א. ארנסון בע"מ נ. ת.ע.ן עבודות עפר בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4626/24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן המערערת: א. ארנסון בע"מ נגד המשיבה: ת.ע.ן עבודות עפר בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.3.2024 בת"א 1149-09-13 שניתן על ידי כב' השופטת ח' פלינר תאריך ישיבה: ט"ו סיוון התשפ"ו (31 מאי 2026) בשם המערערת: עו"ד יואב רזין; עו"ד שי כהן; עו"ד אור אמזל; עו"ד ליאור גרינבאום בשם המשיבה: עו"ד נועם מחלב; עו"ד קובי בר-און פסק-דין השופטת רות רונן: 1. הערעור שבפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' פלינר) בו נדונה תביעת המערערת להחזר כספי מהמשיבה בקשר עם הסכם מכוחו ביצעה המשיבה עבודות לתיקון ליקויים בפרויקט סלילת כבישים (הסכם שכונה בפסק הדין: הסכם הביצוע). 2. בקצירת האומר יובהר כי בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו את תביעת המערערת וקבע כי בהתאם לפרשנותו של הסכם הביצוע, המשיבה זכאית למלוא השכר החוזי. זאת למרות ששיטת העבודה שבה בוצע תיקון הליקויים (בהתאם להוראותיה של מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, מזמינת העבודה), לא הייתה שיטה של פתיחת הכביש והחלפת צינורות הניקוז אלא שיטה של "שירוול הצינורות" שהיא זולה הרבה יותר. כך, במקום עבודות בעלות של 11.5 מיליון ש"ח, ביצעה המשיבה עבודות בעלות של כ-0.5 מיליון ש"ח. לאחר שבית המשפט בחן את מכלול טענות הצדדים, הוא קבע כי הסכם הביצוע הוא חוזה פאושלי; וכי לפי פרשנותו הנכונה, שינוי שיטת העבודה אינו משפיע על התמחור. 3. בערעור שלפנינו טענה המערערת כי בית המשפט שגה במסקנתו האמורה. בין היתר נטען כי השינוי בתוכניות ובמפרטים צריך לגרור גם שינוי בתמורה החוזית; וכן כי הפרשנות שנקבעה בפסק הדין להסכם הביצוע מנוגדת ללשונו של ההסכם, למנהג ולהיגיון המסחרי. 4. לאחר שעיינו בערעור ובתשובה על נספחיהם ושמענו את טענות הצדדים על פה, לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר את ממצאיו ומסקנותיו המשפטיות אנו מאמצים מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כפי שהערנו גם בדיון בעל פה, ניתן אולי להבין לליבה של המערערת שבדיעבד הסתבר שהסכום ששילמה אינו משקף את העלות שהיא צפתה מראש שתידרש לצורך ביצוע העבודות. אולם מדובר בסיכון עסקי שכפי שקבע בית משפט קמא, הצדדים (שניהם צדדים מיומנים ומנוסים) קיבלו על עצמם, והתממשותו של סיכון זה אינה מצדיקה התערבות בהסדר החוזי ביניהם. 5. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ו (02 יוני 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת