פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4612/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4612/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב, מיום 20.4.09, בת"פ 50010/07, שניתן על ידי כבוד השופט ח' כבוב תאריך הישיבה: כ"ט בחשון התש"ע (16.11.09) בשם המערער: עו"ד אורי קינן בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד יאיר חמודות גב' ש' מרדר פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. ערעור זה עוסק במפגש אלים של שתי חבורות צעירים שהתרחש בתאריך 1.6.07, בשעות הלילה, ברחובות. נטען, כי המערער ושניים מחבריו מ' ונ', אף הם קטינים, הרבו ללגום באותו לילה משקאות אלכוהוליים. בהמשך, ולעיני חבריו, נטל מ' סכין אותה החביא בחצר הבניין, והשלושה החלו לשוטט ברחובות העיר. הם נפגשו עם צעירים נוספים בני גילם, ובהמשך נתקלה חבורה זו בחבורת צעירים אחרת עליה נמנה טריקו אדמה (להלן: טריקו), שגם אנשיה היו ככל הנראה שתויים. בין שתי החבורות פרצה קטטה והוחלפו מהלומות, תוך שמ' מנופף בסכין כדי להרתיע את יריביו. לבסוף שככה התגרה, אולם היא שבה והתלקחה ביתר שאת בשעה מאוחרת יותר, כאשר שתי חבורות הצעירים שבו ונפגשו. בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי בעוד המערער אוחז בטריקו מתוך כוונה לחבול בו, הוציא מ' את הסכין ודקר את טריקו בבטנו. כתוצאה מכך נגרם חתך לעורק הכלייתי של טריקו, הוא הובהל לבית חולים, אולם נפטר לאחר זמן קצר. עוד נטען, כי בניסיון לשבש את החקירה, החליפו המערער ומ' את חולצותיהם. 2. המערער הודה בכל אלה, תוך שבא-כוחו טוען כי תפיסת המנוח על ידי שולחו לא נועדה כדי לאפשר את דקירתו בידי מ', והתביעה הצהירה כי לא תביא ראיות לסתור טענה זו. הואיל והמערער היה בעת האירוע קטין (יליד 1.1.91), הוגש בעניינו תסקיר מבחן שלאחריו החליט בית המשפט להרשיעו בעבירות שיוחסו לו – ניסיון לגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, ובהמשך דן אותו ל-15 חודשי מאסר, ושתי תקופות של מאסר על-תנאי. 3. המערער עותר כי נקל בעונשו, ולהשקפתו ראוי לעשות זאת הואיל והערכאה הראשונה לא נתנה משקל ראוי לכל אלה: הודאתו בעובדות והחרטה הכנה שהביע; שהייתו במעצר במשך תקופה לא קצרה; היותו בן למשפחה המקיימת אורח חיים נורמטיבי; הוא נעדר דפוסים עבריינים; כמו כן, הופנינו לאמור בתסקירו של שרות המבחן בדבר סיכויי שיקומו של המערער, וההמלצה שלא להשית עליו מאסר ממש. 4. לא ראיתי מקום או עילה לשנות מן העונש. על פי העובדות בהן הודה, נמנה המערער על חבורת צעירים שככל הנראה הרבו חבריה ללגום משקאות משכרים קודם ליציאתם לשוטט ברחבי העיר. עניין זה לבדו טומן בחובו סכנות שחומרתן מופלגת, וקל וחומר שכך הוא המצב כאשר למערער ניתנה הזדמנות לעמוד על פוטנציאל הסיכון משראה את מ' מצטייד בסכין אותו החביא במכנסיו. ואם גם בשלב זה טרם חדרה ההכרה על הסכנה הנשקפת מאותה שוטטות למוחו של המערער, באו האירועים האלימים בחלקו הראשון של העימות, במהלכם נופף מ' בסכין לכל עבר, והבהירו כי הוא עלול גם עלול לעשות בו שימוש. על אף האמור, לא נפרד המערער מעל בני החבורה, ואף נטל חלק בתקיפתו של טריקו. בנסיבות אלו, ואף שהמערער לא אחז בקורבן כדי לאפשר את דקירתו, סבורני כי חלקו בפרשה אינו מבוטל כלל ועיקר, ואפשר כי לו נהג אחרת היה מונע אף את התוצאה הקטלנית. על התנהגות מסוג זה, ובמיוחד שעה שהאלימות משתוללת ברחובותינו וגובה את מחירה בחיי אדם, היה מצווה בית המשפט המחוזי להגיב בחומרה. עם זאת, הוא היה מצווה לתת את דעתו גם לגילו הצעיר של המערער כמו גם לנסיבותיו האישיות, ומשכך עשה, לא ראיתי מהי אותה שגיאה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה בגזר הדין. אי-לכך, ואם דעתי תישמע הייתי דוחה את הערעור. ש ו פ ט השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: לאחר התלבטות רבה אני מצטרף לחוות דעתו של חברי השופט לוי. עיינתי חזור ועיין בתסקירי שירות המבחן לנוער, שעשה מלאכתו ביסודיות. אכן, המדובר במקרה חד-פעמי בתולדות המערער, שיש לקוות כי לא ישוב. אך איני יכול להתעלם מן הצורך הדוחק להיאבק בתופעות האלימות החמורות שהן חזון נפרץ במדינתנו ובבתי המשפט. במקרה זה, לרוע המזל, נסתיימה התגרה שבה הונף סכין במותו של אדם. אכן, המערער לא דקר ואין ראיה שנתכוון לאפשר דקירה, אך הוא החזיק במנוח בכוונה לחבול בו וחברו שלף את הסכין והמית את המנוח. המערער היה נוכח בחלק הראשון של העימות שבו נופף חברו בסכין. אין מנוס בכגון דא ממאסר בפועל. ואולם, שירות בתי הסוהר ייטיב לעשות אם יציב את המערער בבית סוהר שבו הסיכוי להידרדרותו לפשע נוסף יהיה הפחות ביותר, ויאפשר לו כלים טיפוליים ולימודיים על מנת להרחיקו מהשפעות שאינן חיוביות. בנתון לכך אני מצטרף לחברי השופט לוי, תוך שאביע את התקוה כי המערער לא ישוב עוד לדרך העבירה וחייו יהיו נורמטיביים כבראשונה. ש ו פ ט הוחלט איפוא לדחות את הערעור. המערער יתייצב במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום י"ט בכסלו התש"ע (6.12.2009) עד לשעה 10:00, כדי להתחיל לשאת בעונשו. ניתן היום, ו' בכסלו התש"ע (23.11.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09046120_O03.doc הג+אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il