פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון ע"א 4624/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. המחלקה לשירותים חברתיים רמת השרון 3. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' שקד) בתנ"ז 66246-07-23 מיום 23.5.2024 בשם המערער: עו"ד רן בסה; עו"ד לימור אביטן פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' שקד) בתנ"ז (משפחה ת"א) 66246-07-23 מיום 23.5.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. הרקע להליך שלפניי פורט בפסק דין שדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת פסלות קודמת של המותב (ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית (1.10.2023)), ובתמצית יצוין כי המערער והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) מנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים שעניינם, בין היתר, בילדיהם הקטינים (להלן: הקטינים). עניינו של ההליך שלפניי הוא בבקשה שהגישה המשיבה 2 (היא המחלקה לשירותים חברתיים ברמת השרון; להלן: המחלקה לשירותים חברתיים) ביום 28.7.2023 שבמסגרתה עתרה להכריז על הקטינים כנזקקים לפי סעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ולהורות על דרכי הטיפול וההשגחה בעניינם; וביום 23.11.2023 קבע בית המשפט, בעיקרם של דברים, כי בשים לב למצבם של הקטינים ולהסכמתו של המערער, הוא מכריז על הקטינים כנזקקים, וכן מינה מכון לבדיקת המסוגלות ההורית של המערער ומידת מסוכנותו לקטינים, אשר ייתן את המלצותיו לדרכי טיפול במערער ובקטינים (להלן: המכון לבדיקת מסוגלות). ביום 1.2.2024 הגיש המערער תביעה נגד המשיבה שבמסגרתה עתר, בין היתר, כי הקטינים יעברו לגור עמו וללמוד במוסדות החינוך שבעיר מגוריו; כי ייקבע שהמשיבה הסיתה את הקטינים נגדו וזו תחויב בסנקציות בהתאם; וכי המשיבה תשלח לבדיקת מסוגלות הורית ובחינת מסוכנות, וכן תפגש עם הקטינים במרכז הקשר. ביום 19.3.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמהלכו ציין המותב כי "מדוע לא הגשתם בקשה שהדברים ייבדקו בהליכים הקיימים? [...] מאחר והחלטה שנתתי בתיק אחר לא מצאה חן בעיני [המערער – ע' פ'], הוא הגה רעיון, נפתח תיק חדש וננסה פעם נוספת" (פרוטוקול הדיון מיום 19.3.2024, בעמ' 4, ש' 24-17), ובהמשך – לאחר שהמערער חזר בו מן התביעה – קבע המותב כי התביעה נמחקת, תוך חיוב המערער בהוצאות בסך 7,500 ש"ח (להלן: פסק הדין מיום 19.3.2024). בהמשך לכך, ביום 26.3.2024 הגיש המערער "בקשה דחופה ביותר בעניין קטינים" שבמסגרתה חזר, בעיקרם של דברים, על טענותיו בכתב התביעה נושא פסק הדין מיום 19.3.2024, וכן ביקש פעם נוספת כי יינתנו סעדים בעניינם של הקטינים והמשיבה, ובהם כי ייקבע שהאחרונה מסיתה את הקטינים נגדו ושעליה לעבור בדיקת מסוגלות הורית ובדיקת מסוכנות; כי יועברו לבית המשפט דיווחים שוטפים ממרכז הקשר בעניין הקטינים; וכי האחריות על הקטינים תועבר לידי האב כך שאלה יעברו להתגורר עמו וללמוד במוסדות החינוך בעיר מגוריו. ביום 15.4.2024 דחה המותב את הבקשה תוך שקבע, בין היתר, כי הבקשה זהה לתביעה שנמחקה במסגרת פסק הדין מיום 19.3.2024 ועולה כדי "נסיון עקר לנהל הליך שנדחה ובגינו [המערער – ע' פ'] כבר חויב בהוצאות" (שם, סעיף 3; להלן: ההחלטה מיום 15.4.2024). בנוסף, צוין כי בשים לב לממצאים "קשים ביותר" שנקבעו בעניינו של המערער, הוצאו הקטינים מחזקתו, וכעת יש לקבוע את מסוכנותו (שם, סעיף 4); וכי נוכח דיווחים של האפוטרופא לדין, שלפיהם דברי ההסתה נאמרים מפיו במהלך המפגשים עם הקטינים, וכן עמדתו של העובד הסוציאלי שאינה עולה בקנה אחד עם הטענות לחוסר שיתוף פעולה מצד המשיבה, בקשתו של המערער "דומה לאדם אשר מצביע לכל הכיוונים חוץ מאשר על עצמו בתשובה לשאלה מי אחראי" (שם, סעיף 5). לבסוף, נקבע – לפנים משורת הדין – כי המכון לבדיקת מסוגלות יתייחס בחוות דעתו לטענותיו של המערער. ביום 2.5.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טען כי פסק הדין מיום 19.3.2024 בצירוף ההחלטה מיום 15.4.2024, מעידים על נעילת דעתו של המותב בעניינו של המערער באופן שמחייב את פסילתו. בתוך כך נטען, בין היתר, כי במסגרת פסק הדין וההחלטה האמורים דחה המותב את בקשותיו של המערער, תוך שאימץ את עמדתה של המשיבה, וכן את המלצות האפוטרופא לדין והעובד הסוציאלי שמנוגדות לעמדתו של המערער. עוד טען המערער כי קביעתו של המותב במסגרת ההחלטה מיום 15.4.2024, שלפיה המערער מנסה לנהל הליך שנדחה פעם נוספת, שגויה משפסק הדין מיום 19.3.2024 מחק את התביעה; וכי הקביעות שנוגעות למסוגלותו ההורית של המערער וכן ליחסיו עם הקטינים פוגעות באחרון ומצביעות על גיבוש עמדתו של המותב נגדו. לבסוף, נטען כי במסגרת ההליכים בין הצדדים פסק המותב הוצאות לחובתו של המערער באופן שאף הוא מקים עילה לפסילתו. ביום 23.5.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות, תוך שצוין כי ההליך נושא הערעור הוא הליך נזקקות שבמסגרתו ניתנו החלטות בעניינם של הקטינים, ובהן הוצאתם של האחרונים מחזקתו של המערער בשים לב להתנהלותו הקשה כלפיהם, וכן קיום מפגשים בין המערער לבין הקטינים תחת פיקוח. המותב קבע, בין היתר, כי אין בעצם חוסר שביעות רצונו של המערער מההחלטות שניתנו בעניינו כדי להקים עילת פסלות, וממילא יש להשיג על החלטות אלו בדרכים שקבועות בדין. בנוסף, נקבע כי פסק הדין מיום 19.3.2024 ניתן בהסכמתו של המערער, וכי החלטתו של המותב מיום 15.4.2024 התקבלה על בסיס עובדות המקרה והדין, ואף ביחס אליה יכול היה המערער לנקוט בהליכי ההשגה שקבועים בדין. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. בתוך כך, טוען המערער כי התנהלותו של המותב בהליכים בעניינו, אשר מוצאת ביטוי בפסק הדין מיום 19.3.2024 ובהחלטה מיום 15.4.2024, מלמדת על נעילת דעתו ומקימה עילה לפסילתו. בנוסף, נטען כי פסק הדין מיום 19.3.2024 – שבמסגרתו כאמור נמחקה תביעה שהגיש המערער – התקבל על בסיס נימוקים פרוצדורליים הגם שמדובר בעניין מהותי עבור המערער; וכי פסיקת ההוצאות המגמתית נגד המערער, כנטען, מצביעה אף היא על הצורך בהעברת הדיון לפני מותב אחר. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (5.2.2024); ע"א 8911/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (14.1.2024)). עיקר טענותיו של המערער מכוונות כלפי פסק הדין מיום 19.3.2024 וההחלטה מיום 15.4.2024, תוך שנטען שיש בהם כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. ואולם, כידוע, אך במקרים נדירים טענות שמכוונות לפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024)). איני סבור כי המקרה שלפניי נמנה על אותם מקרים נדירים. פסק הדין מיום 19.3.2024 נמחק בהסכמתו של המערער, ולאחר שהמותב ציין לפניו כי ממילא מתקיים הליך נזקקות בעניינם של הקטינים שבמסגרתו נידונות, בין היתר, סוגיות שעניינן בכשירות ההורית ואף ניתנו החלטות בהקשר זה. בנוסף, במסגרת החלטתו מיום 15.4.2024 דחה המותב בקשה שהגיש המערער על בסיס, בין היתר, השלב הדיוני שבו נמצא ההליך; ההחלטות שהתקבלו במסגרתו עד כה, ובהן ההחלטה כי המכון לבדיקת מסוגלות יעריך את מסוגלותו ההורית של המערער ואת מידת הסיכון שנשקפת ממנו לקטינים; וכן עמדת גורמי המקצוע. בנסיבות אלו, איני סבור כי יש בפסק הדין מיום 19.3.2024 או בהחלטה מיום 15.4.2024 כדי להעיד על הכרעה שאינה אובייקטיבית בסכסוך בין הצדדים או על נעילת דעתו של בית המשפט, אשר תקים עילה להעברת הדיון בעניינו של המערער לפני מותב אחר (ע"א 3127/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.4.2024); ע"א 434/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (18.1.2024); ע"א 7646/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (14.12.2023)). זאת ועוד, כפי שציין המותב בהחלטת הפסלות נושא הערעור, הדרך להשיג על ההחלטה מיום 19.3.2024 היא בהליכי ההשגה שקבועים בחוק ולא במסגרת הגשת בקשה לפסילתו של המותב (ע"א 3016/24 ש.כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד, פסקה 7 (28.5.2024); ע"א 1416/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (26.2.2024)). לבסוף, אף טענתו של המערער בנוגע לפסיקת הוצאות במסגרת ההליכים בעניינו אינה מקימה עילה לפסילת המותב (ע"א 1142/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (5.6.2024); ע"א 2975/24 סלימאן נ' משק קוניפקל ארז ותומר, פסקה 5 (2.6.2024)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בתמוז התשפ"ד (‏16.7.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24046240_M01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il