פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4658/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופטת י' וילנר
העותרים:
1. ד"ר פחרי חסן
2. עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליט המדינה
2. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים
3. פרקליט מחוז חיפה
4. משטרת ישראל
5. אמנון הדרי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד עביר אסדי; עו"ד צחי פיסטל; עו"ד רונן שקלרש; עו"ד ספיר טלומק
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד יעל מורג יקו-אל
בשם המשיב 5:
עו"ד ברק בר-שלום
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי נורה למשיבים 4-1 (להלן: המדינה) לבוא וליתן טעם מדוע לא יעמידו את המשיב 5 (להלן: הדרי) לדין פלילי בגין זיוף, התחזות כבעל תעודה, העברת הדרכות שלא בסמכות ועוד.
רקע והליכים קודמים
2. ביום 28.6.2016 הגישו העותרת 2, היא עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל, והעומד בראשה – הוא העותר 1 (להלן: העותר), תלונה למשיבה 4 – משטרת ישראל, נגד הדרי. בתלונה נטען, בין היתר, כי הדרי העביר לרופאי שיניים הכשרות לשימוש בגז צחוק על אף שלא הוסמך כרופא שיניים, וכי בסיום הכשרות אלו מסר הלה למשתתפים תעודות הסמכה חתומות על-ידי רופאי שיניים, וזאת ללא ידיעת אותם רופאים (להלן: תעודות ההסמכה). עוד נטען כי הדרי הנפיק לרופאי שיניים אישורי תקינות מזויפים למערכות גז צחוק. בעקבות הגשת התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד הדרי בחשד לזיוף, התחזות כבעל תעודה, העברת הדרכות שלא בסמכות ועוד. במסגרת החקירה נתפסו תעודות ההסמכה והדרי נחקר ואף עומת עם הרופאים אשר חתימותיהם התנוססו על התעודות האמורות. כן נחקרו הרופאים אשר השתתפו בהכשרות שערך הדרי; כמו גם בעלי תפקידים רלוונטיים במשרד הבריאות; והרופאים אשר חתימותיהם הופיעו על תעודות ההסמכה.
3. בהמשך לכך, ביום 6.8.2018 הודיעה פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) על סגירת תיק החקירה נגד הדרי וזאת בשל "חוסר ראיות מספיקות". העותרים הגישו ערר על החלטה זו למחלקת העררים בפרקליטות המדינה (להלן: מחלקת העררים). הערר נבחן על ידי המשיב 2 – המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אשר דחה את הערר בהחלטה מיום 16.6.2019 תוך שצוין כי הדרי "נחקר באזהרה... אישר חלק מהחשדות המיוחסים לו בתלונה ומסר להם הסבר ושלל את היתר... בדיקה העלתה כי החוק אכן לא קובע הגבלות בדבר העברת הדרכות מסוג זה... באשר לטענות הזיוף השונות, רופאי השיניים הרלוונטיים נחקרו, חלקם שללו את הטענות, חלקם אישרו נסיבות שמסר העורר להגנתו וביחס לעדות חלקם עלו סתירות המעוררת קשיים ראייתיים". כמו כן, צוין בהחלטת הערר כי ברקע לתלונה שהוגשה על-ידי העותרים, עומדת תלונה מוקדמת שהגישו הדרי ואחרים נגד העותר. נוכח כל האמור, נקבע כי לא קיימות ראיות מספיקות על מנת להעמיד את הדרי לדין.
על החלטה זו נסבה העתירה שלפנינו.
העתירה דנן
4. בעתירתם שבים העותרים על עיקר טענותיהם בערר ומוסיפים כי די בקיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של הדרי על מנת להצדיק התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה בענייננו. עוד נטען כי הסתירות בגרסאותיהם של עדים שונים, שעליהן עמד המשנה לפרקליט המדינה בהחלטתו, נבעו מן העובדה שהדרי הציג עצמו כרופא רק בחלק מההכשרות שהעביר; וכי ייתכן שההחלטה הנדונה אינה מבוססת על שיקולים ראייתיים גרידא, וזאת נוכח התייחסותה למאבק המשפטי המתנהל זה מכבר בין העותר לבין הדרי. לבסוף, נטען כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בהעמדתו של הדרי לדין פלילי שכן שימוש בגז צחוק ללא הכשרה מתאימה עלול לגרום לפציעות קשות ואף למוות.
5. בתגובת המדינה נטען כי דין העתירה להידחות נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה בהחלטה על העמדה לדין פלילי, וכן מאחר שההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד הדרי, כמו גם ההחלטה בערר, התקבלו לאחר בחינה יסודית של הראיות הרלוונטיות. כמו כן, נטען כי החקירה המשטרתית שהתקיימה בעניינו של הדרי העלתה כי רק מיעוט מרופאי השיניים אשר השתתפו בהכשרותיו העידו שהלה הציג עצמו כרופא, וכן נטען כי הדין אינו מחייב שהכשרות לשימוש בגז צחוק תועברנה על-ידי רופאים בלבד. עוד נטען כי אף גרסתו של הדרי בחקירה, לפיה חתימותיהם של רופאים נוספים הופיעו על תעודות ההסמכה מאחר שאלו סייעו לו בעבר בהכנת תוכנית הכשרה לרופאים – תומכת במסקנה כי קיים קושי ראייתי להעמידו לדין פלילי.
6. הדרי טוען בתגובתו לעתירה כי רשויות החקירה ערכו במקרה דנן חקירה מקיפה ויסודית וכי חומר הראיות הרלוונטי נבחן מספר פעמים על-ידי גורמים שונים, וביניהם הפרקליטות ומחלקת העררים. משכך, נטען כי ההחלטה שלא להעמידו לדין מצויה בתוככי מתחם הסבירות. לבסוף, צוין כי העותר הגיש את העתירה דנן אך כנקמה בגין ההליכים המשפטיים שהדרי יזם נגדו בעבר.
דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות המשיבים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק ורשויות התביעה.
כידוע, לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זה להחלטה על אי העמדה לדין וסגירת תיק חקירה. נפסק לא אחת כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו שלו, והתערבותו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם החלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני (ראו למשל: בג"ץ 8150/13 כרסנטי נ' פרקליטות המדינה - המחלקה הפלילית, פסקה 5 (6.8.2014); בג"ץ 1019/15 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי, פסקה 10 (14.7.2015); בג"ץ 8814/18 שלו נ' מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 8 (27.1.2019)). הלכה זו תקפה ביתר שאת בכל הנוגע להחלטות שעניינן דיות הראיות – אשר, מטבע הדברים, הן החלטות המבוססות על הידע, המקצועיות והניסיון של הגורמים המקצועיים בשאלת הערכת טיב הראיות. לפיכך, התערבות בית משפט זה בכל הנוגע לשיקול דעת רשויות התביעה במקרים אלה תהיה מקום בו ההחלטה היא בלתי סבירה בעליל.
8. במקרה הנדון, ההחלטה שלא להעמיד את הדרי לדין מבוססת על הקביעה כי אין די בראיות נגדו כדי להעמידו לדין פלילי, ולא מצאתי כי החלטה זו לוקה בחוסר סבירות קיצוני המקים עילה להתערבות בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים כאמור. זאת, בייחוד נוכח החקירה הנרחבת והמקיפה אשר על יסודה התקבלה ההחלטה שלא להעמיד את הדרי לדין – חקירה אשר במהלכה, בין היתר, נחקר הדרי תחת אזהרה, נחקרו עדים רלוונטיים שונים, נתפסו תעודות ההסמכה, ואף נערכו עימותים בין הדרי לבין הרופאים שחתימותיהם התנוססו על תעודות ההסמכה.
9. סוף דבר: העתירה נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' בשבט התש"ף (4.2.2020).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
19046580_R05.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il