פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק בש"א 4694/14 בבית המשפט העליון בש"א 4694/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי מיום 26.6.2014 בדנ"א 3857/14 פסק-דין ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי (דנ"א 3857/14 – ג') מיום 26.6.2014 במסגרתה דחה את בקשתו של המערער לעיון חוזר בהחלטת הרשמת ל' בנמלך (דנ"א 3857/14 – א') מיום 11.6.2014 שבה דחתה הרשמת את בקשות המערער לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך העיקרי, אך הפחיתה את סכום האגרה לתשלום לסך של 150 ש"ח ואת סכום העירבון להפקדה לסך של 2,000 ש"ח. רקע והליכים 1. ההליך העיקרי, בגינו נדרשים התשלום וההפקדה, הוא עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבע"ם 3187/14, בו ניתנה רשות ערעור שביקשה המשיבה בשל שינוי נסיבות, ושונה פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין הסדרי הראייה של המערער ובנותיו הקטינות. 2. עם הגשת ההליך, ביקש המערער פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, בשל מצבו הכלכלי הקשה (בהיותו פושט רגל שמקבל השלמת הכנסה דרך המוסד לביטוח לאומי עם חובות גבוהים) שיביא לכך שכל עירבון שיפקיד יחולט לטובת המדינה. עוד טען המערער כי הוא שוהה מזה שבע וחצי שנים במעצר בית אשר מונע את יציאתו לעבודה, ובני משפחתו סייעו לו עד כה. עוד ציין בבקשתו כי הוא אינו מיוצג (אם כי יוער שציין גם כי בהכשרתו ומקצועו הוא עורך דין). 3. הרשמת דחתה כאמור את הבקשה ביום 11.6.2014 והפחיתה את הסכומים לתשלום והפקדה כאמור ברישה, בציינה כי ניכר שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן מהמשופרים. בהחלטה הדגישה הרשמת כי בעבר כבר הובהר למערער שעליו לפרט את מצבו הכספי ולהציג אסמכתות מתאימות, ולמרות זאת לא עשה כן בעניין זה. עוד ציינה לעניין העירבון כי המערער לא הוכיח שאינו יכול להסתייע במשפחתו שסייעה לו עד כה, וכן כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים להיעתר לבקשה במלואה. 4. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר ובה ראיות נוספות ביום 18.6.2014. הרשם דחה את הבקשה, בציינו שהליך "בקשה לעיון חוזר" נועד למקרים בהם חל שינוי נסיבות, ואין עניינה של הבקשה בכך, אלא בראיות נוספות שהיו חסרות בבקשה הראשונה. עם זאת, קבע הרשם, לאחר שבחן את הראיות, שאין בהן כדי לשנות מהחלטת הרשמת, לנוכח מתינותם היחסית של הסכומים לתשלום והפקדה לאחר ההפחתה שקבעה, ולנוכח סיכויי ההליך. הערעור 5. מכאן הערעור לפניי, בו טוען המערער כי נגד המשיבה ניתנו פסקי דין לתשלום הוצאותיו שלו, והיא מסרבת לשלם את החיובים האמורים, וזכותו לקזז את הסכומים האמורים, באמצעות אי תשלום אגרה ואי הפקדת עירבון בהליך זה. עוד טוען המערער כי כל מטרת הצו מושא ההליך העיקרי היא להתנגח בו בשל תביעה שהגיש לאכיפת הסדרי הראייה, וזאת בהתבסס על פסק הדין מושא העתירה שאימץ את הנאמר בבית המשפט המחוזי. המערער מוסיף כי כל סכום שישולם על ידו יחולט על ידי המרכז לגביית אגרות וקנסות, כפי שנעשה בבית המשפט המחוזי, ולכן העירבון לא יבטיח את הוצאות המשיבה ממילא. באשר לסיכויי ההליך, הוא מציין כי מדובר בעתירה לקיום דיון נוסף על פסק דין שקיבל בקשת רשות ערעור, ובהתאם להלכה הקיימת, ברי כי מדובר ב"'סוגיות על' שב'רומו של עולם'". עוד מציין כי קביעת הרשמים כי סיכויי ההליך נמוכים ניתנה ללא נימוק, וכן כי פסק הדין התבסס על הצהרות שקר ועל שיבוש הליכי משפט, בידוי ראיות ומצגי שווא. לטענתו, בית המשפט לענייני משפחה הפך את צו המניעה הזמני מושא הדיונים לקבוע, לנוכח פסק הדין מושא העתירה וזה נימוק נוסף שמחזק את סיכויי ההליך. דיון והכרעה 6. דין הערעור להידחות. פסק הדין שניתן בבית משפט זה (בע"ם 3187/14) קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע שלא יינתן צו להוצאות. עם ביטולו של פסק דין של בית המשפט המחוזי בטלות מאליהן הוראותיו לעניין הוצאות שנפסקו לטובת המשיב (ראו: ע"א 358/11 KRAFT FOODS GLOBAL BRANDS LLC נ' י.מרבה ישראל בע"מ (15.1.2012)). מכאן שטענתו בהיבט זה, לקיזוז או חיובי עבר של המשיבה כלפיו, נדחית. גם דין טענתו של המערער ביחס למטרת הצו מושא ההליך העיקרי, להידחות. המערער אינו מדייק בדברים, בלשון המעטה. בפועל, טענתו מבוססת על אמרת אגב של בית המשפט המחוזי ("עולה חשש כבד... ובאם אכן כך הדבר...") ללא שנקבעה לה כל השלכה מעשית. בית משפט זה ודאי שלא אישר את האמור, שיודגש שוב שאין בו משום הכרעה עובדתית או משמעות מעשית. באשר לחילוט כספי העירבון, יצוין כי בבית המשפט המחוזי לא חויב המערער בהוצאות, וכאשר ביקש לקבל את העירבון בחזרה, ההפקדה חולטה בשל חובותיו בהוצאה לפועל. כמובן שלא ניתן ללמוד ממצב זה, כי במקרה ויחויב המערער בהוצאות יקבל מרכז גביית אגרות וקנסות קדימות על פני המשיבה, שהעירבון נועד להבטיח את הוצאותיה ("ערבויות" קובץ נהלים של הנהלת בתי המשפט 6/20 (2009). elyon1.court.gov.il/heb/haba/menahel/doc/0620.pdf). 7. באשר לסיכויי ההליך, יש לזכור כי מדובר בעתירה לקיום דיון נוסף בתיק שכבר נדון בשלוש ערכאות. המערער טוען כי ניתנה בפסק הדין מושא העתירה רשות ערעור, מה שמעיד על חשיבות הסוגיה. אמנם בית משפט זה עמד בעבר על כך שיש לעיתים מקום להקל באמות המידה הנהוגות בבקשת רשות ערעור כאשר מדובר בתביעות הנוגעות להפרדת ילדים מהוריהם (למשל: בע"ם 94/14 פלונית נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים, בפסקה 13 (‏9.1.2014)), אך ספק אם אלה הנסיבות שהביאו לקבלת הבקשה. כפי שצוין בפסק הדין, אין בו סטייה ממשית מהכרעתו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי הצו יבוטל אם המערער יבצע את שהתחייב לו, ואם לאו, יושב על כנו. כל עניינו של פסק הדין מושא העתירה הוא יישום הוראותיו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעקבות שינוי בנסיבות, שהרי המערער חזר בו מהבטחותיו בבית המשפט המחוזי: "דין הערעור להתקבל – ברוח החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי – במובן זה שצו המניעה הזמני שנתן בית משפט השלום יוסיף לעמוד בעינו בשלב זה. ככל שהמשיב ישתף פעולה באופן מלא עם הבדיקות הנדרשות ויחתום על המסמכים הנדרשים, יודיע על כך פקיד הסעד בהקדם האפשרי לבית המשפט לענייני משפחה, וזה יוכל לבחון אם יש מקום לשנות את תנאי הצו הזמני שניתן, בשים לב בין היתר לעמדתם של גורמי הסעד. יובהר כי אין באמור משום נקיטת עמדה כלשהי לגופן של טענות המבקשת בדבר מסוכנות המשיב" (פסקה 8 לפסק הדין מושא העתירה). משמעו שבידי המערער המפתח לשנות את צו המניעה, ועליו לשוב ולהסכים לקיום הבדיקות ולחתום על המסמכים, כפי שעשה בבית המשפט המחוזי. משכך, מסכים אני עם קביעות הרשמים כי סיכויי ההליך אינם גבוהים, וכי כפי הנראה לא נפסקה בפסק הדין מושא העתירה הלכה חדשה או הלכה כלשהי, והעתירה לא עומדת בתנאים לקיומו של דיון נוסף. 8. לנוכח הכרעתי לעניין סיכויי ההליך, לא נותר לי אלא לדחות את הערעור, על אף שמוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המערער קשה. כאמור, ניכר כי בידיו המפתח לפתור את טענותיו, ואין מקום להקלה בסכומים המתונים אותם קבעה הרשמת בהחלטתה. אעיר כי רואה אני עין בעין עם נימוקי הרשמת והרשם באשר לשאלות הקשורות במצבו הכלכלי של המערער. גם לאחר שהגיש המערער ראיות נוספות, אין בפנינו פירוט מלא של מצבו הכספי. באשר לטענות כי משפחתו לא מוכנה לסייע לו עוד, לא די בטענות ללא אסמכתאות מתאימות. משכך, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול הדעת הרחב שמוקנה לרשמים בעניינים אלה (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012)). 9. סוף דבר, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון עד ליום 3.8.2014. לא יעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, ללא הודעה נוספת. ניתן היום, ח' בתמוז התשע"ד (6.7.2014). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14046940_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il