ירדן קריאף נ. שטראוס גרופ בע"מ

3 1 בבית המשפט העליון ער"א 4602/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: ירדן קריאף נ ג ד המשיבים: 1. שטראוס גרופ בע"מ 2. אוליר מסחר ותעשיות בע"מ 3. גיורא בר דעה 4. אייל דרור 5. עופרה שטראוס 6. עדי שטראוס 7. רוני חיימוביץ 8. ציפי עוזר-חרמון 9. גיל מדין 10. מאיר שני 11. דוד מושוביץ 12. גליה מאור 13. דליה נרקיס 14. דורית סלינגר 15. דליה לב 16. יהושוע (שוקי) שמר 17. כפיר ספיר 18. שגיא ברוך בנתאי 19. אורן ראול דה לנגה 20. משה הייט ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי בע"א 7005/22 מיום 28.5.2023 בשם המערער: עו"ד סימון אלישקוב פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 28.5.2023 בע"א 7005/22, בה הורתה על שינוי סיווג ההליך שהגיש המערער מערעור בזכות לערעור ברשות. הערעור נסוב על השאלה מהי דרך ההשגה על החלטה המורה על מחיקה על הסף של בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) בשל העדפת בקשה מתחרה שהוגשה באותו עניין. בהחלטת הרשמת מושא הערעור נקבע כי החלטה כאמור מהווה "החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות. זאת בעיקרו של דבר בהסתמך על פסק דיני בער"א 5891/22 גנוסר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (18.12.2022) (להלן: עניין גנוסר). המערער, שממאן להשלים עם החלטת הרשמת, טוען בתמצית כי המצב המשפטי והדיוני במקרה זה שונה מזה שבעניין גנוסר. זאת שכן בענייננו מדובר בהחלטה המורה על מחיקת בקשה לגילוי מסמכים על הסף להבדיל מדחייתה לגופה, ומפני שהמבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת מהות ההחלטה מוליכים למסקנה כי יש לסווגה כ"פסק דין" ולא כ"החלטה אחרת". עוד הוא טוען כי ההחלטה ניתנה על בסיס בקשה שהוגשה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) והערעור על החלטה בבקשות מעין אלו הוא ערעור בזכות; כי הרשמת שגתה כאשר הסתמכה בהחלטתה על פסק הדין שניתן ברע"א 6072/22 דה לנגה נ' אוליר מסחר ותעשיות בע"מ (3.11.2022) (להלן: עניין דה לנגה); כי שיקולי מדיניות מצדיקים את אימוץ עמדתו; וכי הבקשה לסילוק ערעורו על הסף הוגשה בשיהוי ניכר והיה מקום ליתן לכך משקל בהחלטה. דין הערעור להידחות. בעניין גנוסר התעוררה השאלה האם יש מקום להבחין בין החלטה המקבלת (באופן מלא או חלקי) בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות – החלטה שסווגה זה מכבר בפסיקה כ"החלטה אחרת" – לבין החלטה הדוחה בקשה כאמור. מסקנתי באותו עניין הייתה כי התשובה לשאלה זו היא שלילית. זאת בעיקרו של דבר נוכח מאפייניו ותכליותיו של הליך גילוי המסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, אשר מִבּחינה מהותית איננו הליך העומד בפני עצמו אלא הליך בעל קשר בל ינותק להליך העיקרי שהוא נלווה לו, שנועד כולו לבסס את התשתית העובדתית שביסוד התביעה הנגזרת והבקשה לאישורה. בשל מאפיינים אלה, קבעתי כי המבחנים שהותוו בפסיקה לבחינת סיווגה של החלטה – מבחן סופיות הדיון; מבחן הסעד; והמבחן שעניינו בשאלה האם ההחלטה טפלה לנושא המחלוקת העיקרי – מוליכים למסקנה כי החלטה שניתנה בבקשה לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות, בין אם נדחתה הבקשה ובין אם התקבלה, היא "החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות בלבד. חרף האמור, המערער טען בערעורו כי קביעה זו אינה רלוונטית לעניינו, בעיקרו של דבר נוכח העובדה שעם מחיקת בקשתו אין לו עוד אפשרות מעשית להגישה מחדש או להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת. זאת בשונה מהמצב שנדון בעניין גנוסר, בו מבקש הגילוי רשאי להמשיך את ההליך הנגזר במתכונת שיבחר. ברם, בעניין גנוסר יישום מבחן סופיות הדיון (כמו גם יתר המבחנים) לא התבסס על אפשרותו התיאורטית של מבקש הגילוי ליזום הליך נוסף, כי אם על מהותו של הליך גילוי המסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בכללותו. באותו עניין אף הודגש כי החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים עשויה להביא למצב שבו יתעוררו קשיים מסוימים בהגשת התביעה הנגזרת, אולם לצד זאת נקבע כי "אין בעובדה זו כדי לשנות את מהותו של הליך גילוי המסמכים כהליך שאינו עומד בפני עצמו, כי אם הליך נלווה לתביעה הנגזרת אשר נועד לסייע לתובע לבססה" (שם, פסקה 14). דברים אלה יפים גם בענייננו, וזאת אף אם יש בהחלטה להורות על מחיקת בקשות מתחרות על הסף משום חסם משמעותי יותר מזה שניצב לפני מבקש גילוי מסמכים שבקשתו נדחית לגופה. לא למותר לציין בהקשר זה, כפי שגם ציינה הרשמת, כי מחיקת בקשתו של המערער בשל קיומן של בקשות מוקדמות בזמן אינה שוללת בהכרח את האפשרות להגיש בקשה בעלת תרומה ייחודית כגון בקשה שיש בה נדבך משמעותי נוסף (ע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' טלמור (12.9.2018) (להלן: עניין רבקה טכנולוגיות)). לכך יש להוסיף כי גם לאחר סיום בירורה של בקשת הגילוי המוקדמת בזמן, ככל שעילת התביעה לא תמוצה, יתכנו מקרים שבהם עדיין יוכל המערער להגיש בקשה לגילוי מסמכים או לאישור תביעה נגזרת (וראו למשל את דבריה של השופטת ר' רונן בתנ"ג (כלכלית-ת"א) 48097-07-17 קאירי נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פסקה 23 (18.3.2018)). נוכח האמור, איני מוצא טעם בהבחנה שערך המערער בין בקשה שנדחתה לגופה לבין בקשה שנמחקה על הסף. עוד יש לציין כי בניגוד לטענת המערער, שיקולי מדיניות משפטית דווקא תומכים במסקנה כי מדובר בהחלטה שהערעור עליה יהיה ברשות. ראשית, תוצאה זו מתיישבת עם השאיפה כי הכללים הדיוניים יהיו פשוטים, ברורים ו"ידידותיים למשתמש" ככל הניתן (ראו: רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 795, 812-811 (2006); רע"א 4990/05 יעקב נ' עיריית הרצליה, פסקה 29 (7.10.2009)). זאת שכן משמעות הדבר היא שדרך ההשגה על כל החלטה הניתנת במסגרת הליך של בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות תהא זהה – באמצעות ערעור ברשות. שנית, תוצאה זו מתיישבת גם עם השאיפה להגביר את יעילותם של הליכי ההשגה על רקע העומס המוטל על בתי המשפט וחשיבותו של הזמן השיפוטי (שם). היא מייתרת את הצורך בבחינה מקדמית של הטעמים שעמדו ביסוד ההחלטה לדחות את בקשת גילוי המסמכים (היינו, אם מדובר בהחלטה לדחיית הבקשה על הסף כבמקרה זה או שמא לגופה); היא חוסכת את הצורך בהידרשות של שלושה שופטים של בית משפט זה לעניין; והיא מאפשרת בירור יעיל ומהיר יותר של ההליך הערעורי. לא למותר לציין כי שיקולים אלה עומדים גם ביסוד ההלכה לפיה בהכרעה בין בקשות מתחרות לאישור תביעה נגזרת תינתן עדיפות ל"ראשון בזמן" (ראו בהקשר זה: עניין דה לנגה, פסקה 11; רע"א 983/23 משאבים מאוחדים (1981) בע"מ נ' הייט, פסקה 10 (13.3.2023); עניין רבקה טכנולוגיות, פסקה 6). לבסוף ייאמר כי אין בידי לקבל את טענת המערער כי החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות ואף מטעם זה נתונה לו זכות ערעור. מדובר בהוראת חוק נפרדת שנקבעה לעניין תובענות ייצוגיות ושהמנגנון הקבוע בה אומץ בדרך של היקש לעניין תביעות נגזרות (וראו למשל: עניין דה לנגה, פסקה 7; עניין רבקה טכנולוגיות, פסקה 5), ואין פירוש הדבר כי כלל ההסדרים החלים על הליכים מכוח סעיף זה חלים גם בענייננו. כמו כן, לא מצאתי כי דבק שיהוי ניכר בבקשה לסילוק ערעור המערער על הסף, ומכל מקום אין בשיהוי, אף אם היה מוכח, כדי להשליך על שאלת סיווג ההליך באופן המקים זכות ערעור. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏י"ט באב התשפ"ג (‏6.8.2023). ש ו פ ט _________________________ 23046020_N01.docx אפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1