פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 4689/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4689/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 2. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיב 2: עו"ד ירון יחיאל פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. זוהי עתירה המופנית נגד החלטתו של בית-הדין הרבני הגדול לדחות את ערעורה של העותרת על החלטתו של בית-הדין האזורי בחיפה – לפיה אין בסמכותו לדון בזכאותה לחלק מזכויות הפנסיה של בעלה לשעבר, משיב 2. זאת, מן הטעם שהליכי הגירושין בין בני הזוג תמו לפני שנים רבות, וכעת מבקשת העותרת לפתוח מחדש את הדיון בהסכם הגירושין אשר נחתם בין השניים בעבר. 2. העותרת, שאינה מיוצגת, מבקשת מבית-משפט זה כי יורה לבית-הדין ליתן פסק-דין הצהרתי לפיו היא זכאית למחצית זכויות הפנסיה כאמור. באמתחתה טעמים שונים לכך: במסגרת הסכם הגירושין בין בני הזוג, אשר אושר על ידי בית-הדין הרבני, היא הסכימה לוותר על כלל זכויותיה הרכושיות שנצברו לאורך שנות החיים המשותפות עם משיב 2 בארצות הברית, אולם הסכם זה נכפה עליה וכעת היא מעוניינת כי יבחן מחדש; לבית-הדין נתונה הסמכות לדון בעניינה, על אף שגרושהּ מתגורר בארצות הברית, מאחר שבני הזוג נישאו והתגרשו בישראל והם בעלי משפחה ונכסים במדינה, ומאחר שכתבי בית-הדין נמסרו לו כנדרש; קביעותיה של ערכאה קמא כי היא אישה הלוקה בנפשה ותביעתה טורדנית, פגעו בכבודה; וזכותה למחצית קרן הפנסיה הינה זכות יסוד, התואמת את עקרון שיווי זכויותיהן של נשים. 3. בתשובתו, טוען משיב 2 כי דין העתירה להידחות על הסף באשר היא אינה מקימה עילה להתערבותו של בית-משפט זה בקביעותיה של הערכאה הרבנית. לדבריו, בצדק פסק בית-הדין הרבני כי הוא נעדר סמכות לדון בתביעה. על תביעת העותרת אף חלה התיישנות, באשר חלפו שבע שנים מאז שנחתם הסכם הגירושין בין בני הזוג. בהסכם זה, קיבלה העותרת את דירתם של בני הזוג בישראל וכן את זכויותיו לפנסיה שנצברו בישראל, והיא אף מחזיקה כיום בשלוש דירות. משיב 2 מוסיף כי העותרת מודעת לזכאותה להגיש תביעה בארצות הברית בנוגע לזכויותיה בקרן הפנסיה שלו שם, ולקבל את הסכומים המגיעים לה לפי החוק האמריקאי. 4. דינה של עתירה זו להידחות. את סמכותו להתערב בהחלטותיה של ערכאת השיפוט הדתית – שהיא רשות שיפוט עצמאית המחזיקה בסמכות לדון במחלוקות המובאות בפניה ולהכריע בהן – שואב בית-משפט זה מסעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה. אין זה מתפקידנו לשמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית-הדין הרבני, ועל כן הנטייה היא להשתמש בשבט הביקורת המופנה כלפיו במשורה, אך במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"צ 2829/03 פלונית נ' בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו (טרם פורסם, 16.1.2006); בג"צ 2593/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, בפסקאות 10-9 לפסק דיני (טרם פורסם, 16.8.2006)). נושא עתירה זו אינו נופל לגדר החריגים המצדיקים את התערבותו של בית-משפט זה. החלטתה של ערכאה קמא נתקבלה בהתאם לחוק בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שבו ניתנת לבתי-הדין הסמכות לדון בתביעה רכושית רק אם היא נכרכה בתביעת הגירושין עצמה, וכן בהתאם להלכה לפיה פרשנות מחודשת של הסכם בענייני רכוש, כמו גם שינוי או ביטול חלקים בו בלא שקיימת לכך הסכמה הדדית של בני זוג, אינה מקימה סמכות נמשכת לערכאה המקורית שאישרה אותו בעבר (בג"ץ 4111/07 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם, 27.7.2008)). בדין קבע, אפוא, בית-הדין הרבני כי הוא נעדר סמכות נמשכת ובקביעה זו אין מקום להתערב. מטעם זה, אנו דוחים את העתירה. העותרת תשלם למשיב 2 שכר טרחת עורך-דין בסך של 3,500 ש"ח. ניתן היום, כ' בתמוז התשס"ט (12.07.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09046890_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il