רופאים לזכויות אדם - ישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4621/24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. רופאים לזכויות אדם – ישראל 2. גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע 3. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נגד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. מתאם פעולות הממשלה בשטחים המבקשים להצטרף: 1. צבי מור 2. יעקוב סומרנו עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז התשפ"ד (28 יולי 2024) כ"ה בסיון התשפ"ד (1 יולי 2024) בשם העותרים: עו"ד תמיר בלנק, עדי לוסטיגמן בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס, עו"ד מוריה פרימן בשם המבקשים להצטרף: עו"ד יהודה פואה, עו"ד מיכאל ליטווק פסק-דין 1. העתירה שבפנינו, אשר הוגשה ביום 5.6.2024, נסבה על הדרישה לקביעת מנגנון שיאפשר פינוי של חולים ופצועים מרצועת עזה, שאינם מעורבים בלחימה, לצורך קבלת טיפול רפואי. זאת, על רקע הלחימה באזור זה מאז השבעה באוקטובר 2023. 2. ראוי לציין בפתח הדברים כי נוכח התפתחויות שחלו מאז הגשת העתירה התייתר הצורך להכריע בה. בסופו של דבר, המשיבים הודיעו על אימוץ נוהל שעניינו מתן אפשרות ליציאת חולים מעזה לקבלת טיפול רפואי במדינות שלישיות. מהלך הדברים שהוביל לכך יפורט בהמשך הדברים. 3. בעתירה הוסבר כי מאז סגירתו של מעבר רפיח ביום 7.5.2024 ישראל שולטת בכל הכניסות והיציאות מרצועת עזה, כך שחולים ופצועים הנזקקים למענה רפואי שניתן לקבלו רק מחוץ לשטח הרצועה אינם יכולים לצאת ממנה. זאת, בניגוד למצב ששרר עובר לתחילת המלחמה ואשר במסגרתו התאפשרה יציאה של חולים הזקוקים לכך, בכפוף לנהלים שונים ולבדיקות ביטחוניות. 4. בתגובתם המקדמית מיום 17.6.2024 הסבירו המשיבים כי הם "נוקטים מאמצים רבים במספר מישורים לשם יצירת מנגנון לפינוי חולים במצב רפואי מורכב, ואשר נדרשים במצבם להמשך טיפול מחוץ לרצועת עזה", וכי מאמצים אלה מצויים בעיצומם. עוד צוין כי במקביל לכך, מספר קטן של בקשות פרטניות לפינוי חולים מהרצועה אשר התקבלו מטעמן של מדינות שלישיות, נבחנות ומטופלות על-ידי המשיבים. המשיבים ביקשו לשוב ולעדכן ביחס להתקדמות הטיפול בנושא. יש לציין כי כבר בשלב מוקדם זה של ההליך, הדיון התמקד בחולים ופצועים שאינם מעורבים בלחימה ושאין מניעה ביטחונית בעניינם, ובקבלת טיפול במדינות שלישיות בלבד (להבדיל מקבלת טיפול בישראל או באזור יהודה ושומרון). 5. בהודעת עדכון מיום 30.6.2024 מסרו המשיבים כי הם פועלים במאמצים רבים ובמספר מישורים על מנת לאמץ מנגנון שיאפשר יציאת חולים במצב רפואי מורכב מרצועת עזה. כמו כן המשיבים ציינו כי ביום 18.6.2024 הורה המשיב 2, שר הביטחון דאז, למצוא פתרון לנושא ולגבש מנגנון לטיפול בו. המשיבים הוסיפו כי המדינה בוחנת פניות פרטניות שמגיעות אליה ממדינות שלישיות ומארגונים בינלאומיים, וכי חלקן אף הבשילו ליציאה של קבוצה ראשונה הכוללת 19 ילדים ו-49 מלווים מרצועת עזה למדינות שלישיות. 6. ביום 1.7.2024 התקיים דיון בעתירה (בהרכב שכלל באותה עת את ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן בנוסף לשתיים מחברות ההרכב הנוכחי, השופטות ד' ברק-ארז ו-ר' רונן). במסגרת הדיון הודיעה באת-כוח המשיבים כי בדעת המדינה לאפשר יציאה של חולים במצב רפואי מורכב למדינה שלישית, בכפוף לתיאום קליטתם במדינה כאמור ולבדיקה ביטחונית. עוד ציינה באת-כוח המשיבים כי בשלב זה, ועד לגיבושו של מנגנון קבוע, ניתן יהיה לפנות בנושא זה למשיב 3, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (להלן: מתפ"ש). באותו יום התקיים בהסכמה גם דיון במעמד צד אחד שבו נכחו, בין השאר, נציגים של הצבא שהיו אמונים על הטיפול בנושא ומסרו הסברים ביחס לצעדים שננקטים בעניין זה. 7. בימים 9.7.2024, 18.7.2024 ו-25.7.2024 הגישו המשיבים הודעות עדכון נוספות שאליהן צורפו הודעות חסויות. בחלקה הגלוי של הודעת העדכון האחרונה ציינו המשיבים כי ביום 21.7.2024 הנחה שר הביטחון דאז לקדם את בחינת החלופה של העברתם של חולים במצב רפואי מורכב הנדרשים לטיפול מחוץ לרצועת עזה דרך שדה תעופה בישראל. בהמשך לכך צוין כי בהתאם להנחיית ראש הממשלה בעניין, כמפורט במכתב מזכיר הממשלה מיום 22.7.2024, ניתנה למשרדים הרלוונטיים הנחיה ליישם באופן מיידי מתווה בכל הנוגע להוצאתם של חולים כאמור להמשך טיפול מחוץ לרצועת עזה. (להלן: הנחיית ראש הממשלה). 8. בדיון שהתקיים ביום 28.7.2024 הדגישה באת-כוח העותרים כי הם עומדים על כך שיוסדר מנגנון קבוע בכל הנוגע ליציאת חולים מעזה כאמור. כמו כן, בדיון שהתקיים במעמד צד אחד בהסכמה, בא-כוח המדינה מסר הסברים נוספים בכל הנוגע לעבודת המטה שהתקיימה באותה עת במשרד הביטחון לצורך קידומה ויישומה של הנחיית ראש הממשלה. 9. בהודעת עדכון נוספת מיום 7.8.2024 נמסר כי המתווה שנקבע בהנחיית ראש הממשלה יושם בהצלחה בהובלת משרד הביטחון, כך שבינתיים 148 תושבי רצועת עזה יצאו לצורך קבלת טיפול רפואי במדינה שלישית (חלקם חולים וחלקם מלווים). עוד צוין כי כוונת המדינה היא שהמתווה האמור ישמש בסיס לפינויים נוספים בעתיד, בהתאם לצורך ולאישורים הנדרשים, וכי נעשים בעניין זה מאמצים. 10. ביום 16.10.2024, בהיעדר קביעה של נוהל מוסדר באותה עת, וכדי לתת מענה לסוגיות שנותרו פתוחות הוחלט כך: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייקבע נוהל שיסדיר מתווה לפינוי חולים ופצועים שאינם מעורבים בלחימה, המצויים במצב רפואי המצריך טיפול במדינות שלישיות (בהעדר מניעה ביטחונית)". 11. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.11.2024, בעקבות פרישתו של ממלא מקום הנשיא פוגלמן, נמשך הדיון בתיק בהרכב הנוכחי. 12. מבלי לפרט יצוין כי בתצהיר תשובה משלים מיום 27.12.2024 הודיעו המשיבים כי העבודה על גיבושו של נוהל "מנגנון פינוי רפואי של תושבים עזתים למדינות שלישיות דרך ישראל" הושלמה (להלן: הנוהל), והוא אף פורסם באתר האינטרנט של המתפ"ש. המשיבים מסרו ביחס לנוהל זה כי – "מטרתו היא לפרוש את המסגרת הכללית, המבקשת לאפשר ולהקל על יציאתם של חולים במצב רפואי מורכב, ואשר נדרשים במצבים להמשך טיפול מחוץ לרצועת עזה, למדינות שלישיות המוכנות להעניק להם טיפול כזה, בכפוף לבדיקה ביטחונית". עוד צוין בכתב התשובה כי הנוהל – "מעלה על הכתב הסדרי עבודה קיימים המוכרים למדינות ולארגונים הבין לאומיים עמם מדינת ישראל עומדת בקשר בנושא ומתווה את אופן הגשת הבקשה על-ידי מדינה שלישית או ארגון בינלאומי מוכר הפועל ברצועת עזה". 13. המשיבים שבו והדגישו כי המדינה עומדת בקשר ישיר כל העת עם ארגוני סיוע בינלאומיים, עם גורמים מרכזיים בתחום הבריאות הפועלים ברצועת עזה ועם מדינות שונות (תוך הפניה לפרטים נוספים בעניין זה באתר האינטרנט של מתפ"ש). כל זאת, במטרה לקדם פינוי של חולים למדינות שלישיות לצורך קבלת טיפול רפואי נדרש. המשיבים הדגישו כי הנוהל גובש "על רקע מאמצים בלתי פוסקים לשפר ולחדד תהליך זה באמצעות דיאלוג מתמשך עם ארגוני הסיוע הבין-לאומיים", והכול כדי "להבטיח הליך יעיל ופשוט, ככל הניתן". 14. בסיכומו של דבר, טענו המשיבים כי בהתחשב בהתפתחויות שחלו מאז הגשת העתירה, במסגרתן פעלו ליישומו של הצו על-תנאי שהוצא, העתירה במתכונתה הנוכחית אינה אקטואלית, ודינה להימחק. 15. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 16.2.2025 הוגשה בקשה להצטרף להליך במעמד של ידידי בית המשפט או כמשיבים. 16. לאחר שעיינו בעמדות הצדדים אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה ולפיכך דינה להימחק. העתירה הצביעה על הצורך לקבוע מנגנון מוסדר לפינוי חולים המצויים במצב רפואי מורכב מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי. המשיבים לא חלקו על צורך זה, ופעלו להסדרת הנושא. לאחר הגשת העתירה נכנס לתוקף נוהל חדש הקובע את הדרך להגשת בקשה בעניין, בהתאם להחלטות שקיבלו גורמי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה ושר הביטחון. בנסיבות אלה, העתירה התייתרה, כאמור (ראו והשוו: בג"ץ 8097/21 הרייני נ' צבא ההגנה לישראל (10.10.2024)). 17. בשלב מאוחר זה, שבו הדיון בעתירה הגיע אל סופו, אין מקום לדון בבקשת ההצטרפות. 18. סוף דבר: אנו מורים על מחיקת העתירה. בשים לב להסכמת הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו. לא למותר לציין כי טענות הצדדים בכל הנוגע לנוהל לגופו ובאשר לאופן יישומו – שמורות. ניתן היום, ב' אדר תשפ"ה (02 מרץ 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת