עלא הייב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4624/98 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין המערער: עלא הייב נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.6.98 בת"פ 310/98 שניתנו על ידי כבוד השופט ע' ר' זועבי תאריך הישיבה: ה' בניסן התש"ס (10.04.00) בשם המערער: עו"ד עון מישל בשם המשיבה: עו"ד תמר פריש בשם שרות המבחן למבוגרים: הגברת זהבה מור פסק-דין המערער צמצם את ערעורו לעניין חומרת העונש בלבד. בגין שורה של עבירות הכוללות גם מעשה שוד, מעשי אלימות כלפי אמו ואחותו וסחיטה של כסף מאמו, נדון המערער למאסר לתקופה של 4 שנים וכן למאסר על תנאי למשך שנתיים בתנאים אותם קבע בית המשפט. כן הופעל, במצטבר, עונש של תשעה חודשי מאסר על תנאי. לכאורה, העונש שהוטל על המערער אינו מצדיק התערבות, הן בהסתמך על נסיבות ביצוע העבירות והן על רקע הרשעותיו הקודמות, הכוללות מעשי אלימות. עם זאת, הגענו למסקנה כי יש להקל במידה מסויימת בעונשו. זאת, בהסתמך על העובדה שהמערער עובר תהליך גמילה מסמים במסגרת שהותו בכלא, ומזה שנה הינו נקי מסמים. מסתבר, שהמערער בתהליך של שינוי אורחותיו וראוי לעודדו בדרכו זו. על רקע זה, ובהתחשב בכך שזה המאסר הראשון שעליו לרצות, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שבמקום העונש של ארבע שנות מאסר שהוטל עליו יבוא עונש של שלוש וחצי שנות מאסר. עונש המאסר על תנאי וכן הפעלת המאסר על תנאי במצטבר יישארו בעינם. ניתן היום, ה' בניסן התש"ס (10.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98046240.E04 /עכב