פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4593/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פרקליט המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מתן לקר פסק-דין השופטת ע' ברון: העתירה שלפנינו מופנית כלפי החלטת המשיבים שלא להגיש כתב אישום בגין עבירות אלימות ועבירות מין שבוצעו בעותרת לדבריה על ידי המשיב 1, מי שהיה בן זוגה של אימה בעת הרלוונטית לאירועים (להלן: המשיב). רקע עובדתי והטענות בעתירה העותרת, ילידת שנת 1984, הגישה ביום 31.8.2012 תלונה למשטרת ישראל נגד המשיב, בגין עבירות אלימות ועבירות מין שביצע בה בילדותה (להלן: התלונה הראשונה). על פי המתואר בעתירה, לאורך השנים 1996-1988 ובהיותה כבת 4 ועד לגיל 12, נהג המשיב להפעיל כלפיה אלימות ולפגוע בה מינית. לדבריה אופי הפגיעות המיניות של המשיב בעותרת הלך והחמיר עם הזמן, כאשר במשך השנים פגע המשיב בעותרת בעשרות הזדמנויות ובדרכים שונות. לאחר הגשת התלונה הראשונה פתחה משטרת ישראל בחקירת האירועים שתוארו על ידי העותרת. המשיב עצמו זומן לחקירה, ומהנספחים המצורפים לעתירה עולה כי הוא נחקר בחשד לביצוע עבירות התעללות מינית של אחראי בקטין ותקיפה סתם של קטין על ידי אחראי. טרם שהוחלט אם להעמיד את המשיב לדין, ביקשה העותרת לחזור בה מתלונתה תוך שהבהירה למשטרה כי לא תשתף פעולה עם ההליך הפלילי ולא תסכים להעיד נגד המשיב ככל שיוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות אלה, ומאחר שטיב העבירות שתוארו בתלונה הראשונה היה לעמדת הפרקליטות ברף הנמוך של עבירות המין, הוחלט על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. בהמשך לכך המשיב עבר טיפול שיקומי לעברייני מין, ובהתאם להמלצת שירות המבחן הוחלט להימנע מהגשת כתב אישום נגדו כך שבשנת 2015 נגנז תיק החקירה. ביום 3.8.2020, כחמש שנים לאחר סגירת תיק החקירה שנפתח בעקבות התלונה הראשונה, הגיעה העותרת לתחנת המשטרה וביקשה לחדש את התלונה שהוגשה על ידה בעבר נגד המשיב (להלן: התלונה השנייה). בשלב זה חודשה החקירה בתיק ונערכו פעולות חקירה נוספות על אלה שהתקיימו לאחר הגשת התלונה הראשונה; ואולם בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק מבלי שהוגש נגד המשיב כתב אישום (הגם שיצוין בהקשר זה כי לעתירה לא צורפה הודעה רשמית המלמדת על המועד שבו הוחלט על סגירת התיק או על העילה הרשמית שהביאה לסגירתו). העותרת לא השלימה עם ההחלטה בדבר אי העמדתו של המשיב לדין, והגישה ערר על סגירת התיק למחלקת העררים בפרקליטות המדינה (להלן: הערר). ביום 30.5.2022 נשלחה לבא-כוחה של העותרת החלטה מנומקת שבה נדחה הערר. ראשית צוין בהחלטה, כי התלונה השנייה מגוללת עבירות דומות בעיקרן לאלה שתוארו בתלונה הראשונה ושאירעו לפני כ-24 שנים. עוד הובהר, כי חלה התיישנות מהותית על עבירות התקיפה והאיומים הנטענות; ובהתייחס לעבירות המין, שלא התיישנו, הוחלט עוד בשנת 2015 על גניזת תלונתה של העותרת – זאת לנוכח בקשות חוזרות מצידה וטיפול שיקומי שעבר המשיב. בעניין זה צוין כדלקמן: "מרשתך (העותרת-ע'ב') ביקשה בארבע הזדמנויות שונות ובכל לשון של בקשה לבטל את התלונה, ואף הבהירה שלא תשתף פעולה בהליך הפלילי ולא תסכים להעיד בפני בית-המשפט. את הדברים מסרה בהודעה במשטרה וכן בכמה מכתבים שונים שנכתבו בכתב ידה וצורפו לתיק. משכך, בשל טיב המעשים שתוארו בתלונה הקודמת, היותם ברף הנמוך של עבירות המין, לקיחת אחריות מצד הנילון (המשיב-ע'ב') ועמדתה הנחרצת של מרשתך לפיה לא תעיד בבית-המשפט, הוחלט לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנילון. בהמשך לכך, הנילון השתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין ועבר טיפול משמעותי שבסופו המליץ שירות המבחן להימנע מהגשת כתב-אישום נגדו וכך אכן הוחלט לבסוף". נוסף על כך, מההחלטה בערר עולה כי נתגלו פערים מהותיים ואף סתירות היורדות לשורש העניין בין הגרסה שמסרה העותרת בתלונה הראשונה ובין גרסתה בתלונה השנייה. על רקע מכלול השיקולים הללו, נקבע כי לא נמצא מקום לשנות מן ההחלטה על סגירת תיק החקירה נגד המשיב. מכאן העתירה שלפנינו, שבה טוענת העותרת כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את המשיב אינה מידתית וחורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. בפרט נטען כי קיימות די ראיות לצורך העמדתו של המשיב לדין, ובעיקרן הודאותיו של המשיב עצמו והודעות שמסרו עדים אחרים במשטרה; וכן הפגיעה הנפשית שממנה היא סובלת ונובעת ממעשיו של המשיב, כאשר בגין פגיעה זו אף הוכרה כנכה על ידי הביטוח הלאומי. עוד נטען בעתירה כי חומרת העבירות וכן חומרת הפגיעה בעותרת מחייבות להביא את התיק להכרעתו של בית המשפט ולא "לסגור את הדלת" בפתחן של רשויות התביעה. כן מפנה העותרת בעתירה למקרים אחרים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד חשודים בעבירות מין, ולטענתה התשתית הראייתית במקרים אלה הייתה דומה לתשתית הראייתית במקרה הנדון. דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת מי מהמשיבים. זאת, בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שלא להעמיד את המשיב לדין פלילי. בהתאם להלכה הנוהגת, החלטה על העמדה לדין פלילי מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה, ומשכך הביקורת השיפוטית על החלטה שלא להעמיד לדין היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים חריגים (בג"ץ 6587/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה – מחלקת עררים, פסקה 9 (7.8.2022); בג"ץ 2807/22 פלונית נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (15.5.2022); בג"ץ 7118/20 חביבאלא נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 8 (6.2.2022); בג"ץ 3194/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה (פלילי), פסקה 9 (23.8.2021)). המקרה הנדון אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים ואינו מצדיק התערבות בשיקול דעתה של התביעה. בעקבות הגשת התלונה השנייה נערכו השלמות חקירה על ידי המשטרה וכן נערכה בחינה מחודשת בפרקליטות של כלל החומר הראייתי בתיק על רקע שינוי הנסיבות וחלוף הזמן. מההחלטה בערר עולה כי בסופו של דבר הגיעה התביעה למסקנה שגם בעקבות התלונה השנייה אין מקום להעמיד את המשיב לדין פלילי – וזאת בהינתן הזמן הממושך שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות; העובדה שהעותרת עמדה בעבר על סגירתו של תיק החקירה ובעקבות זאת המשיב מצידו עבר הליך שיקומי מוצלח שהביא את שירות המבחן להמליץ שלא להעמידו לדין; ולנוכח קושי ראייתי שנובע בין היתר מהבדלים בגרסאות השונות שמסרה העותרת. מסקנה זו של התביעה מבוססת על מומחיותה וניסיונה בבחינת דיות הראיות ומכלול השיקולים הצריכים לעניין העמדה לדין, ולא נפל בה פגם כלשהו המצדיק את התערבותנו. בלא לגרוע מהאמור, יודגש כי אין בהכרעתנו בפסק דין זה כדי להטיל דופי במהימנותה של העותרת. מצבה הבריאותי והתפקודי של העותרת כפי שמתואר בעתירתה ממחיש את הקשיים הרבים שעמם היא נאלצה להתמודד לאורך חייה ושעמם היא עודנה מתמודדת גם כיום. ואולם לצד ההבנה לכאבה, בנסיבות המקרה ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המשיב היא החלטה סבירה שהתקבלה כדבעי על ידי רשויות התביעה, ולא מצאנו עילה להתערב בה. התוצאה היא שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה לעתירה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045930_G05.docx רפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1