פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4683/98
בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער: אנואר פארס
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בנצרת מיום 24.6.99 בת.פ. 508/97
שניתן על ידי כבוד השופט ע' זועבי
תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז התשנ"ט (29.6.99)
בשם המערער: עו"ד מקרין
בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל
פסק-דין
נגד המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום (ת.פ. 508/97) בו יוחסו לו עבירות של יבוא שני ק"ג הרואין מלבנון, החזקתו, סחר בו וקשירת קשר עם אחרים לביצוען של עבירות אלו. כן הורשע המערער ברכישת והחזקת 1500 ק"ג חשיש ואספקת חשיש לצריכה אישית של אחד משותפיו.
בשל הרשעתו בעבירות האמורות נדון המערער לשמונה-עשרה שנים מאסר, מתוכן חמש-עשרה שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי; וכן נשלל רשיון הנהיגה שלו למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא.
הערעור כוון כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד מידת העונש.
לקראת הדיון בערעור הוגשה לנו הודעה משותפת מטעם שני הצדדים, לפיה הגיעו לכלל הסדר טיעון: המערער חוזר בו מן הערעור כנגד ההרשעה - למעט ההרשעה בקשר להחזקת החשיש; והמדינה תבקש מבית המשפט להעמיד את עונש המאסר שנגזר על המערער, על שתים-עשרה שנים שמתוכן תהיינה שלוש שנים על תנאי. כן הוסכם בין הצדדים, שהמערער יחוייב בתשלום קנס בסך 20,000 ש"ח, כאשר עונש הפסילה יישאר בעינו.
המדינה מנמקת את הסכמתה להסדר האמור בשניים אלה: ראשית - בתשתית הרופפת של הראיות לעניין החזקת החשיש; ושנית - בעקרון אחידות הענישה ושמירת יחס נאות בין שותפים לעבירה, המציב את המערער בין השותף הזוטר שנדון לשש שנים מאסר בפועל לבין השותף הבכיר שנדון לאחת-עשרה שנים מאסר בפועל.
בנסיבות העניין לא ראינו טעם לדחות את ההסדר שהושג בין הצדדים. הערעור כנגד ההרשעה בעניין החשיש מתקבל אך נדחה בקשר לעבירות האחרות; ועונשו של המערער יועמד על שתים-עשרה שנים מאסר, שמתוכן תשע שנים תהיינה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, הכל כפי שהורה בית המשפט המחוזי. כן מטילים אנו על המערער קנס בסך 20,000 ש"ח שישולם בשני תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.7.99. עונש הפסילה מהחזק ברשיון נהיגה יישאר על כנו.
ניתן היום, ט"ו בתמוז התשנ"ט (29.6.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
98046830.H03