פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 4687/99

חברת מגדלי הקריה, באר-שבע נ. מדינת ישראל - עיריית באר-שבע

העותרים ביקשו לאכוף הסכם שלטענתם מהווה הסדר טיעון המקפיא הליכים פליליים נגדם, בעוד המשיבים טענו כי מדובר בהסכם אזרחי בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/11/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 4687/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הסדר טיעון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לאכוף הסכם שלטענתם מהווה הסדר טיעון המקפיא הליכים פליליים נגדם, בעוד המשיבים טענו כי מדובר בהסכם אזרחי בלבד.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 4687/99

חברת מגדלי הקריה, באר-שבע נ. מדינת ישראל - עיריית באר-שבע

העותרים ביקשו לאכוף הסכם שלטענתם מהווה הסדר טיעון המקפיא הליכים פליליים נגדם, בעוד המשיבים טענו כי מדובר בהסכם אזרחי בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, שעמדו לדין פלילי בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה, טענו כי חתמו על הסכם עם עיריית באר-שבע המהווה הסדר טיעון, לפיו בתמורה לתשלומים כספיים יוקפאו ההליכים הפליליים נגדם. העירייה טענה מנגד כי ההסכם שנחתם הוא אזרחי בלבד, וכי המשא ומתן להסדר טיעון פלילי לא הבשיל לכדי הסכמה. בית המשפט העליון בחן את המסמכים והטיוטות שהוגשו לו וקבע כי לא נכרת הסדר טיעון. נקבע כי למרות שייתכן ששולבו בהסכם מילים מתוך טיוטות קודמות של הסדר טיעון, ההסכם הסופי עוסק במישור האזרחי בלבד ואינו מחייב את רשויות התביעה בהליך הפלילי. לפיכך, העתירה נדחתה.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, ט' שטרסברג-כהן, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חברת מגדלי הקריה, באר-שבע
  • שאול מוסקוביץ
  • רמי כהן
  • יהודה חסון
  • אפריים ריגלר

נתבעים

  • מדינת ישראל - עיריית באר-שבע
  • עו"ד אלישע פלג

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההסכם שנחתם ביום 10.6.99 מהווה הסדר טיעון מחייב.
  • העותרים מילאו את חלקם בהסכם (תשלומים לעירייה).
  • על העירייה להקפיא את ההליכים הפליליים בהתאם להסכם.
טיעוני ההגנה
  • ההסכם שנחתם הוא אזרחי בלבד ואינו נוגע להליך הפלילי.
  • המשא ומתן להסדר טיעון לא הבשיל לכדי הסכם מחייב.
  • העירייה סירבה למחוק את שמות מנהלי החברה מכתב האישום, ולכן לא נכרת הסדר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ההסכם מיום 10.6.99 כולל הסדר טיעון פלילי או שהוא הסכם אזרחי בלבד?

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • טיוטות ההסכם בגלגוליהן השונים
  • המסמכים שהוגשו לעיון בית המשפט

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4687/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. חברת מגדלי הקריה, באר-שבע 2. שאול מוסקוביץ 3. רמי כהן 4. יהודה חסון 5. אפריים ריגלר נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל - עיריית באר-שבע 2. עו"ד אלישע פלג תאריך הישיבה: כ"ה בחשוון התש"ס (4.11.99) בשם העותרים: עו"ד מנחם סגל בשם המשיבה 1: עו"ד חיים טורקל עו"ד אלישע פלג בשם המשיב 2: עו"ד עדי הדר עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין העותרים עומדים לדין לפני בית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות שונות על חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-. לטענתם נחתם ביניהם לבין רשויות עיריית באר-שבע והתביעה, ביום 10 ביוני 1999, הסכם המכיל גם הסדר טיעון בעניינו של אותו כתב-אישום. על-פי אותו הסכם, אם ישלמו העותרים לעירייה תשלומים מסויימים, כי אז "יוקפאו" ההליכים הפליליים נגדם. מוסיפים העותרים וטוענים, כי הם מילאו את חלקם באותו הסדר טיעון, ואילו הוועדה המקומית מסרבת עתה למלא את חלקה שלה בהסדר, ועומדת היא על המשך ההליכים הפליליים. המשיבים אינם כופרים בהסכם שנכרת בין העותרים לביניהם, אלא שלטענתם הסכם זה אינו כלל הסדר-טיעון שעניינו ההליך הפלילי נגד העותרים. אכן, כך מוסיפים המשיבים וטוענים, היה משא-ומתן ממושך ביניהם לבין העותרים לכריתתו של הסדר טיעון, אלא שמשא-ומתן זה לא הבשיל לכדי הסדר טיעון מטעמים שאין צורך לעמוד עליהם עתה (בעיקרם: כיוון שמנהלי החברה ביקשו למחוק את שמותיהם כנאשמים במשפט הפלילי והעירייה לא הסכימה לכך). משלא נכרת הסדר טיעון, כך מסיימים המשיבים את טיעוניהם, ממילא אין להעלות עליהם כי הפרו הסכם שלא עשו. השאלה הנשאלת היא, איפוא, אם נכרת או אם לא נכרת הסדר טיעון הנסוב על המשפט הפלילי שהעותרים נאשמים בו. קראנו את המסמכים הרבים שהוגשו לעיוננו, והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי בא-כוח העותרים. בעוקבנו מקרוב אחרי השתלשלות המשא-ומתן שהיה בין העותרים לבין רשויות העירייה, ובעייננו בטיוטות ההסכם בגילגוליהן השונים, אין ספק קל בדעתנו כי לא נכרת הסדר טיעון בין העותרים לבין רשויות העירייה. אכן, להסכם שנכרת בסופו של משא-ומתן נשתרבבו, זעיר שם זעיר שם, מילים מתוך טיוטות קודמות שעניינן היה הסדר טיעון במשפטם הפלילי של העותרים; ואולם נעלה מספק כי לסופם של דברים עניינו של ההסכם מיום 10.6.99 אינו אלא בצידם האזרחי של יחסי העותרים והעירייה, ואין בו דבר שניתן לתארו כהסדר טיעון בצד הפלילי. אנו מחליטים לדחות את העתירה. העותרים ישלמו למשיבים שכר-טירחת עורך-דין בסכום של 10,000 ש"ח. היום, כ"ה בחשוון התש"ס (4.11.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99046870.G06