך יעשה גם במקרה דנן. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ד בתמוז תשע"ג (2.7.13). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13047220_B03.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il