פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 466/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 466/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד מיכל מיכלין-פרידלנדר; עו"ד אבישי קראוס פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר לרישיון שימוש לצרכים רפואיים בסם מסוג קנביס, בשל "כאבים כרוניים" שמהם הוא סובל לטענתו. 1. בהמשך לתכתובת בין הצדדים שבגדרה לא אושרה בקשת העותר האמורה, הוגשה ביום 5.9.2012 בקשה נוספת מטעמו לקבלת רישיון שימוש בקנביס לצרכים רפואיים, שנתמכה בהמלצת ד"ר אליעד דוידסון, מנהל יחידת הכאב בבית החולים "הדסה עין כרם". בבקשה זו ציין ד"ר דוידסון כי העותר הפסיק שימוש קודם בסמים מסוג אופיאטים וכי ידוע לו על שימוש קודם של העותר בקנביס. ביום 22.10.2012 השיבה לבקשה ד"ר לזר ממשרד הבריאות, המוגדרת כ"מנהל" לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, בלשון הזו: "מאחר ומשתמש בקנביס ללא רישיון אבקש מידע אודות היסטוריה התמכרותית ורישום פלילי". ד"ר דוידסון השיב כי מעולם לא נדרש לברר רישום פלילי של מטופל, והוא אינו יודע אם זה תפקידו. בין לבין, הגיע בפקס למשרדי המנהל בבית החולים אברבנאל העתק הרישום הפלילי של העותר, וזאת "ממקור שאינו ידוע" (סעיף 9 לתגובת המשיבה). ביום 4.12.2012 ניתנה החלטת המנהל, ובה נדחתה בקשת העותר לרישיון. 2. בעתירה שלפנינו, הלין העותר – שאינו מיוצג – על החלטת המנהל לדחות את בקשתו לרישיון שימוש בקנביס לצרכים רפואיים. בתגובת המשיבה לעתירה צוין כי אין כל דרישה לקבלת רישומו הפלילי של אדם לצורך קבלת החלטה בבקשות רישיון לשימוש בקנביס לצרכים רפואיים, וכי הדין הקיים אף אינו מאפשר זאת. על כן, בקשתה של ד"ר לזר לקבל לעיונה את הרישום הפלילי של העותר (או לקבל פרטים כלליים בעניין עברו הפלילי) מעוררת קשיים. בעקבות זאת, הובא עניינו של העותר לבחינה חוזרת על-ידי "מנהל" אחר, ד"ר בעז לב, שלא היה מודע לפרטים נוספים לרבות עברו הפלילי של העותר. לעיונו של ד"ר לב הובאו המסמכים הרלוונטיים שהוגשו מטעם העותר, כמו גם תדפיס אשפוזים פסיכיאטריים של העותר, ותעודת רופא שנערכה על-ידי סגן הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד העותר. ביום 23.4.2013 ניתנה החלטת ד"ר לב, שבה נדחתה הבקשה. בהחלטתו, התייחס ד"ר לב להיסטוריה הפסיכיאטרית של העותר שלא קיבלה התייחסות של ממש בבקשתו, ומצא כי בהיעדר תמונה רפואית שלמה – לא ניתן לשלול את האפשרות ששימוש בקנביס לא ישרת את מצבו הרפואי של העותר, על רקע האבחנות הפסיכיאטריות הידועות והטיפול בהן, כמו גם נטייה אפשרית להתמכרות. עם זאת, צוין כי ניתן יהיה לשוב ולשקול את הבקשה אם יוגש פירוט נוסף לבקשה, לרבות פירוט אבחנת הכאב ופירוט ניסיונות הטיפול המקובלים עד כה; אישור של מרפאת כאב כי טיפול ומעקב יבוצעו על-ידיהם אם תאושר הבקשה; חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבו הנפשי הנוכחי של העותר; פירוט מסודר של כלל אבחנותיו הרפואיות של העותר והטיפול בהן, והתייחסות לשאלה אם יש בכך כדי להשליך על נושא הטיפול בקנביס. בהודעתו מיום 2.6.2013 מסר העותר כי הוא עומד על עתירתו, ומתנגד לדרישת ד"ר לב לקבל חוות דעת פסיכיאטרית. 3. נוכח קבלת ההחלטה החדשה של ד"ר לב, נדמה כי בשלב זה התייתרה העתירה ודינה להימחק. אכן, אין חולק כי הטיפול בבקשתו של המבקש לרישיון לקבל קנביס רפואי עובר להגשת העתירה עורר קשיים, נוכח בקשת המנהל לקבל לעיונו את הרישום הפלילי של העותר בהיעדר הסמכה בדין. מתגובת המשיבים עולה כי הופקו הלקחים מהשתלשלות העניינים האמורה, וחודדו הנהלים בעניין זה. בין היתר, כלל המנהלים המוסמכים הונחו כי אין לבקש את רישומו הפלילי של מבקש. כמו כן, נערך תיקון בטופס הגשת הבקשה ושאלת עברו הפסיכיאטרי של מבקש הרישיון שונתה משדה רשות לשדה חובה. אשר לעניינו הפרטני של העותר – בעקבות הגשת העתירה נבחנה בקשתו מחדש, וניתנה החלטה עניינית ומנומקת, נעדרת זיקה לנושא הרישום הפלילי, שבה לא מצאנו עילה להתערבות. זאת במיוחד נוכח העובדה שההחלטה מותירה בידי העותר את האפשרות להגיש את הפירוט הנוסף שעליו עמד ד"ר לב. ככל שיבחר העותר להגיש פירוט זה, הנחתנו היא כי בקשתו תיבחן מחדש לגופה במהירות הראויה. בשלב זה העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בסיון התשע"ג (‏4.6.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13004660_M07.doc יב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il