שאדי סעיד נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4720/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4720/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: שאדי סעיד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.4.09 ב-תפ"ח 1078/07 שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' יפה-כ"ץ, ו' מרוז ו-א' ואגו תאריך הישיבה: י"ז בכסלו התשע"א (24.11.10) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: מתורגמן לשפה הערבית: אין התייצבות עקב שביתה מר סונבוס זועבי פסק-דין השופט א' א' לוי: בכתב אישום מתוקן בעובדותיו הודה המערער, יוחסו לו מספר אישומים. בתאריך 20.6.07 הוא הסתנן מרצועת עזה לישראל מתוך כוונה לעבוד ברשות הפלסטינית באיו"ש. בשנת 2002 הוא הצטרף לארגון טרור בו היה חבר כשנתיים, ובמסגרתו השתתף באמונים צבאיים. במועד כלשהו רכש המערער רובה מסוג קלצ'ניקוב, ובחודש אפריל 2007 הוא נעתר להצעתו של פעיל בארגון טרור להסיע אותו על הטרקטורון שלו לכיוון הגבול עם ישראל, מתוך כוונה לירות מרובה צלפים לעבר חיילי צה"ל. באותו חודש הובא לביתו של המערער מטען נפץ במשקל 20 ק"ג, ומטען זה פוצץ במהלך ניסוי. בשנת 2006 הצטרף המערער לארגון טרור נוסף, השתתף בתהלוכות, ובחודש נובמבר ירה מנשקו מספר כדורים לעבר בסיס צה"ל. במחצית שנת 2006 קשר המערער עם אחרים לחטוף חייל צה"ל לצורך מיקוח, אולם מספר ניסיונות להוציא את החטיפה אל הפועל נכשלו עקב נוכחות של כוחות הביטחון. במהלך חודש מרץ 2007 השתתף המערער בניסיון נוסף לירות לעבר כוחות צה"ל שנכנסו לתחומי הרצועה, אולם מזימתו סוכלה עקב התנגדותם של תושבים מקומיים. בחודש פברואר 2007 ניסו המערער ואחר לשגר טיל לכיוון בסיס צה"ל, אולם הניסיון לא צלח עקב תקלה טכנית. לבסוף, נטען כי המערער היה מעורב בקשר להניח מטען חבלה במטרה לפוצץ אותו מתחת לטנק, אולם גם קשר זה לא יצא אל הפועל. כאמור, המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בשורה ארוכה של עבירות, וביניהן: חברות בארגון טרור, עבירות בנשק, מגע עם סוכן חוץ, אימונים צבאיים אסורים, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, סיוע לניסיון רצח וקשירת קשר לבצע רצח. על כל אלה נדון המערער ל-12 שנות מאסר ו-3 שנים מאסר על-תנאי, ועל כך הוא משיג בפנינו. נטען, כי הירי שבוצע לעבר מחנה צה"ל היה ממרחק רב ולא גרם נזק; המערער אינו אזרח ישראלי, ועל כן אינו חב חובת נאמנות למדינת ישראל, בייחוד כאשר השטח בו הוא התגורר נמצא בשליטה צבאית ישראלית; הוא החל את פעילותו האסורה בגיל 15-16, ונעצר בגיל 19, ונגרר למעשים עקב השפעתם של אחרים, בוגרים ממנו. אין בידינו לקבל את הערעור. המערער הצטרף מדעת ומרצון לפעילות עוינת נגד מדינת ישראל. לצורך כך הוא הצטייד בנשק, ערב אימונים צבאיים, ולבסוף נרתם לפעולות מבצעיות שאמנם לא גרמו נזק, אולם פוטנציאל הפגיעה שהיה גלום בהם היה רב. אכן, המערער אינו אזרח ישראלי, אולם הוא פעל במשך תקופה ממושכת מתוך כוונה לפגוע בכוחות הביטחון, ונגד פעילות מסוג זה רשאית ישראל ואף חייבת להגיב בענישה קשה כדי לגמול לחורשי רעתתה וכן להרתיע את הרבים. אכן, תקופת המאסר שהושתה על המערער אינה קלה, אולם היא נומקה היטב על ידי בית המשפט המחוזי, ולא מצאנו כי נפלה שגגה בהנמקה זו. אי-לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ז בכסלו התשע"א (24.11.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09047200_O05.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il