פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4711/09

עבד אלע'אני עורסאן אסעד נ. שר הפנים

העותר ביקש להנפיק לבנותיו תעודות מעבר לישראל בטענה שהן אזרחיות ישראליות מכוח לידה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 22/09/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4711/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אזרחות וכניסה לישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להנפיק לבנותיו תעודות מעבר לישראל בטענה שהן אזרחיות ישראליות מכוח לידה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4711/09

עבד אלע'אני עורסאן אסעד נ. שר הפנים

העותר ביקש להנפיק לבנותיו תעודות מעבר לישראל בטענה שהן אזרחיות ישראליות מכוח לידה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח ישראלי שחי בלבנון וחזר ארצה, עתר לבג"ץ בדרישה להנפיק לבנותיו המתגוררות בתוניסיה תעודות מעבר לישראל, בטענה שהן אזרחיות ישראליות. המדינה טענה כי העתירה אינה מתאימה לדיון בבג"ץ כיוון שקיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים, וכן כי העותר לא הציג הוכחות לקרבה המשפחתית והסתיר מידע על עברו. בית המשפט העליון קיבל את טענת המדינה וקבע כי העתירה נדחית על הסף. הנימוק המרכזי היה כי הסמכות לדון בהשגות על החלטות משרד הפנים בנושאי דרכונים ותעודות מעבר נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ועל כן אין מקום לדיון בבג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עבד אלע'אני עורסאן אסעד
  • הודא עורסאן אסעד
  • גאדה עורסאן אסעד
  • מונא עורסאן אסעד
  • סלוא עורסאן אסעד

נתבעים

  • שר הפנים
  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרות הן אזרחיות ישראליות מכוח לידה לפי סעיף 4(א) לחוק האזרחות.
  • יש להנפיק להן תעודות מעבר חד-פעמיות לצורך כניסתן לישראל.
  • בית המשפט העליון מוסמך לדון בעתירה בשל מהותה הנוגעת לאזרחות.
טיעוני ההגנה
  • קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים לפי חוק הדרכונים.
  • העותרים לא הגישו בקשה סדורה למשרד הפנים.
  • לא הוכחה קרבה משפחתית בין העותר לבין בנותיו.
  • העותר הסתיר פרטים מהותיים על עברו ועל הליכים קודמים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשו בקשות כדין למשרד הפנים.
  • האם הוכחה הקרבה המשפחתית בין העותר לבנותיו.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק האזרחות, התשי"ב-1952
  • חוק הדרכונים, התשי"ב-1952
  • חוק בתי-המשפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000

תגיות נושא

  • אזרחות
  • סעד חלופי
  • בית משפט לעניינים מנהליים
  • חוק הדרכונים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4711/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4711/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. עבד אלע'אני עורסאן אסעד 2. הודא עורסאן אסעד 3. גאדה עורסאן אסעד 4. מונא עורסאן אסעד 5. סלוא עורסאן אסעד נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד בדר אלדין אגבאריה ; עו"ד עדי אבו עביד בשם המשיבים: עו"ד נעמי בייט; עו"ד גלעד שירמן פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עותר 1, יליד מדינת ישראל המחזיק באזרחותה, עבר להתגורר בלבנון בשנת 1971 ושב ארצה בשנת 2008. לטעמו, מכוח סעיף 4(א) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, עותרות 2 עד 5 – ארבע בנותיו המתגוררות עתה בתוניסיה – הינן אזרחיות ישראליות מכוח לידה, ולפיכך על המשיבים להנפיק להן תעודות מעבר חד-פעמיות כדי שתוכלנה להיכנס למדינה. 2. בתשובתם לעתירה טוענים המשיבים כי לעותר 1 סעד חלופי, באשר הנפקת תעודות מעבר חד-פעמיות נעשית מכוח חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, והסמכות לדון בעתירות לפי חוק זה נתונה לבית-המשפט לעניינים מנהליים. הם מוסיפים, כי טרם הגשת העתירה היה על העותרים להגיש בקשה סדורה לשם הנפקתן של תעודות מעבר, אולם זאת לא עשו. עוד טוענים המשיבים, כי עותר 1 לא הוכיח שעותרות 5-2 הן אכן בנותיו, וגם במרשם האוכלוסין הישראלי אין לכך זכר. לבסוף, נטען כי העתירה לוקה בהסתרת פרטים מהותיים, לרבות העובדה שבעבר עסק עותר 1 בפעילות עוינת נגד מדינת ישראל, ועתירה קודמת שהגיש לקבלת תעודת זהות ישראלית, נדחתה, לאחר שנקבע כי גם בה הסתיר מידע חיוני. 3. בתגובה לתשובת המשיבים טוענים העותרים, כי בית-משפט זה הוא המוסמך לדון בעניינם, מאחר ומהות העתירה היא כניסתן של העותרות אל המדינה מכוח היותן אזרחיות ישראל. עוד הם מוסיפים, כי הגישו למשרד הפנים שתי בקשות להנפיק לעותרות 5-2 תעודות מעבר חד-פעמיות, אולם אלה מעולם לא נענו, וממילא, לא נתבקש מי מהעותרים להציג מסמכים המאמתים את קרבתם המשפחתית. באשר להסתרתם של פרטים טוענים העותרים, כי ההליכים המשפטיים הקודמים שהתנהלו בעניינו של עותר 1, אינם רלוונטיים לעתירה זו העוסקת בבנותיו, ועל כן לא היה מקום להזכירם. 4. דינה של העתירה להידחות על הסף. אם סבור העותר כי בנותיו הן אזרחיות ישראליות, הן אינן זקוקות לתעודת מעבר אלא לדרכון (ראו סעיף 2(א) לחוק הדרכונים, התשי"ב-1952). אכן, במקרים מיוחדים ניתן להנפיק תעודת מעבר גם לאזרח ישראלי על פי בקשתו (סעיף 2(ב)(2) לחוק), אולם בכל אחת משתי החלופות מסורה הסמכות לדון בהשגות נגד החלטותיה של הרשות המנהלית, לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו פריט 12 של התוספת הראשונה לחוק בתי-המשפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000). אי-לכך, נוכח קיומו של סעד חלופי, העתירה נדחית. ניתן היום, ד' בתשרי התש"ע (22.09.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09047110_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il