פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4613/00

אבא טובלי נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב עקיפה מסוכנת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/04/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4613/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תאונת דרכים קטלנית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב עקיפה מסוכנת.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4613/00

אבא טובלי נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת הריגה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב עקיפה מסוכנת.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לאחר שביצע עקיפה מסוכנת בכביש, סטה למסלול הנגדי והתנגש ברכב אחר. כתוצאה מהתאונה נהרג אדם אחד ושמונה נוספים נפצעו. המערער ערער על הרשעתו בטענה שלא התקיים יסוד נפשי של פזיזות, וכן על חומרת העונש (20 חודשי מאסר בפועל). בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי גם אם נהג המונית הקשה על העקיפה, המערער נהג בפזיזות מודעת לסיכון הקטלני שביצירת התנגשות חזיתית. העונש נותר על כנו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, י' אנגלרד, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבא טובלי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער ביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה.
  • התנהגות המערער עולה כדי פזיזות המצדיקה הרשעה בהריגה.
  • העונש שהוטל הולם את חומרת העבירה והתוצאות הקשות.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכח יסוד הפזיזות הדרוש להרשעה בהריגה.
  • נהג המונית הגביר מהירות וסטה שמאלה, מה שמנע מהמערער להשלים את העקיפה בבטחה.
  • העונש שנגזר חמור מדי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער היה מודע לאפשרות של התנגשות קטלנית בעת ביצוע העקיפה (יסוד הפזיזות).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עובדות המקרה כפי שנקבעו בערכאה הראשונה בדבר סטיית המערער למסלול הנגדי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 363/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • הריגה
  • תאונת דרכים
  • עקיפה מסוכנת
  • פזיזות

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 4613/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' ריבלין המערער: אבא טובלי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.5.00 בת"פ 363/98 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' חוזה תאריך הישיבה: ז' באייר תשס"א (30.4.01) בשם המערער: עו"ד רם סימיס בשם המשיבה: עו"ד דודי זכריה פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער, שעה שנהג ברכבו בתאריך 4.7.98 בכביש מספר 70 בכיוון בין שלומי לכברי, סטה למסלול הנגדי כדי לעקוף מונית שנסעה לפניו. תוך כדי נסיעה זו חסם המערער את מסלול המכונית שנסעה ממולו, והתנגש באותה מכונית. כתוצאה מההתנגשות נגרם מותו של אחד מנוסעי הרכב שנסע ממול, ושמונה נוסעים - ארבעה ברכב שנסע למולו וארבעה נוסעים שנסעו ברכבו של המערער - נפצעו. בשל מעשים אלה, נמצא המערער אשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות הריגה, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה במהירות בלתי-סבירה ועקיפה בדרך לא פנויה. נגזרו עליו 40 חודשי מאסר, מתוכם 20 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, בצירוף פסילה לנהיגה במשך 12 שנה. ערעורו בפנינו הופנה כלפי ההרשעה בהריגה, ולחלופין כלפי חומרת העונש. בערעור כנגד ההרשעה טען סניגורו, כי לא הוכח יסוד הפזיזות הדרוש להרשעה בעבירה של הריגה, וזאת משום שהמונית, שאותה החל המערער לעקוף כאשר הדרך לפניו באותה עת, ככל שהוא ראה, הייתה פנויה, הגבירה את מהירות נסיעתה ואף סטתה שמאלה. טענה זו אינה יכולה להתקבל. אף אם נניח כי נהג המונית עשה ככל יכולתו כדי למנוע מהמערער לעקוף אותו וכי שדה הראייה הפתוח הצטמצם כך שהמערער לא יכול היה לראות מכונית מתקרבת ממול, עדיין באי-יכולתו למנוע התנגשות נהג המערער בפזיזות, כלומר, תוך שידע על האפשרות שאם אומנם מכונית תתקרב למולו לא יוכל למנוע את ההתנגשות שלו על תוצאותיה הקטלניות. ההרשעה בהריגה היא איפוא כדין. אף העונש שהוטל על המערער אינו חמור מדי לנוכח חומרתה של עבירת ההריגה, שכאמור, כלול בה יסוד נפשי של פזיזות, ולנוכח התוצאות הקשות של התאונה. אשר-על-כן, נדחה הערעור כנגד ההרשעה וכנגד חומרת העונש. המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 3.6.01 עד לשעה 12:00, במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בחיפה. הערבויות שעל-פיהן עוכב ביצוע עונש המאסר יעמדו בעינן. ניתן היום, ז' באייר תשס"א (30.4.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00046130.L03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444