פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 469/18

חאלד אברהים אחמד מהדי נ. שר הביטחון

העותר ביקש לבקר את אמו החולה בעזה, ולאחר הגשת העתירה קיבל את האישור המבוקש.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 06/02/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 469/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר כניסה לעזה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבקר את אמו החולה בעזה, ולאחר הגשת העתירה קיבל את האישור המבוקש.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 469/18

חאלד אברהים אחמד מהדי נ. שר הביטחון

העותר ביקש לבקר את אמו החולה בעזה, ולאחר הגשת העתירה קיבל את האישור המבוקש.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש היתר כניסה לעזה כדי לבקר את אמו החולה. לאחר שלא קיבל מענה לפנייתו, הגיש עתירה לבג"ץ. יום לאחר הגשת העתירה, המשיבים אישרו את בקשתו. בעקבות זאת, הצדדים הסכימו למחוק את העתירה, אך נותרו חלוקים בשאלת הוצאות המשפט. העותרים טענו כי העתירה הייתה הכרחית כדי להניע את המשיבים לפעול, בעוד המשיבים טענו כי האישור ניתן במהירות. בית המשפט קבע כי המשיבים היו צריכים לטפל בבקשה ההומניטרית ללא צורך בעתירה, אך שיבח את המהירות שבה פעלו לאחר הגשתה. בסופו של דבר, העתירה נמחקה והמשיבים חויבו בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ע' ברון, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חאלד אברהים אחמד מהדי
  • עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע"

נתבעים

  • שר הביטחון
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • מינהלת התיאום והקישור (עזה)

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הגשת העתירה הייתה מוצדקת בשל חוסר מענה מצד המשיבים לפנייה מוקדמת.
  • הגשת העתירה היא שהניעה את המשיבים להעניק את הסעד.
  • קיימת סחבת וטיפול לקוי בבקשות הומניטריות מצד המשיבים.
טיעוני ההגנה
  • הסעד ניתן במהירות רבה לאחר הגשת העתירה.
  • הדיון התייתר סמוך להגשת העתירה ולפני שנקבע מועד לדיון.
  • העותרים לא הציגו ראיות להוצאותיהם.
מחלוקות עובדתיות
  • האם היה צורך בהגשת עתירה כדי לקבל את האישור המבוקש.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נמחקה בהסכמה לאחר שהסעד התקבל.
  • הדיון התמקד בשאלת פסיקת הוצאות משפט.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון

תגיות נושא

  • היתר כניסה
  • עזה
  • הוצאות משפט
  • הומניטרי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

1000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • החזר אגרה לעותרים

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 469/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 469/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. חאלד אברהים אחמד מהדי 2. עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע" נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מינהלת התיאום והקישור (עזה) בקשה בהסכמה מטעם העותרים למחיקת העתירה; ובקשה לפסיקת הוצאות בשם העותרים: עו"ד מוריה פרידמן שריר בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין השופט נ' סולברג: העותר, תושב ישראל, ביקש לבקר את אמו הקשישה והחולה במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שיפא בעזה. את בקשתו הגיש ביום 27.11.2017, מענה לא ניתן לה, ואז הגיש את עתירתו. העתירה הוגשה ביום 16.1.2018 ובו ביום הוחלט על קביעתה לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי; כך נעשה. העתירה נקבעה לדיון ליום 24.1.2018. בצהרי היום לאחר הגשת העתירה, 17.1.2018, התקבל במשרד ב"כ העותרים מכתב מאת המשיבים המאשר את בקשת העותר להיכנס לעזה למשך שלושה ימים. משהתקבל הסעד שנתבקש בעתירה, ביקשו ב"כ הצדדים לבטל את הדיון שנקבע ליום 24.1.2018, והסכימו על מחיקת העתירה. בעניין אחד נותרו ב"כ הצדדים חלוקים – הוצאות, ולבקשתם העלו את טיעוניהם בעניין זה על הכתב. ב"כ העותרים טוענים שהגשת העתירה היתה מוצדקת, משום שפניותיהם אל המשיבים לא הועילו, ולא ניתן היה להמתין עוד עקב מצבה הרפואי של האם. הגשת העתירה היא אשר הניעה את המשיב להעניק את הסעד שנתבקש, יום לאחר הגשת העתירה. לבד מסחבת, כשלו המשיבים, לטענת העותרים, גם בתיעדוף לקוי בטיפול בתנאי העומס המוטל עליהם. "המשיבים מסרבים להכיר בצורך הדחוף בשינוי מערכתי כולל לקליטה, טיפול, בחינה ואישור הבקשות". התרופה לפגמי הבירוקרטיה הנטענים על-ידי העותרים אצל המשיבים, היא, לפי הנטען – בתשלום הוצאות. בתגובותיהם מציינים המשיבים את הקצב המהיר באישור בקשתו של העותר למן הגשת העתירה, למחרת היום, בטרם דיון ולפני הוצאת צו על תנאי. ב"כ המשיבים מפנה לבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994) כתימוכין לטענתה שאם יוחלט על פסיקת הוצאות, הרי שיש לעשות כן על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהדיון התייתר סמוך למועד הגשת העתירה, לפני שנקבע מועד לדיון בה. עוד טוענים המשיבים כי העותרים לא פירטו ולא הביאו ראיות באשר לשיעור הוצאותיהם. דומני, כי צודקים העותרים בטענתם על כך שעניין הומניטארי שכזה, צריך היה להיות מטופל באופן מיידי. לא עתירה זו לבג"ץ היתה אמורה לדרבן את המשיבים לפעול, אלא דחיפות העניין כשלעצמו. מה שעשו המשיבים ביום שלאחר הגשת העתירה, היה עליהם לעשות שבועות ארוכים קודם לכן. עם זאת, בצד הנזיפה על המחדל שקדם להגשת העתירה, יש לשבח על המעשה הנמרץ שלאחר הגשתה. העותרים לא צרפו כל אסמכתא על תשלום שכ"ט עו"ד ועל שיעורו, והדבר אומר דרשני. העתירה נמחקת אפוא בזאת. המשיבים ישלמו לעותרים הוצאות בסך של 1,000 ₪. האגרה תוחזר לעותרים על-פי הדין. ניתן היום, כ"א בשבט התשע"ח (6.2.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18004690_O03.doc אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il