פלונית נ. שר הבינוי והשיכון

2 בבית המשפט העליון עע"ם 4675/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר המערערים: פלונית ו-6 אח' נגד המשיב: שר הבינוי והשיכון המבקשת להצטרף כ"ידיד בית המשפט": עמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 20.4.2024 בעת"ם 29478-09-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון תאריך ישיבה: כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 יולי 2024) בשם המערערים: עו"ד רעות שאער, עו"ד עודד פלר בשם המשיב: עו"ד נטע אורן, עו"ד מתן שטיינבוך בשם המבקשת להצטרף כ"ידיד בית המשפט": עו"ד הילה שרון, עו"ד חנאן אלסאנע פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. האם נדרשת במקרה זה הכרעה בשאלת הזכאות לסיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות שאינן בעלות מעמד חוקי בישראל? הגם שביסודו של ההליך מצויה סוגיה חשובה – הבטחת התנאים לכך שקרבנות אלימות במשפחה יקבלו סיוע לעזיבת הסביבה שבה הם מצויים או מצויות – איננו סבורים שהתשתית העובדתית שבפנינו מאפשרת בעת הנוכחית בירור של השאלה כפי שזו הוצגה בהליך דנן. 2. הערעור כוון מלכתחילה, בעיקרו של דבר, לכך שנורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 20.4.2024 (עת"ם 29478-09-22, השופט א' רון). באותו מקרה נדונה עתירה שהגישו המערערת 1 (להלן: המערערת) וילדיה נגד המשיב, שר הבינוי והשיכון. המערערת היא נפגעת אלימות במשפחה שהייתה נשואה לאזרח ישראלי, ולאחר שנפרדה ממנו נמסר לה כי אינה זכאית לקבל סיוע חירום בתשלום שכר דירה בשל כך שאינה בעלת מעמד חוקי בישראל. בעתירה נטען כי יש להורות למשיב לעגן בנוהל 08/25 "נפגעי אלימות במשפחה" (להלן: הנוהל) כי מעמדה החוקי של נפגעת אלימות לא יהווה תנאי לקבלת סיוע חירום בתשלום שכר דירה. העתירה הייתה בעלת אופי עקרוני והייצוג בה, לרבות בערעור דנן, הוא מטעם האגודה לזכויות האזרח. אולם, הלכה למעשה, עניינם הפרטני של המערערים נפתר עוד במהלך ההתדיינות בפני בית המשפט המחוזי. זאת, לאחר שרישיון הישיבה של המערערת בישראל הוארך. כך היא עמדה בתנאי הסף לצורך בחינת בקשתה לסיוע בדיור, וסיוע כאמור הוענק לה לתקופה של שלושה חודשים. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי בכל הנוגע לעניינם הפרטני של המערערים העתירה הפכה תיאורטית. עוד קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי "אין בנמצא באמת עותר ציבורי כלשהו שפנה למשיב", וכי פנייתה של המערערת אליו לא כללה במקור התייחסות לנוהל בכללותו. 3. הערעור שבפנינו מתמקד בפן העקרוני של הסוגיה. נטען בו, בעיקרו של דבר, כי מעמדה החוקי של נפגעת אלימות במשפחה בישראל לא צריך להוות תנאי למתן סיוע חירום בשכר דירה. 4. בתשובתו מיום 28.3.2024 טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהיעדר עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בהקשר זה הדגיש המשיב כי לגישתו התנייתה של הענקת סיוע בשכר דירה למי ששוהה בישראל כדין, מכוח היתר שהייה או למצער מכוח החלטה שיפוטית המונעת את הרחקתו, היא החלטת מדיניות סבירה וראויה שאין מקום להתערב בה. 5. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 5.5.2024 הגישה עמותת "איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי" בקשה להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט". בבקשה הודגשה החשיבות הנודעת למתן סיוע כלכלי לנשים המבקשות לצאת ממעגל האלימות. 6. בהודעה מיום 30.6.2024 מסר המשיב כי ביום 15.5.2024 עודכן נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 1.14.0001 "הסדרת עבודתה של הוועדה המקצועית המייעצת לשר לפי סע' 7 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022" (להלן: נוהל הוועדה ההומניטרית) כך שנקבע בו כי ככל שהליך מדורג לרכישת מעמד הופסק בעקבות אלימות במשפחה, ותוגש בהקשר זה בקשה מתאימה – יוארך היתר השהייה או רישיון הישיבה של נפגעת האלימות עד לקבלת החלטה בבקשתה למעמד. אשר על כן, כך נטען, למשך תקופה זו היא תעמוד בתנאי הסף הנוגע לשהייה כדין בישראל לצורך הגשת בקשה לסיוע בשכר דירה. 7. מנגד, המערערים טענו בתגובתם מיום 15.7.2024 כי הסעד המבוקש על ידם בערעור אינו נוגע רק לנשים שהחזיקו בהיתר שהייה כלשהו מלכתחילה, אלא גם למי שבעת שהגישה את בקשת הסיוע לא הייתה בעלת מעמד או היתר שהיה בתוקף. 8. ביום 30.7.2024 התקיים בפנינו דיון אשר בו הבהירו באי-כוח המשיב כי ישנם נהלים נוספים של משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה) שנותנים מענה מיידי לנשים ללא מעמד חוקי בישראל הסובלות מאלימות של בן זוג. כך למשל, הפנו באי-כוח המשיב לתקנון העבודה הסוציאלית של משרד הרווחה שבו קבועים קריטריונים שונים שנועדו לתת מענה לנשים הסובלות מאלימות במשפחה, בין היתר בדרך של זכאות לשהייה במקלט ייעודי עבור אוכלוסייה זו. 9. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי התשתית העובדתית שביסוד ההליך אינה מאפשרת את המשך הדיון בו. לאמיתו של דבר, התשתית העובדתית והמשפטית שנדונה בבית המשפט המחוזי נגעה במידה רבה לעניינם הפרטני של המערערים, ובהתאם לכך התייחסה באופן קונקרטי לנוהל העוסק במתן סיוע בשכר דירה. לעומת זאת, מהדיון בערעור עלה כי ישנם נהלים נוספים הרלוונטיים לטיפול בעניינה של נפגעת אלימות שהיא מחוסרת מעמד, אשר עשויים לתת לה פתרונות רלוונטיים, כמו שהייה במקלט מוגן. נהלים אלה נמצאים, כך למדנו, בתחום אחריותו של משרד הרווחה, שכלל לא צורף כמשיב לעתירה, וממילא לערעור. אכן, כלל משרדי הממשלה הם חלק מאותה אישיות משפטית, אך כאשר עומדות על הפרק החלטות של משרדי ממשלה שונים, התייחסות ספציפית להחלטות שהתקבלו על-ידי כל אחד מהם היא הכרחית. 10. מבלי שנדרשת אפוא הכרעתנו, נבקש להבהיר שאין בפסק דיננו כדי לגרוע מן החשיבות הנודעת לכך שרשויות המדינה יפעלו למתן מענה לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה. 11. אשר על כן – דין הערעור להידחות. טענות הצדדים שמורות. בנסיבות שפורטו, אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ה (03 נובמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת