נעמאן חרבאווי נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 4652/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4652/15 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז העותר: נעמאן חרבאווי נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. בית משפט שלום בירושלים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד יעקב שבת פסק-דין השופט י' עמית: העתירה שבפנינו מופנית כנגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) שלא להיעתר לבקשת העותר, לעכב את ההליכים כנגדו בת"פ (השלום ירושלים) 4330-09. לעתירה צורפה בקשה למתן צו ביניים להורות לבית משפט השלום לעכב את ההליכים עד להכרעה בעתירה זו. 1. בשנת 2009 הוגש כנגד העותר ונאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים), כתב אישום המייחס להם עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975. הנאשמים הנוספים הורשעו ודינם נגזר במסגרת הסדר טיעון, אך עניינו של העותר המשיך להתברר. עובר לשלב ההוכחות החליף העותר את בא כוחו ועתר לדחיית הדיון, אך בקשתו נדחתה. על כך עתר העותר לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, עתירה שנדחתה על הסף, מן הטעם שאין מקום להתערב בהחלטת ביניים בהליך פלילי (בג"ץ 1900/15 פסק דין מיום 22.3.2015) (להלן: העתירה הקודמת). ביום 19.5.2015 הגיש העותר את סיכומיו לבית משפט קמא, בהם לא טען לגופו של עניין, אלא הלין על פגמים דיוניים מהותיים בהליכי בית משפט קמא. ביום 24.6.2015 פנה העותר ליועמ"ש בבקשה לעכב הליכי המשפט המתנהל כנגדו, בטענה לליקויים חמורים בחקירה ובמיצוי בירור האמת, שאינם מאפשרים לו להעמיד הגנה אפקטיבית. בהחלטתו מיום 30.6.2015 דחה היועמ"ש את בקשתו של העותר. 2. על כך נסבה העתירה שבפנינו. העותר טוען כי כתב האישום כנגדו נבנה על יסוד חקירות מגמתיות ולקויות, אשר ממצאיהן מוטים ושגויים, וכי העותר לא קיבל את יומו בבית המשפט, ונמנעה ממנו האפשרות להציג הגנה בפני כתב האישום. לטענת העותר, הנסיבות החריגות בעניינו, והליקויים המהותיים בתיק מחייבים את עיכוב ההליכים, וכי דחיית בקשתו לעיכוב הליכים הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני, בייחוד בנוסח הלאקוני והקצר של הודעת הדחייה. 3. דין העתירה להידחות על הסף, ויש לתמוה על הגשתה בכלל ובעיתוי הנוכחי בפרט. בהתחשב בכך שהחלטה לעכב הליכים בהליך פלילי תינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם, אשר לא מתקיימים בענייננו (וראו הנחיה מס' 4.3030 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה) (להלן: הנחיות היועמ"ש); בהתחשב בכך שהבקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש הוגשה בשיהוי ניכר, בתום הליך משפטי ממושך בו כבר הוגשו סיכומי הצדדים לאחר דחיית העתירה הקודמת של העותר; בהתחשב בכך שקבלת העתירה משמעה התערבות בהליך התלוי ועומד לקראת סיום בפני הערכאה דלמטה, ואין דרכו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, להתערב בהליכים פליליים התלויים ועומדים אלא במקרים חריגים ויוצאו דופן, שלא מתקיימים בענייננו (בג"ץ 6291/14 יגאל מולי תיירות נ' בית משפט השלום בפתח תקווה, פסקה 10 (12.10.2014)); בהתחשב בכך שנוסח דחיית הבקשה לעיכוב הליכים "הקצר והלאקוני" לטענת העותר, הוא בהתאם לנוסח הדחייה הקבוע בנספח מס' 4 להנחיות היועמ"ש - בהתחשב בכל אלה, העתירה נדחית על הסף אף ללא צורך בתגובה וממילא מתייתרת הבקשה למתן צו ביניים. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז בתמוז התשע"ה (14.7.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15046520_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il