פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4718/20

בונפלד נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא לפסוק לו פיצוי בגין פגם שנפל בהליך השימוע לפני פיטוריו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 12/07/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4718/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) בונפלד נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא לפסוק לו פיצוי בגין פגם שנפל בהליך השימוע לפני פיטוריו.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4718/20

בונפלד נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

העותר ביקש להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא לפסוק לו פיצוי בגין פגם שנפל בהליך השימוע לפני פיטוריו.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר פוטר מעבודתו בחברת תרכובות ברום במסגרת הליך התייעלות. הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי הליך השימוע היה פגום. בית הדין האזורי קבע כי אכן נפל פגם בשימוע (אי-מסירת קריטריונים), אך פגם זה לא פגע בזכות הטיעון של העותר באופן מהותי, ולכן לא פסק לו פיצוי. בית הדין הארצי אישר את פסק הדין. העותר עתר לבג"ץ בבקשה להתערב בהחלטה. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי המקרה אינו מעלה סוגיה עקרונית המצדיקה התערבות חריגה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אמנון בונפלד

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • חברת תרכובות ברום בע"מ
  • אבנר בן סניור
  • וועד העובדים, תרכובות ברום בע"מ
  • הסתדרות העובדים הכללית החדשה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • נפל פגם בהליך השימוע שכן לא נמסרו לעותר הקריטריונים לקביעת רשימת המפוטרים.
  • יש לפסוק פיצוי כספי בגין הפגיעה בזכות הטיעון והעיון.
  • העתירה מעלה סוגיה עקרונית בדבר הקשר בין זכות העיון לזכות הטיעון.
טיעוני ההגנה
  • הפגם שנפל בהליך השימוע לא פגע באופן מהותי בזכות הטיעון של העותר.
  • עניינו של העותר נבחן באופן הגון על ידי החברה.
  • החלטת בית הדין הארצי מבוססת על שיקול דעת רחב ואין מקום להתערבות בג"ץ.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הפגם בשימוע הצדיק פיצוי כספי מעבר להחלטת הערכאות הקודמות.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"א 32176-10-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • דיני עבודה
  • פיטורים
  • שימוע
  • זכות הטיעון
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4718/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: אמנון בונפלד נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. חברת תרכובות ברום בע"מ 3. אבנר בן סניור 4. וועד העובדים, תרכובות ברום בע"מ 5. הסתדרות העובדים הכללית החדשה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד חן אביטן פסק-דין השופט ד' מינץ: עתירה המכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"א 32176-10-19) אשר דחה את ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סע"ש 2785-12-15). העותר הועסק במפעל תרכובות ברום אשר בבעלות משיבה 2 (להלן: החברה) החל משנת 1985. בשנת 2014 החליטה החברה על מהלך של התייעלות ופיטורים. במסגרת תכנית ההתייעלות גובשה רשימה של כ-140 עובדים המועמדים לפיטורים והעותר ביניהם. בסופו של יום, לאחר הליכים שהתקיימו בין החברה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, קיבל העותר מכתב ביום 20.10.2015 ובו נמסר לו כי החברה שוקלת את סיום העסקתו במסגרת הליך ההתייעלות ועליו להעביר את התייחסותו עד ליום 22.10.2015. לאחר מספר דחיות לקיום השימוע שהתבקשו על ידי העותר, ביום 12.11.2015 קיימה החברה לעותר שימוע לפני פיטורים וביום 16.11.2015 נשלחה לעותר הודעה לפיה הוחלט על הפסקת העסקתו החל מיום 31.12.2015. העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לביטול פיטוריו, לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין או לחלופין הענקת תנאי פרישה במסלול פרישה לגמלאות ותשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לתשלום פיצויים פיטורים מוגדלים ולפיצוי על פיטורים שלא כדין. ביום 26.9.2019 דחה בית הדין האזורי (השופטת י' אנגלברג ונציגי הציבור א' ויגדר ו-א' ליברובסקי) את תביעת העותר, תוך שהוא קובע כי לא נפל פגם בפיטוריו של העותר, על אף שנמצא פגם בהליך השימוע, שכן לא נמסרו לעותר הקריטריונים לקביעת רשימת הפורשים והמפוטרים במסגרת הליך ההתייעלות. יחד עם זאת, לא נמצא כי פגם זה פגע באופן מהותי בזכות הטיעון של העותר ובית הדין התרשם כי עניינו נבחן באופן הגון על ידי החברה. משעה שנדחו יתר טענות העותר, לא מצא בית הדין מקום להורות על פיצויו בגין הפגם שנפל בהליך השימוע והסתפק באי הטלת הוצאות לטובת החברה. העותר ערער על פסק הדין וביום 7.6.2020 דחה בית הדין הארצי לעבודה (סגן הנשיא א' איטח, השופטת ל' גליקסמן, השופט מ' שפיצר ונציגי הציבור י' רון ו-צ' טבצ'ניק) את הערעור. בית הדין הארצי ציין כי לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגיע לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי, אשר התייחס באופן מפורט ומנומק לכל טענותיו של העותר. בנוגע לפגם שנפל בהליך השימוע ציין בית הדין הארצי כי מקובלת עליו קביעתו של בית הדין האזורי כי אין מדובר בפגם המאיין את הליך הפיטורים ומצדיק את ביטולם, כך שלכל היותר עשוי היה העותר להיות זכאי לפיצוי בשל הפגיעה בזכות הטיעון. בהתאם לפסיקה, עצם פסיקת הפיצוי ושיעור הפיצוי בגין הפגיעה בזכות הטיעון נתונים לשיקול דעתו של בית הדין האזורי ונסיבותיו של המקרה אינן מצדיקות התערבות בשיקול דעת זה. מכאן העתירה שלפנינו שמופנית כלפי ההחלטה שלא להעניק לעותר סעדים בגין הפגיעה בזכות השימוע שלו. לטענת העותר, העתירה מעלה "סוגיה עקרונית, רבת חשיבות, הנוגעת לממש בין זכות העיון לזכות הטיעון, ולמשמעויות הנגזרות מקיומו של פגם בשימוע אגב פגיעה בזכות העיון והטיעון". לשיטתו, שגו בית הדין האזורי ובית הדין הארצי כאשר לא פסקו לטובתו כל סעד בגין הפגם שנמצא בהליך השימוע. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה והתערבות בהחלטותיו תיעשה במקרים חריגים ובמשורה, כאשר נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי צדק מחייבים התערבות שיפוטית (בג"ץ 3603/20 צבר נ' מדינת ישראל (2.7.2020); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986)). גישה מצמצמת זו מקבלת משנה תוקף מקום שבו בית הדין האזורי ובית הדין הארצי היו תמימי דעים לגבי השאלות שעל הפרק והגיעו למסקנה דומה (ראו למשל: בג"ץ 8672/17 סטסקביץ' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (8.7.2020)). העתירה שלפנינו אינה באה בגדרן של אמות המידה האמורות. עניינו של העותר אינו מגלה כל סוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וכל טענותיו הן ערעוריות במהותן ונוגעות ליישום הדין בקשר לנסיבות המקרה הקונקרטיות. למותר לציין כי אין בכך כדי לגרוע מחשיבותה העקרונית של זכות הטיעון. העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' בתמוז התש"ף (‏12.7.2020). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20047180_N01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il