דוד בסקי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4690/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4690/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: דוד בסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ע' מודריק) מיום 2.5.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 22887-02-10 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן נשיא ע' מודריק) מיום 2.5.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 22887-02-10. 1. ביום 14.2.2010 הוגש נגד המערער כתב אישום לבית משפט השלום המחוזי בתל אביב המייחס לו שני אישומים: האישום הראשון עניינו בעבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); האישום השני עניינו בעבירת תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. 2. בדיון שנערך ביום 2.5.2010 ביקש המערער מהשופט לפסול עצמו מלדון בתיק מכיוון שאין זו הפעם הראשונה שבה הוא דן בעניינו: בעבר דן השופט בתיק פלילי שהתנהל כנגד המערער, הרשיע אותו וגזר את דינו. הבקשה הוגשה על ידי המערער עצמו שסרב להסתייע בסנגור שמונה לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית. בהחלטתו, שניתנה במעמד הצדדים, קבע השופט כי על פי הפסיקה עובדת ישיבתו בדין בהליך אחר שהתנהל כנגד המערער בעבר אינה פוסלת אותו מלדון בתיק הנוכחי בנסיבות בהן אין קשר או זיקה בין ההליכים. ביחס להליך הקודם, ציין השופט כי מדובר בהליך שהתקיים לפני למעלה מעשור ולמיטב זכרונו הסתיים בעסקת טיעון מבלי שנקבעו על ידו ממצאי מהימנות או קביעות אחרות שעלולות להשפיע על גיבוש עמדתו בהליך הנוכחי. אשר על כן, דחה השופט את הבקשה. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני במסגרתו שב המערער וטוען כי השופט דן בעניינו בעבר וכתוצאה מכך גיבש דעה לגבי אשמתו. המערער מוסיף וטוען כי השופט דן גם בעניינם של קרובי משפחתו והדבר הוביל ליצירת דעה קדומה אצלו בנוגע לכל המשפחה. לשיטתו, מראית פני הצדק מחייבת לאפשר לו להישפט בפני שופט שאינו מכיר אותו ואת עברו. כן סבור המערער כי השופט פיתח עוינות כלפיו אשר באה לידי ביטוי בהחלטות המורות לו לחדול מלדבר ובאזהרה כי התנהגותו עלולה להוביל להרחקתו מאולם הדיונים. 4. לאחר שעיינתי בחומר שבפני באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כאמור, עיקר טענותיו של המערער מבוססות על כך שהשופט דן בעניינו בעבר. השופט הבהיר בהחלטתו מיום 2.5.2010 כי מדובר בהליך נטול כל זיקה להליך הנוכחי. די בכך על מנת לדחות את הבקשה. בית משפט זה הבהיר בעבר כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים של אותו נאשם אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות. על מנת שישיבתו של שופט בתיק קודם תביא לפסילתו, על המערער להראות כי התקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות, אשר מעוררות חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן, פ"ד נא(4) 673, 677-676 (1997); ע"פ 669/03 עמיאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.2.2003); ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.12.2004); ע"פ 6510/04 מדינת ישראל נ' עזורי (לא פורסם, 12.8.2004)). המקרה דנן אינו נופל בגדרם של מקרים נדירים אלה שכן אין בין ההליכים כל קשר ענייני ואף אין להם רקע עובדתי משותף, ומשכך אין חשש כי בהכרעותיו של השופט במסגרת ההליך הקודם יש כדי להשפיע על עמדתו בהליך הנוכחי. 5. טענותיו של המערער באשר לעוינות שלכאורה מגלה השופט כלפיו, מבוססות על החלטותיו הדיוניות של בית המשפט. הלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות. רק במקרים קיצוניים, בהם החלטות אלו פוגעות בזכותו של בעל דין להליך הוגן, וכאשר עולה מהנסיבות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצידו של בית המשפט, תקום עילה לפסילתו של המותב הדן בתיק (ע"פ 1504/07 אליהו נעים ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2007); ע"פ 10796/05 שליסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.2005); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176-175(2006)). בהקשר זה כבר נפסק בעבר כי גם השתת סנקציות על הצדדים בשל התנהלותם מהווה חלק מניהול המשפט ואין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות (ע"פ 6288/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (לא פורסם, 23.10.2008)). המקרה דנן אינו נופל בגדרם של אותם מקרים קיצוניים ונדירים בהם החלטותיו הדיוניות של בית המשפט מעוררות חשש כאמור. מקריאת פרוטוקול הדיון שנערך ביום 2.5.2010 עולה כי הנאשם התפרץ בעת מתן החלטת בית המשפט ועל כן נאלץ בית המשפט להזהירו בכדי לאפשר את ניהולו התקין של ההליך. בנסיבות אלו, אף אם המערער חש כי קיים בעניינו חשש למשוא פנים, הרי שמדובר בחשש סובייקטיבי, אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות (ראו: ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 250-249 (1982); ע"פ 6271/03 נגאוקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.10.2003); מרזל, 115-114). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום ט"ז בתמוז התש"ע (28.6.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10046900_N01.doc יא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il