מועד חוסין נ. מדינת ישראל

4 בבית המשפט העליון עג"ר 46289-08-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית העותרים: 1. מועד חוסין 2. ג'האד חוסין סבחי נגד המשיבה: מדינת ישראל עתירה לגילוי ראיה תאריך ישיבה: ל' בחשוון תשפ"ה (1.12.2024) בשם העותר 1: בשם העותר 2: בשם המשיבה: עו"ד גמיל חטיב עו"ד רונן חליוה עו"ד נועה עזרא-רחמני החלטה עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). 1. העותרים הם קרובי משפחה, אשר ביום 2.8.2023 הוגש נגדם כתב אישום המייחס להם שני אישומים הנוגעים לעבירות נשק שונות. האישום הראשון יחס לעותרים עבירות סחר בתחמושת לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), יחד עם סעיף 29 לחוק; עבירות החזקה, נשיאה והובלה של תחמושת לפי סעיף 144(א) סיפא וסעיף 144(ב) סיפא לחוק יחד עם סעיף 29 לחוק; וניסיון לבצע עבירות סחר בתחמושת לפי סעיף 144(ב2) לחוק יחד עם סעיפים 29 ו-25 לחוק. 2. האישום השני יחס לעותרים עבירות סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) יחד עם סעיף 29 לחוק; עבירות רכישה, נשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144(ב) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק; עבירת החזקה בנשק לפי סעיף 144(א) רישא יחד עם סעיף 29 לחוק; וניסיון לבצע עבירות החזקה, נשיאה, הובלה ורכישה של נשק לפי סעיף 144(ב) רישא וסעיף 144(א) רישא יחד עם סעיף 29 ו-25 לחוק. 3. כעולה מכתב האישום, בתמצית שבתמצית, במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023 סיכמו העותרים עם אדם שלישי בשם יוסף מוסא (להלן: האדם השלישי), שלו היכרות מוקדמת עם העותר 2, כי העותרים ימכרו לו כדורים מסוגים שונים וכן כי ירכשו ממנו אקדחים מסוגים שונים. במסגרת זו, בשלושה מועדים שונים העותרים החזיקו, הובילו ונשאו את התחמושת בצוותא חדא, כאשר בשניים מהמועדים סחרו בתחמושת והעבירו אותה לשטח הרשות הפלסטינית, לטול כרם, לידי אותו אדם שלישי, ובמועד נוסף ניסו לסחור בתחמושת אך הדבר לא עלה בידם. אשר לנשקים – בשני מועדים שונים העותרים רכשו, החזיקו, נשאו והובילו בצוותא שלושה נשקים, בהם סחרו בהמשך. במועד שלישי ניסו העותרים לרכוש, להחזיק, לשאת ולהוביל בצוותא חדא נשק נוסף אך הניסיון לא צלח. 4. תעודת החיסיון: כחמישה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגד העותרים, ביום 12.1.2024, שר הביטחון הוציא תעודת חיסיון בנוסח הגורף המקובל במקרים דומים (ראו בש"פ 1340/22 אבו עדרה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (22.5.2022); וכן ראו יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 745 (2021) (להלן: עמית)), כדלהלן: "1. מקורות המידע של כוחות הביטחון לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.   2. שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה. 3. אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.   4. תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי, וכן של קהילת המודיעין הישראלית, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם וחזותם.   5. החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי." 5. בהמשך, המשיבה העבירה לידי העותרים פרפרזות מחקירותיהם ומחקירתו של האדם השלישי, הנוגעות לטענותיהם. לשם הנוחות יובאו הפרפרזות כלשונן. בעניינו של העותר 1 נמסר כי: "הנדון, מועד [העותר 1 – י"ע], בתחילת חקירתו, מסר שלא בפני איש מרות, כי מישהו שם לו את התחמושת ברכב בכוונה וכי יש בניהם מריבה והוא לא ידע על כך", וכי "מועד התבטא שלא בפני איש מרות בתחילת חקירתו, כי העסקה היתה אמורה להיות 750 כדורים של 9 מ"מ ובפועל נתפס עם 2000 כדורים". ביחס לעותר 2 נמסרה פרפרזה מורחבת לפיה: "במהלך חקירתו של הנדון, בשלבים הראשונים, מסר הנדון שלא בפני איש מרות כי חלק מהדברים שמסר מועד [העותר 1 – י"ע] בחקירה אינם נכונים, עוד מסר כי לפני מספר חודשים הנדון נתן למועד תחמושת לחתונה וכן אמר כי הרביצו לו במעצר וקיבל מכות במקומות שונים בגוף". אשר לאדם השלישי, נמסרה הפרפרזה להלן: "במהלך חקירתו של הנדון, מסר הנדון שלא בפני איש מרות פרטים מעטים אותם מסר שאינם נכונים על מנת להרשים". 6. העתירה: העותרים מבקשים כי בית המשפט יורה על הסרת החיסיון כולו. לחלופין מבקשים כי יימסרו להם פרפרזות כך שיוכלו לזהות אם קיים פוטנציאל להגנת העותרים. לחילופי חילופין, העותרים מבקשים לקבל את מספר המסמכים החסויים. בעיקרם של דברים, העותרים סבורים כי המשיבה מחזיקה בחומרי חקירה מוקלטים הנוגעים לתרגילי חקירה שבוצעו על ידי מדובבים בעניינו של העותר 1 וכן של האדם השלישי – אותם מבקשים לקבלם לידיהם, באשר אינם חוסים תחת החיסיון ויש בהם לסייע לביסוס טענות שונות ולניהול משפט הזוטא. סיכומו של דבר שהעותרים טוענים לפגמים שנפלו בחקירה אשר משליכים על טיבן של הודעות והודאות שנגבו, ויש לכך נפקות לניהול משפט הזוטא. 7. עוד העותרים טוענים, בין היתר, כי העובדה שתעודת החיסיון הוצאה בשלב מאוחר להליך, מלמדת כי עמידתה של המשיבה על החיסיון היא טענת סרק שמטרתה לאפשר למשיבה ולעדיה להימנע מלהתייחס לשאלות במסגרת משפט הזוטא; כי יש חשיבות לחשיפת חומרי החקירה שעה שהתשתית הראייתית המבססת את עיקר כתב האישום נשענת על עדותו של האדם השלישי, אשר לפי פרפרזה שנחשפה לאחרונה, חלקים מעדותו אינם נכונים. לשלמות התמונה, ובשים לב לפרפרזות שנמסרו, יצוין כי במסגרת הגנתו העותר 1 טוען כי התחמושת שנתפסה עליו הייתה לצרכי חתונה, ומכחיש את הכמויות שנטענות בכתב האישום. 8. כעולה מהעתירה, עוד במהלך הדיון הראשון ביום 28.6.2023 העלה העותר 1 טענות זוטא באשר לאופן גביית אמרותיו על ידי חוקרי השב"כ והמשטרה. בהמשך לכך, העותרים אף הגישו תלונות למבת"ן. במסגרת זו, העותר 1 טען כי מדובב דחף אותו להמציא "סיפור כיסוי" בכדי לשמור על ביטחונו בכלא, ולכן סיפר שקרים. עוד טען כי הפעילו עליו לחץ רב וכתוצאה מכך גם חווה התקף חרדה, וכי ההודעה שנתן נלקחה ממנו תחת לחץ וכי הוא סבור שכל החקירה הוקלטה כך שניתן להוכיח טענותיו. העותר 2 טען כי איימו עליו עצורים ביטחוניים באמצעות דוקרן מאולתר והפצירו בו לומר דברים שלא עשה, וכי בהמשך העלה את הדברים על כתב בחקירת שב"כ משום שפחד לחזור לאגף הביטחוני. יוער כי בא כוחו של העותר 2, הלין בדיון שהתקיים בפניי על כך שתלונה זו הומצאה לו אך ימים ספורים לפני הדיון בבית משפט זה. 9. המשיבה טענה כי אין בחומרי החקירה לסייע להגנתם של העותרים, וכי לא היה תרגיל חקירה כנטען. 10. לאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים, קיימתי דיון במעמד צד אחד לפי סמכותי מכוח סעיף 46 לפקודת הראיות, עיינתי בחומר החסוי, והגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. 11. בפתח הדברים, יוער כי אף שאין בתעודת החיסיון הערה קונקרטית לעניין מידע שנושא איתו פוטנציאל לטענת פסלות, הכלל הוא שגם בהיעדר הערה כאמור הדבר לא גורע מזכויות הנאשם, וככלל החיסיון אינו חל על מידע שיש בו פוטנציאל לטענות פסלות (בש"פ 268/22 אבו זיד נ' שר הביטחון – מדינת ישראל, פסקה 4 (1.3.2022); עמית, בעמ' 764). [במאמר מוסגר יוער כי סוגיית החלת כלל הפסלות הפסיקתי על עדים שאינם הנאשמים היא סוגיה שטרם לובנה במלואה (בש"פ 8932/22 רישק נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.1.2023) (להלן: עניין רישק))]. מכל מקום, התרשמתי כי הפרפרזות שניתנו לעותרים ממצות, כי אין בחומר החסוי כדי לבסס טענת זוטא, ולמעשה, טענת הזוטא משתקפת בחומר החקירה שהועבר להגנה. 12. כפי שעולה ממכלול החומרים שבפני, הורתה של החקירה בחשד לעבירות נשק בעלות גוון בטחוני שחורג מעבירות נשק "רגילות", ומכאן מעורבות השב"כ סמוך לאחר המעצר. בחנתי את החומר שלפני בהתאם לבחינה הדו שלבית בעתירה לגילוי ראיה: בשלב ראשון, התרשמתי כי החומר החסוי אכן בא בגדרה של תעודת החיסיון. בשלב שני, לאחר שבחנתי את החומרים שלפניי, בהתחשב בטענות העותרים הנוגעות בין היתר לפגמים שנפלו במהלך החקירה, ובאופן ספציפי ללחץ מופרז שהפעילו מדובבים על העותר 1 ועל עד מרכזי, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין לפנינו ראיה החיונית להגנת העותרים, ואף לא ראיה שחשיפתה צפויה להביא לתועלת להגנת העותרים שעולה על הפגיעה הצפויה להיגרם לביטחון המדינה (בש"פ 3880/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (14.7.2009); עניין רישק, פסקה 5; עמית, בעמ' 764-759). כך גם ביחס לטענת העותר 1 לעניין החתונה, סברתי שאין בחומר החסוי להוסיף על הפרפרזה שניתנה. בשורה התחתונה, לא מצאתי בחומר החסוי תמיכה לטענת הפסלות שהעלו העותרים. 13. לעניין רשימת חומרי החקירה, ובקשתם של העותרים לקבל את מספר הפרטים החסויים – הרי שבמקרים בהם עצם אזכור החומר החסוי עשוי לחתור תחת מטרת החיסיון הלכה היא כי המדינה רשאית לחסות את רשימת החומר החסוי (ראו, בש"פ 268/22 אבו זיד נ' שר הביטחון, פסקה 6 (1.3.2022); עמית, בעמ' 755). סוף דבר שהעתירה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ט בכסלו התשפ"ה (‏30.12.2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא