פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4684/11

אליהו עמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות הלבנת הון וסיוע לייבוא סם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/10/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4684/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות הלבנת הון וסיוע לייבוא סם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4684/11

אליהו עמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות הלבנת הון וסיוע לייבוא סם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הלבנת הון וסיוע לייבוא סם. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 25 חודשי מאסר בפועל ועל החברות שבבעלותו קנסות. המערערים ערערו לבית המשפט העליון בטענה כי העונש חמור מדי וכי קיימת חוסר אחידות בענישה בהשוואה למעורב אחר בפרשה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש נמצא בתוך טווח הסדר הטיעון עליו הסכימו הצדדים, וכי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, שכן עיקרון אחידות הענישה אינו מתמטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אליהו עמר
  • דנאור בנגב בע"מ
  • גולדן הדרום בע"מ

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר אינו חורג מטווח הענישה המוסכם בהסדר הטיעון.
  • אין מקום להשוואה בין עבירות הלבנת הון פליליות לבין עיצומים כספיים מנהליים.
  • עיקרון אחידות הענישה אינו מתמטי ויש להתחשב בנסיבות אישיות של כל נאשם.
טיעוני ההגנה
  • העונש בגין הלבנת הון צריך היה להסתכם בקנס בלבד או בעבודות שירות.
  • עבירת הסמים היא ברף התחתון (סיוע בסך 700 דולר).
  • קיימת חוסר אחידות בענישה בהשוואה למסייע אחר בפרשה שנדון לשנת מאסר אחת בלבד.
  • הקנס שהושת על החברות מחמיר מדי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש להשוות את עונשו של המערער לעונשו של שותף אחר בפרשה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 25264-08-10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תגיות נושא

  • הלבנת הון
  • סמים
  • ערעור פלילי
  • הסדר טיעון
  • אחידות הענישה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 4684/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4684/11 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערערים: 1. אליהו עמר 2. דנאור בנגב בע"מ 3. גולדן הדרום בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 25264-08-10 שניתן ביום 8.5.2011 על ידי כבוד השופט י' שפסר תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשע"ב (10.10.11) בשם המערערים: עו"ד קובי סודרי בשם המשיבה: עו"ד סיון רוסו בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' עמית: 1. במסגרת הסדר טיעון הורשעו המערערים על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן ב-8 עבירות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק הלבנת הון, התש"ס-2000, בצירוף סעיף 23 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער הורשע בנוסף בעבירה של סיוע לייבוא סם לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, עבירות הלבנת ההון בוצעו על ידי המערער במהלך השנים 2010-2008, באמצעות המערערות 2-3, שהן חברות בבעלותו ובניהולו העוסקות בניכיון שיקים. העבירות באו לידי ביטוי בכך שהמערערים לא דיווחו כנדרש לרשות לאיסור הלבנת הון על 8 עסקאות של ניכיון שיקים שנעשו על ידם בסכומים העולים על 50,000 ₪ והחייבים בדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון. המערער הורשע בנוסף בכך שסייע בידי אחר לייבא סם מסוג קוקאין במשקל של כ-2.3 ק"ג נטו מארגנטינה לישראל. הסיוע בא לידי ביטוי בכך שהמערער העביר סך של 700 דולר לידי יבואן הסם, ששהה באותה עת בברזיל, כדי לקדם את עיסקת הייבוא. על פי הסדר הטיעון בין הצדדים, הגבילה עצמה המדינה לטעון למאסר בפועל של 42 חודשים. לסופו של יום, גזר בית משפט קמא על המערער 25 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי של 15 חודשים לתקופה של שלוש שנים, והשית על המערערות קנס כספי בסך 35,000 ₪ כל אחת. על כך נסב הערעור שבפנינו. 2. המערער הלין על חומרת העונש, באשר לשיטתו העונש בגין העבירות של הלבנת הון צריך היה להסתכם בקנס בלבד במסגרת הועדה לעיצום כספי הפועלת על פי חוק איסור הלבנת הון, ולמצער, לעמוד לכל היותר על 6 חודשי עבודות שירות. אשר לעבירת הסמים, הצביע המערער על כך שמדובר בעבירה ברף התחתון, בהתחשב בכך שמדובר בסכום של 700 דולר בלבד. עיקר טיעונו של המערער התמקד בכך שהמסייע האחר ליבואן הסם, אשר מעורבותו בעיסקה היתה גדולה בהרבה, נדון לשנת מאסר אחת בלבד, ומכאן שעונשו של המערער היה צריך להיות פחות משנת מאסר, ולמצער לא לעלות על שנה אחת. המערערות טענו כי הקנס שהושת עליהן היה מחמיר בנסיבות העניין, והיה מקום להשית עליהן קנס סמלי, ולהבדיל בין שתיהן, באשר למערערת 3 יוחסו רק שני מעשים של אי דיווח. 3 אומר בקצרה, כי דין הערעור להדחות. הסכמה של צדדים לטווחי ענישה במסגרת הסדר טיעון, משמעה כי כל אחד מהצדדים סבר וקיבל כי טווחים אלה הם בגדרי הענישה הסבירה לעבירות מושא הסדר הטיעון, שאם לא כן, חזקה עליו שלא היה מסכים להסדר הטיעון. משכך, וכל עוד לא חרג בית המשפט מטווחי הענישה המוסכמים, על הצד המערער להצביע על טעמים חזקים בגינם ראוי לערכאת הערעור להתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית. במסגרת הסדר הטיעון במקרה דנן, הצדדים הסכימו על טווח ענישה של עד 42 חודשי מאסר בפועל. העונש של 25 חודשי מאסר אשר הוטל על ידי בית משפט קמא, אינו חורג כלל וכלל מטווח זה ואף מתקרב למחציתו. המערער לא הצביע על כל עילה המצדיקה את התערבותנו, ועל כך אוסיף את ההלכה הידועה לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת על נאשם בערכאה דיונית, אלא מקום בו העונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות, והמקרה שבפנינו אינו כזה. 4. לעניין העבירות של הלבנת הון, הרי שיש להבחין בין אי דיווח שמקורו בטעות בתום לב, לאי דיווח שנעשה מתוך מחשבה פלילית, כמו במקרה דנן. מכאן שההשוואה שעשה המערער לקנסות שהושתו על ידי הוועדה לעיצום כספי אינה במקומה. אף לא מצאתי ממש בהשוואה בין המערער לבין המסייע האחר בעבירת הסם, בהתחשב בעברו הפלילי של המערער ומנגד, הנסיבות המיוחדות של המסייע האחר, שהוא אחיו של העבריין העיקרי. לא אחת נאמר שעיקרון אחידות הענישה אינו עיקרון "מתמטי", ואינו שיקול יחיד המהווה חזות הכל. יש למוד את העונש בהתאם לנסיבותיו של כל נאשם ונאשם, ולא בהכרח יקיש בית המשפט מגזר הדין של נאשם אחד על נאשם אחר (ראו, לדוגמה, ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.7.2011); ע"פ 10358/08 אזברגה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.3.2010); ע"פ 2287/09 והבה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.1.2010)). אף לא מצאתי ממש בערעורן של המערערות על גובה הקנס שהושת עליהן, בהתחשב בכך שסכום העסקאות הלא מדווחות עמד על למעלה מחצי מליון ₪. 5. אשר על כן, דין הערעור להדחות. ניתן היום, י"ב בתשרי התשע"ב (10.10.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11046840_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il