פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון עפ"ס 46141-01-25 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בתלה"מ 29197-02-24 מיום 14.1.2025 שניתן על ידי כב' השופטת ר' קודלר עיאש בשם המערער: עו"ד סער עמית פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ר' קודלר עיאש) מיום 14.1.2025 בתלה"מ 29197-02-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיבה הם בני זוג לשעבר. במסגרת בקשה ליישוב סכסוך, הגיעו הצדדים להסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 29.6.2020 (להלן: הסכם הגירושין), לאחר שבית המשפט נוכח כי הצדדים מבינים את לשון ההסכם וכי הם חתמו עליו מרצונם הטוב והחופשי (י"ס 59691-02-20, כב' סגנית הנשיא ר' קודלר עיאש). ביום 18.11.2021 הגישה המשיבה בקשה לאכיפת הסכם הגירושין, אשר נידונה בפני אותו המותב (תלה"מ 49564-11-21). ביום 20.7.2022 הוגשה בקשה מוסכמת בין הצדדים לאישור פסיקתות אקטואר, ובית המשפט אישר את הפסיקתות בהחלטתו מאותו היום. יצוין כי במהלך חודש אפריל 2023 החליף המערער את ייצוגו לבא-כוחו דהיום. ביום 3.12.2023 התקיימה ישיבת קדם משפט שנייה, במהלכה הפנה בא-כוח המערער לחוות דעת פסיכיאטרית ממנה עולה כי בשל מצבו הנפשי של המערער הוא חתם על הסכם הגירושין שלא מרצונו החופשי. בסיום ישיבת קדם המשפט ניתנה החלטת בית המשפט לפיה: "שעה שנראה כי יש התעלמות מתמשכת מהוראות התקנות, מובהר בזה כי בית המשפט לא עיין בחוות דעת מומחה שהוגשה בניגוד להוראות התקנות ואני מורה על הסרתה מהתיק, שכן יהיה זה בניגוד להוראות כל דין, לעיין ולהידרש למסמך שהגשתו אסורה בצורה מפורשת בתקנות". 2. ביום 13.2.2024 הגיש המערער כתב תביעה שבו נטען כי הסכם הגירושין ופסק הדין מיום 29.6.2020 המאשר אותו – בטלים בשל מצבו הנפשי של המערער. גם הליך זה נותב לטיפולו של אותו המותב מכוח סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995. למחרת הגיש המערער "בקשה להעברת התיק לבית משפט לענייני משפחה אחר במחוז הדרום". המותב דחה את הבקשה ביום 21.2.2024 משום שלא עלה ממנה כל טעם להעברת מקום הדיון, וככל שמדובר בבקשה לפסלות מותב, הרי שיש להגישה בהתאם לקבוע בדין. בקשה לעיון מחדש נדחתה ביום 27.3.2024 על ידי נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, כב' השופט ע' יריב, שקבע כי הבקשה מעלה טענות שעניינן פסלות שופט ואין בהן כדי להצדיק העברת מקום דיון. ערעור שהוגש לנשיא בית משפט המחוזי בבאר שבע נדחה גם כן ביום 18.6.2024 בשל אותם הנימוקים (ע"א 8477-06-24, כב' הנשיא ב' שגיא). 3. ביום 23.9.2024 התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת, בסיומה הוחלט כי תביעת המערער תקבע לדיון הוכחות ביום 15.1.2025. ביום 7.10.2024 הגיש המערער מסמך שכותרתו "תגובת התובע" ובו ביקש להאריך את המועד להגשת הבקשות, וכן ציין כי ביום 15.1.2025 קבוע לבא-כוחו דיון אחר. בקשות המערער נדחו משלא הוגשו בהתאם לקבוע בתקנות. ביום 9.12.2024 הגיש המערער בקשה לדחיית דיון ההוכחות אשר התקבלה ונקבע כי הדיון יערך ביום 20.1.2025 (החלטה מיום 18.12.2024). 4. ביום 12.1.2025 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין. בבקשה נטען, בעיקרם של דברים, כי המותב פעל שלא כדין במספר מקרים: (1) המותב נתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין מיום 29.6.2020 למרות שהמערער לא היה מיוצג, ציין כי הוא למד על תוכן ההסכם מבא-כוחה של המשיבה וכי הוא "בהליך טיפולי" באופן שלטענתו מלמד כי הוא לא היה כשיר משפטית לחתום על ההסכם; (2) המותב אישר פסיקתות בהחלטה מיום 20.7.2022 למרות שהן נעשו ללא ידיעתו של המערער, מבלי שהן אומתו בתצהיר כנדרש בתקנות, והן למעשה תוצאה של ייצוג לקוי של המערער; (3) בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 3.12.2023 המותב "תקפה את [המערער] ואת בא כוחו הח"מ בחמת זעם, הכתיבה לפרוטוקול דברים [שהמערער] ובא כוחו כלל לא אמרו, עלבה קשות [במערער] ובבא כוחו וליגלגה עליהם ולקינוח אף איימה על [המערער] בהוצאות", ודברים אלו לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. עוד נטען כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב – דיון בטענות המערער מחייב את המותב לחשוף את הליקויים הקשים שבהתנהלותו וברי כי אין ביכולתו "לדון, לבחון ולפסוק, באובייקטיביות, בפעולות לא חוקיות שביצעה". לעניין עיתוי הגשת הבקשה, נטען כי למערער לא היו האמצעים הכספיים הנדרשים להגשת בקשה כאמור; כי בא כוחו סובל ממצב רפואי המקשה עליו בעבודתו; וכי החלטה להגיש בקשה לפסילת המותב חייבה התלבטות מצד המערער. המשיבה התנגדה נחרצות לבקשה – נטען כי מדובר בניסיון המערער לעכב את ההליכים ולהכשיל את קיום הסכם הגירושין; כי הוגשה זה מכבר בקשה קודמת לפסלות המותב במסווה של בקשה להעברת מקום דיון; כי הבקשה מנוסחת בשפה בוטה ומשתלחת; כי הבקשה הוגשה בשיהוי; וכי אף לגופם של דברים, המערער לא הצביע על עילה לפסילת המותב. 5. ביום 14.1.2025 ניתנה החלטת המותב הדוחה את הבקשה לפסילתו. בהחלטה נקבע כי מדובר בניסיון נוסף של בא כוח המערער להביא לדחיית דיון ההוכחות ולמניעת בירור ענייני של המחלוקות בין הצדדים; כי הבקשה רצופה בביטויים בלתי ראויים כלפי המותב; כי הלכה למעשה, לא מדובר בבקשה הראשונה לפסילת המותב, ובקשה להעברת מקום דיון נדחתה סופית כבר בחודש יוני 2024; וכי עיתוי הגשת הבקשה עולה כדי שיהוי. גם לגופם של דברים, נקבע כי הבקשה לא מגלה כל עילה לפסלות שופט – כלל הוא כי שופט אינו מנוע מלדון בתיק שכבר דן בו, או בהליכים קשורים לו, בעבר, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות, על אחת כמה וכמה משמדובר בהליך משפחה; ככל שהמערער סבר כי בית המשפט שגה בהחלטותיו, היה עליו להשיג על כך בהליכי ערעור כקבוע בחוק; וטענות המערער לעניין מהלך הדיון שהתקיים ביום 3.12.2023 אינן נכונות ויש לדחות את טענתו כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את שהתרחש בדיון. 6. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר על טענותיו באשר להחלטות המותב שלטענתו ניתנו באופן בלתי חוקי – מתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין ואישור הפסיקתות, וכן, התנהלות המותב בדיון מיום 3.12.2023. המערער מדגיש כי "כאשר ההליך עוסק במישרין בשופט עצמו ובחוקיות פעולותיו, הרי שאלה הן הנסיבות הטבעיות ביותר, שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט". ביחס להחלטה בבקשה לפסילת המותב, נטען כי חלק מהדברים שנכתבו בהחלטה אינם אמת, ובין היתר, כי הסיבה להימשכות ההליכים איננה התנהגות המערער כי אם האופן שבו המותב ניהל את ההליך והמועדים שבהם קבע את הדיונים. לצד הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב הליכים בבית משפט קמא בשל דיון ההוכחות הקבוע למחר, 20.1.2025. 7. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות, וכך גם דין הבקשה לעיכוב ההליכים. ראשית, הערעור שלפניי לא עומד בהוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה יש להגיש בקשה לפסילת שופט "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות, ולפני כל טענה אחרת". בענייננו, המערער מפנה להחלטות המותב מימים 26.9.2020 ו-20.7.2022, ולהתנהלותו בדיון מיום 3.12.2023. לא זו אף זו, המערער הגיש בקשה להעברת מקום דיון, אשר בשלוש החלטות שונות של מותבים שונים מימים 21.2.2024, 27.3.2024 ו-18.6.2024 הובהר לו כי הלכה למעשה טיעוניו הם לעניין פסלות המותב, וככל שהוא חפץ בכך, עליו להגיש בקשה מתאימה. חרף האמור, המערער בחר להגיש את בקשתו לפסילת המותב רק ביום 12.1.2025 – בחלוף שבעה חודשים ממתן החלטת ערכאת הערעור בבקשה להעברת מקום דיון; בחלוף יותר משנה מהאירוע האחרון שמקים לטענת המערער עילת פסלות; ושמונה ימים בלבד עובר לדיון ההוכחות. לא מצאתי הצדקה של ממש בנימוקי המערער לעיתוי הגשת הבקשה, ורק בשל כך, מוצדק לדחות את הערעור (עפ"ס 12463-09-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 והאסמכתאות שם (9.12.2024); ע"א 4078/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 והאסמכתאות שם (14.7.2024) (להלן: עניין פלוני)). 8. גם לגופו של עניין, איני סבור כי קמה עילה לפסילת המותב. כידוע, סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע אמת מידה לפסילת שופט מלשבת בדין והיא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לא מצאתי כי נסיבות כאמור מתקיימות בענייננו. כפי שנפסק לא אחת בעבר, העובדה שמותב דן בהליכים קודמים בעניינם של הצדדים, גם כאשר ההליכים קשורים זה לזה בקשר ענייני, אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, זאת אף ביתר שאת עת עסקינן בהליך משפחה, בשל הכלל לפיו "משפחה אחת – שופט אחד" (עניין פלוני, פסקה 5; ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (30.6.2024)). כך, גם במצב שבו המותב נדרש לדון בתביעה לביטול פסק דין שהוא עצמו נתן (ראו עפ"ס 13164-11-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (11.11.2024)). לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו, ובענייננו, לא מצאתי כי עולה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב או כי דעתו 'ננעלה'. פסק הדין מיום 29.6.2020 ניתן לאחר שהמותב התרשם כי הסכם הגירושין נחתם מרצונם החופשי של הצדדים. טענות המערער לעניין מצבו הנפשי טרם נשמעו בפני המותב והוא יידרש להן במסגרת דיון ההוכחות הקבוע למחר, 20.1.2025. ברי, אפוא, כי מדובר בסוגיות חדשות ואין להניח כי דעתו של המותב 'ננעלה' בעניינן. כך גם מעיון בתיק ובהחלטות המותב השונות, לא מצאתי כי עולה חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. עוד באשר לפסק הדין מיום 29.6.2020 ולהחלטה מיום 20.7.2022 – הרי שמדובר בהחלטות שיפוטיות שכפי שכבר נפסק, אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, והדרך המתאימה להשיג עליהן היא בהליכי ערעור בהתאם לדין (ע"א 8097/22 אילנה נ' מדורגי מקימים בקרני שומרון ע"ר, פסקה 16 (8.1.2023); ע"א 6962/22 כהן נ' ברודסקי, פסקה 8 (29.11.2022)). 9. לעניין הדיון מיום 3.12.2023 – טענות המערער באשר להתנהלות והתבטאויות המותב במהלך הדיון לא משתקפות מפרוטוקול הדיון. כידוע, בקשה לפסלות שופט לא מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול, וככל שהמערער סבור כי הפרוטוקול לא משקף נכונה את מצב הדברים, היה עליו להגיש בקשה מתאימה (עפ"ס 22421-10-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (1.12.2024)). יתרה מכך, המותב הבהיר בהחלטתו כי "פרוטוקול הדיון משקף בהחלט את הנאמר בדיון, ואף כי הדברים מדברים בעד עצמם, הרי שבנוסף, גם ב"כ המשיבה מתייחס לכך ומאשר זאת". כפי שכבר נפסק בעבר, "ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית בין המותב לבין מבקש הפסלות, קמה חזקה כי גרסת המותב היא שמתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות" (עע"א 594/24 סיבוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (17.3.2024)) – ובנסיבות העניין, לא עלה בידי המערער לסתור חזקה זו. 10. הערעור נדחה אפוא. משכך, נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט קמא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ה (19 ינואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא