פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4592/01
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים: 1. עבד אל-רחמן אל-אחמר
2. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
3. קבוצת הפלסטינית לפיקוח זכויות האדם
נגד
המשיבים: 1. שר הביטחון
2. שירות הביטחון הכללי
3. משטרת ישראל
עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים
תאריך הישיבה: כ"א בסיון תשס"א (12.6.01)
בשם העותרים: עו"ד אלגרה פצ'קו; עו"ד יוסי שוורץ
בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן
פסק-דין
העותר 1 (להלן: "העותר") מצוי במעצר מאז יום 24.5.01, על-פי צו של בית-משפט צבאי, ונתון בחקירה של שירות הבטחון הכללי. בעתירה שהוגשה לבית המשפט אתמול מלינים העותרים בשני עניינים: ראשית, נטען בעתירה כי חוקרי השב"כ משתמשים כלפי העותר במהלך החקירה באמצעים פיסיים, הכוללים הושבה על כסא נמוך ואלכסוני וכבילת ידיו לאחור באזיקים הדוקים; ובכך - כך נטען - מבזים החוקרים את פסק-דינו של בית המשפט הזה בבג"ץ 5100/94. שנית, נטען בעתירה, כי החוקרים מונעים מן העותר טיפול רפואי שהוא נזקק לו בשל מיחושים קשים בגבו ובקיבתו; ושעקב כך מצב בריאותו של העותר מתדרדר והולך.
בתשובה מטעם המדינה, שהוגשה לקראת שמיעת העתירה היום, הכחישה המדינה את טענות העותרים מכל וכל. בתשובה נאמר, כי חקירתו של העותר מתנהלת ללא שימוש באמצעים פסולים כלשהם; הוא אינו מושב על כסא אלכסוני ונמוך, אלא על כסא רגיל וידיו אזוקות לאחור, אך לא באזיקים הדוקים כנטען אלא באזיקה רפויה כשבין שני האזיקים מפרידה שרשרת ארוכה. ביחס לתלונות העותר בתחום הרפואי הוסבר כי לחוקרים ידועות בעיותיו הרפואיות של העותר והוא נמצא במעקב רפואי של רופאי בית המעצר. לשיכוך הכאבים בגבו ניתנים לו כדורי מוסקול, ובשל החשש הנובע מהמיחושים בקיבתו אין הרופאים רואים אפשרות לספק לו כדורים חזקים יותר (בדיון לפנינו הוברר כי העותר דרש לקבל כדורים מסוג וולטרן). לתשובת המדינה צורפו תצהירים של חוקר הממונה על החקירה ושל רופא בית המעצר. כן צויין כי העותר הובא בהחלטת רופא בית המעצר לבית-חולים במטרה לערוך לו בדיקות במחלקת גסטרו, אלא שבשל סירובו של העותר לעבור את הבדיקות הוא לא נבדק. כמו כן נמסר לנו שבכוונת רופא בית המעצר להפנות את העותר גם למחלקה אורטופדית בבית-חולים לקבלת יעוץ בעניין המיחושים בגבו.
בדיון לפנינו שמענו את טענות הפרקליטים. לבקשת באת-כוח העותרים, ולאור טענתה כי סימני הידוק האזיקים ניכרים על ידיו של העותר, הסכמנו לראות את ידיו. העותר הציג בפנינו את שתי זרועותיו. ככל שיכולנו להתרשם לא ראינו על ידיו סימנים שניתן, בעין לא מקצועית, לזהותם כעקבות של אזיקה הדוקה. הצענו שרופא בית המעצר שנכח בדיון יבדוק את העותר בשעת ההפסקה, אך באת-כוח העותרים דחתה את ההצעה. נראה לנו כי במסגרת המגבלות המתחייבות מן העובדה שהעותר נמצא במעצר לצרכי חקירה עושים רופאי בית המעצר כל שביכולתם כדי לספק לעותר את הטיפול המתאים למיחושיו.
די היה במה שנאמר בתשובת המדינה, ואומת בתצהיר החוקר הממונה, כדי להניח את דעת בית המשפט גם ביחס לנושאה הראשון והעיקרי של העתירה, היינו הטענה בדבר שימוש באמצעי חקירה פסולים. עם זאת, ולנוכח הטענות שנכללו בעתירה בדבר הפרת פסק-דינו של בית-משפט זה, הצענו לבאת-כוח העותרים כי בית המשפט יראיין את החוקרים בדלתיים סגורות. משניתנה הסכמתה לכך קיימנו דיון קצר בדלתיים סגורות, במסגרתו ביקשנו וקיבלנו הסברים מפי הממונים הישירים על החקירה (לרבות החוקר בעל התצהיר), בדבר סוג הכסא עליו מושב העותר בזמן החקירה. כן הוצגו בפנינו האזיקים שבהם נעשה שימוש ולבקשתנו אף הציג בפנינו החוקר (תוך הדגמה על חברו) את שיטת השימוש באזיקים אלה.
על יסוד כל מה שראינו ושמענו, והעיון בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי העותרים לא הניחו תשתית לביסוס טענתם כי במהלך חקירתו של העותר נעשה שימוש באמצעים פיסיים מן הסוג עליו אסר בית המשפט בפסק-דינו.
אשר על כן אנו מחליטים לדחות את העתירה.
ניתן היום, כ"א בסיון תשס"א (12.6.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 01045920.F03 /אז
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444