פסק-דין בתיק בג"ץ 4695/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4695/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט צ' זילברטל העותרת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ד' בסיון התשע"ו (10.6.16) שעה 0005 בשם העותרת: עו"ד א' וסטרמן בשם המשיבים: עו"ד דרור שוסהיים (בסוף הדיון הצטרף עו"ד גיא נוף) פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. המנוחה אילנה נבעה ע"ה היתה אמש, בעת אירוע רצח הטרור בתל-אביב, בבית קפה סמוך למקום הירי. כנמסר על פי עדויות חברותיה, שעמן שהתה, מייד לאחר הירי נפלה וכפי שהסתבר נפטרה למרבה הצער לעולמה. היא לא נפגעה מכדורי המרצחים או מחבלה, וגורמי המדינה העוסקים בחקירה מבקשים לדעת את סיבת המוות לאשורה. מדיווחי אנשי משטרה שהוגשו וכן משיחות שקיימה הפרקליטות, נמסר כי בדיקת C. T, בדיקה חיצונית ודגימה טוקסיקולוגית (לגבי האחרונה איננו בטוחים) לא העלו ממצאים לענין קשר סיבתי. נוסיף כי הדברים נאמרו מכלי שני, משיחות עם ד"ר פורמן מהמכון לרפואה משפטית, אך לא ראינו מסמך רפואי. יצוין, אגב, כי לפי החומר שראינו, המנוחה הובאה לבית החולים איכילוב כשפרטי לבוש קרועים לצדה, אך איננו יודעים את משמעות הדבר בהקשר לחקירה. ב. המשטרה פנתה לבית משפט השלום ובקשה לאשר נתיחה. בית משפט השלום קיים דיון במעמד המשפחה, וזו הביעה התנגדות לנתיחה מטעמים דתיים. בית משפט השלום לא קיבל את בקשת המדינה, מתוך נימוק שבאיזון בין צרכי החקירה לבין כבוד האדם של המנוחה בראיית המשפחה, גובר האחרון. בית המשפט הסמיך עצמו גם על העובדה שלגבי שלושת הנרצחים האחרים באירוע יש ראיות מובהקות, ולכן הרשעת הרוצחים והענשתם יכולה להיות מושגת בכל מקרה. ניתן עיכוב ביצוע עד חצות. ג. המדינה החליטה לעתור לבית משפט זה וקיימנו את הדיון מאז חצות נוכח הנסיבות, לרבות קיצור השבעה בשל ערב החג. בעתירה נטען הצורך בקביעת הקשר הסיבתי, וקיומו של קרבן רביעי – המנוחה – צריך לבוא לידי ביטוי בכתב האישום, ולשם כך נחוצה השלמת הראיות, כנטען. עוד נטען בעתירה, כי לאי נתיחה יתכנו השלכות לגבי הכרת המנוחה כנפגעת איבה, לצורך תגמולים למשפחה. ד. שמענו את טיעוני המדינה וכן את תשובת בא כוחה של המשפחה, שעמד על עמדת המשפחה מטעמים דתיים כאמור. לדעתו המדובר באירוע לב, בשל האימה מחמת הירי, יש לכך ראיות נסיבתיות. מכל מקום, הוא סבור שהמשפחה תוכר לעניין חוק התגמולים לנפגעי איבה. ה. לאחר עיון החלטנו שלא להיעתר לעתירה. אכן, מובנת לנו בהחלט עמדת המדינה המבקשת כי החקירה תהא שלמה. היינו נוטים לקבל דעתה אילו היה המדובר בקרבן יחיד שבהרשעה במותו תלויה ענישת הרוצחים. אין זה המצב, שכן למרבה הצער ישנם שלושה קרבנות אחרים שלגביהם כנמסר יש ראיות מובהקות (נפגעי הירי), ואיננו מביעים בזאת דעה האם אין ראיות נסיבתיות לצורך כתב האישום לגבי המנוחה שבה אנו דנים. כיון שמתנגדת המשפחה מטעמים דתיים של כבוד המת, סבורים אנו כי בנסיבות המקרה האיזון שערך בית המשפט קמא, בשעה שישנן כאמור ראיות לגבי נרצחים אחרים, אינו מצדיק התערבותנו בנושא הנתיחה. נוסיף, כי איננו מביעים דעה בנושא התגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, וחזקה על הנוגעים בדבר שיידרשו לנסיבות לפי הצורך. איננו נעתרים איפוא לעתירה. אנו משתתפים ביגון המשפחה, כמו ביגון שאר משפחות הקרבנות. ניתנה היום, ד בסיון התשע"ו (‏10.6.2016), שעה 0100. המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16046950_T01.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il