פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 4681/15
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4681/15
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט א' שהם
העותרים:
1. כפר אדומים כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ
2. שכונת אלון בכפר אדומים אגודה שיתופית
3. שכונת נופי פרת בכפר אדומים
4. אגודה שיתופית מצפה יריחו בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. השר להגנת הסביבה
2. מפקד פיקוד המרכז
3. ראש המינהל האזרחי
4. הרשות המוסמכת לפי צו בדבר הגנה על הטבע
5. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
6. אנג'ום סלימאן
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אבי סגל ועו"ד יעל סינמון
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד רועי שויקה
בשם המשיבה 5:
עו"ד הודיה יצחק
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרים כי נורה למשיבים 5-1 לנמק מדוע אינם פועלים למניעת רעיית צאן בשמורת הטבע המוכרזת נחל פרת, המצויה במדבר יהודה, באזור יהודה ושומרון (להלן: שמורת הטבע או השמורה). כן מבקשים הם כי נורה למשיבים 4-1 לנמק מדוע אינם נוקטים הליכים פליליים נגד המעורבים ברעיית צאן בשטח השמורה.
לטענת העותרים, בשטחי השמורה מתבצעת רעיית צאן, בהיקף הולך וגובר בשנים האחרונות, המסבה נזקים חמורים לצמחייה, לבעלי החיים ולמי המעיינות שבשמורה. זאת, כך נטען, בניגוד לדינים החלים על שמורת הטבע נחל פרת, המסדירים את המותר והאסור לעשות בה. בפרט מתייחסים העותרים למשיב 6 ובני משפחתו המתגוררים בשטח שמורת הטבע. העותרים מלינים על עצם נוכחותם הקבועה בשטחי השמורה, כמו גם על הפגיעה שמסבים בעלי החיים המוחזקים על-ידם למשאבי הטבע שבשמורה. טענתם המרכזית של העותרים הינה כי לא מתבצעת כל אכיפה – מנהלית או פלילית – על-ידי המשיבים האמונים על ההגנה על ערכי הטבע שבשמורה, וזאת על אף שהתריעו בעניין שוב ושוב בפני הגורמים המוסמכים.
2. בתגובתם לעתירה, הבהירו המשיבים כי הם חולקים עם העותרים את הדאגה לשמירת הטבע בשמורה ומסכימים כי יש ברעייה בלתי מבוקרת כדי להסב נזק לשטחה, אך חולקים על טענותיהם באשר ל"מחדלי" האכיפה בעניינים אלה. המשיבים הפנו לתכנית המתאר המפורטת החלה בשמורה (51/16) הקובעת כי רעיה בשטח השמורה טעונה היתר, אך מבהירה גם כי שימושים שהיו קיימים בשטח השמורה לא ייפגעו כתוצאה מפרסום התכנית. בהקשר זה, ובעניינו הספציפי של המשיב 6, הפנו המשיבים לבג"ץ 2303/04 נבות נ' אלוף פיקוד מרכז (14.8.2008), במסגרתו נקבע כי המשיב 6 ובני משפחתו מתגוררים בשטח השמורה שנים רבות עובר להכרזתה ככזו. לצד זאת, פורטו בתגובת המשיבים פעולות פיקוח ואכיפה המתקיימות בשטח השמורה – הן בתחום הבנייה הבלתי חוקית, הן בתחום ההגנה על החי והצומח. המשיבים ציינו כי החל באביב הקרוב, ובמשך מספר עונות, עתידים המשיבים לבצע "פיילוט" במסגרתו ייאספו נתונים שיאפשרו לגורמי המקצוע לקבוע את כושר הנשיאה של השמורה. מאחר שרעיית צאן המתבצעת באופן מבוקר יכולה לשאת עמה אף תרומה סביבתית, מציינים המשיבים כי על יסוד המידע שייאסף בפיילוט, יפעלו הם להתאמת הרעייה בשמורה לכושר הנשיאה של שטחיה.
3. כידוע, בית המשפט אינו נוהג להתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בקביעת מדיניות האכיפה. זאת, שכן "התפקיד של אכיפת החוק מוטל על הרשויות המוסמכות של המינהל הציבורי, ולא על בית המשפט. בידי הרשויות המוסמכות מופקדים המשאבים הנדרשים לאכיפת החוק. משאבים אלה לעולם אינם מספיקים לצורך אכיפה מלאה של כל החוקים. לכן, שומה על הרשויות המוסמכות לכלכל את צעדי האכיפה במסגרת המשאבים, בהתאם למדיניות אכיפה ולפי סדרי עדיפות המשתנים עם הנסיבות" (בג"ץ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ נד(1) 112 (11.1.2000). בית המשפט יהיה נכון להתערב רק במקרים בהם נמצא כי ישנה התנערות מוחלטת או הימנעות בלתי סבירה של הרשויות מאכיפת החוק או מקום בו הוכח כי נפל פגם מהותי, כגון חוסר סבירות קיצוני, הפוגם בחוקיות סדרי העדיפויות שנקבעו לצורך כך (בג"ץ 1555/06 קינג נ' עיריית ירושלים (15.5.2006); בג"ץ 1161/06 תנועת "אנחנו על המפה" נ' שר הבטחון (14.10.2007); בג"ץ 6243/08 התנועה לשמירת אדמות הלאום נ' שר הבטחון (2.12.2010); בג"ץ 2223/15 רגבים נ' שר הביטחון (22.7.2015)). לא זה הוא המקרה שבפנינו.
כעולה מתגובת המשיבים, בשטחי השמורה מתבצעות פעולות אכיפה שונות, אף שמידתן אינה משביעת רצון לשיטת העותרים. המשיבים ערים לנזקים שעשויים להיגרם מרעייה בלתי מבוקרת בשטחי השמורה, ועל פי הצהרתם, בכוונתם לפעול בעניין זה כבר באביב הקרוב. מעיון בחלופת המכתבים שצורפה, עוד בינואר 2013 הודיעו המשיבים כי בכוונתם לקדם עבודת סקר אקולוגית אשר תבדוק את הקשר שבין היקף רעיית הצאן לבין איכות שמירת הטבע בשמורה. אכן, בחלוף למעלה משלוש שנים מוטב היה לו המשיבים היו משלימים את שהצהירו כי בכוונתם לעשות. יחד עם זאת, משהובהר כי תכנית ה"פיילוט" בשטח השמורה תצא לדרכה כבר בחודשים הקרובים, ומאחר שאין דרכו של בית המשפט זה להתערב בסדרי העדיפויות של הרשות בעניינה אכיפה, אני סבור כי אין עילה המצדיקה את התערבותנו.
4. אשר על כן, דין העתירה להידחות. בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ז' באדר ב' התשע"ו (17.3.2016).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15046810_E10.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il